זלמן שניאור

זלמן שניאור

זלמן שניאור, 1949

זלמן שְׁנֵיאוּר (תרמ"ח, 1887 - י"ב באדר א' תשי"ט, 20 בפברואר 1959) הוא שם העט של שניאור זלקינד, משורר וסופר ביידיש ובעברית. יצירתו נחשבת לציון דרך בספרות העברית החדשה ובתרבות היהודית החילונית.

תולדות חייו

שניאור נולד בעיירה שְׁקְלוֹב שבפלך מוהילב, במזרח תחום המושב של האימפריה הרוסית (מאז 1991 במחוז מוהילב בבלארוס). גדל בבית מסורתי כצאצא של מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מליאדי, והיה בעל השכלה תורנית וכללית. בגיל 13 עבר לחיות באודסה, ובשנת 1902 עבר לוורשה.

בתקופת חייו בוורשה התקבל לעבודה, בהמלצתו של ביאליק, בהוצאה לאור מקומית, והחל לפרסם את שיריו הראשונים.

בשנת 1904 עבר לווילנה, והחל לכתוב עבור עיתון עברי מקומי. בתקופה זו הוציא לאור קובץ משיריו ומסיפוריו, ובשנת 1906 הוציא לאור את ספר שיריו "עם שקיעת החמה". ספרו זה זכה להצלחה מרובה, הודפס במספר מהדורות והביא את שניאור למעמד משורר מוכר. כעבור שנה מפרסום הספר עבר לחיות בפריז ולמד בסורבון לימודי ספרות, פילוסופיה ומדעי הטבע.

בין השנים 1908–1913 סייר ברחבי אירופה וצפון אפריקה, ולמשך תקופות קצרות למד בשווייץ ובגרמניה. במהלך שהותו בברלין החלה מלחמת העולם הראשונה, ומנעה את יציאתו מגבולותיה. בשנים אלו למד שניאור רפואה, ועבד בבית החולים המקומי.

זלמן שניאור (מימין) יחד עם קבוצת סופרים בקונגרס הציוני בבאזל, 1927

בטרם פרצה המלחמה חזר לאודסה, ובה הוציא את ספר שיריו השני. הצלחתו הביאה אותו להתמסר לכתיבה, ולאורך שלושים השנים שלאחר המלחמה פרסם שניאור כ-50 ספרי פרוזה ושירה ביידיש ובעברית. ספריו תורגמו למספר שפות והופצו ברחבי אירופה, בהם הרומנים "אנשי שקלוב" ו"פנדרי הגיבור".

שלט רחוב בתל אביב על שמו של זלמן שניאור

בשנת 1923 קבע שניאור את מקום מושבו בצרפת, בה חי עד לפלישת הנאצים בשנת 1940 אז ברח לספרד וממנה לארצות הברית. הוא חי בניו יורק עד לעלייתו ארצה, בשנת 1949. באמריקה זכתה עבודתו להצלחה בקרב העיתונות בשפה היידית.

לאחר עלייתו ארצה החל שניאור לכתוב לעיתונים היומיים, וערך את מהדורות ספריו. ספרו "פנדרי הגיבור" הותאם על ידו לתיאטרון והוצג ב"הבימה". תרומתו המתמשכת לתרבות העברית זיכתה אותו בפרס ביאליק (1951) ובפרס ישראל לספרות יפה (1955).

שניים משיריו נתפרסמו בזמר העברי. השיר "יד ענוגה" שבוצע על ידי אמנים רבים . זלמן שניאור נפטר במהלך עבודתו בניו יורק בשנת 1959.

על שמו רחובות בכמה ערים בישראל.

ספריו

ספריו בשפה העברית

זלמן שניאור (במרכז) בטקס הענקת פרס ביאליק, 1952. משמאלו דוד בן-גוריון ומימינו ישראל רוקח

• עם שקיעת החמה: שירים, 1900–1906, ורשה: תושיה, תרס"ז.
• מן החיים והמוות: רשימות וסיפורים, ורשה: תושיה, תר"ע.
• עם צלילי המנדולינה: שירים, תרע"ב.
• שירים ופואימות: 1900–1913, אודסה: מוריה, תרע"ד.
• גשרים: שירים ופואמות תר"ס–תרע"ב, ברלין: הספר, תרפ"ב.
• במצר: קבץ ספורים תרס"ג–תרע"א, ברלין: הספר, תרפ"ג.
• וילנה, ברלין: הספר, תרפ"ג.
• חזיונות: שירים ופואמות תרע"ב–תרפ"א, ברלין: הספר, תרפ"ד.
• לילדי ישראל: שירי ילדים, פריז: הוצאת ועד היובל, תר"ץ.
• פרקי יער, תל אביב: דביר, תרצ"ג.
• אנשי שקלוב, תל אביב: עם עובד, תש"ד. (הוצאה מחודשת בהוצאת דביר 1958, ובמהדורה מתוקנת 1999.)
• פנדרי הגיבור, עם עובד
• לוחות גנוזים, עם עובד, תש"ח
• שירי שלמן זניאור, הוצאת עם עובד, תשי"א
• הגאון והרב, תל אביב: עם עובד, תשי"ג.
• ח.נ. ביאליק ובני דורו, תל אביב: עם עובד, תשי"ג.
• דור דור ואנשיו: סיפורים, תל אביב: יבנה, תשי"ז.
• שירים, דביר, תשי"ח.
• ימי הביניים מתקרבים!: מבחר שירים, קשב, תשע"א.

ספריו ביידיש

• געזאמעלטע שריפטן, 2 כרכים, ורשה: וועלט ביבליאָטעק, תרס"ט.
• א טוידט : שריפטען פון א זעלבסטמערדער א טירוף, ורשה: השחר, תר"ע.
• געזאמעלטע שריפטען, ורשה: וועלט ביבליאטעק, תרע"ב.
• געזאמעלטע שריפטען, ורשה: וועלט ביבליאָטעק, תרע"ג.
• געזאמעלטע שריפטען, ניו יורק: ליטערארישער פערלאג, תרע"ח.
• שלום עליכמס אנדיינקען, ברלין: כלל-פארלאג, תרפ"ג.
• אהין: ראָמאן, ברלין: ילקוט, תרפ"ג.
• שקלאָווער אידען: נאָוועלען, וילנה: ב. קלעצקין, תרפ"ט.
• פעטער זשאמע, וילנה: וילנער פארלאג פון ב. קלעצקין, תר"ץ.
• דער שקלאָווער גר, פריז: פארלאג פריז, תרצ"ד.
• אָט אזוי איז דאָס אידישע לעבן, יוהנסבורג: דרום אפריקאנער ארט אזע, תרצ"ט.
• פערציק יאר : לידער און פאעמען, 1903-1944, ניו יורק: ארויסגעגעבן פון יידישן נאציאנאלן ארבעטער-פארבאנד, תש"ה.
• א טעג עולם הזה: ראָמאן, ניו יורק: יובל-פארלאג, תש"ח.
• די משומדתטע: ראָמאן, ניו יורק: יובל-פארלאג, תש"ח.
• שקלאָווער קינדער: דערציילונגען, ניו יורק: ציקאָ, תשי"א–תשי"ב.
• דער ממזר, ניו יורק: דער קוואל, תשי"ז.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא זלמן שניאור בוויקישיתוף

• רשימת הפרסומים של זלמן שניאור בקטלוג הספרייה הלאומית
• זלמן שניאור, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• זלמן שניאור, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• דוד תדהר (עורך), "זלמן שניאור (זלקינד "זאלי") שניאורסון)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2911
• רוחמה אלבג, "אייכם, יהודים גרומים ומוצקים עם מגפיכם הכבדים", באתר הארץ, 13 באוקטובר 2008
• אברהם רגלסון, זלמן שניאור: המתגושש, דבר, כ"ו אדר תרצ"ו, 20.3.1936 (בפרויקט בן-יהודה)
• גענאַדי עסטרײַך, זלמן שניאורס "פֿאָרווערטס"-יאָרן, 19 בינואר 2007 (ביידיש)
• גלויה עם תמונתו של זלמן שניאור וכיתוב ביידיש: "כמה עשיר הוא המוות הלבן, כמה עניים הם החיים! ואנחנו כקבצנים מלקטים את הפרורים", בספריית אוניברסיטת חיפה
• זלמן שניאור איננו, דבר, 22 בפברואר 1959
• ארז שוייצר, צעירה לנצח, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2011
• אלי אשד, הגניזה של זלמן שניאור, מגזין "יקום תרבות", אוקטובר 2011
• דליה קרפל, זלמן שניאור מחזיר את העניין לספרות העברית, באתר הארץ, 18 בפברואר 2016

הערות שוליים

הקודם: שמואל יוסף עגנון

פרס ביאליק לספרות יפה 1951

הבא: יצחק דב ברקוביץ

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24894521זלמן שניאור