ניטרה
 | |
| תצלום אוויר של ניטרה | |
| מדינה |
 סלובקיה |
|---|---|
| מחוז |
 ניטרה |
| חבל ארץ | ניטרה |
| תאריך ייסוד | 828 |
| שטח | 100.48 קמ"ר |
| גובה | 190 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ צפיפות | 782 נפש לקמ"ר (2012) |
| קואורדינטות | 48°18′25″N 18°05′11″E / 48.3069444444444°N 18.0863888888889°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| www.nitra.sk | |
ניטרה (נכתב גם נייטרה או נייטרא, סלובקית: Nitra, גרמנית: Neutra, הונגרית: Nyitra או Nyitria) היא העיר הרביעית בגודלה בסלובקיה[1], ויחד עם ברטיסלאבה נמנית עם הערים העתיקות ביותר בסלובקיה, היישוב קיים כעיר לפחות מאז המאה ה-9. ניטרה נמצאת למרגלות הר זובור בעמק נהר ניטרה, בדרום מערב סלובקיה, ומשמשת כמרכז של מחוז ניטרה.
היסטוריה
ניטרה הייתה יישוב קלטי במאות שלפני הספירה ונמצאו שרידי התיישבות קודמים לתקופה זו. הסלאבים הראשונים הגיעו לניטרה במאה החמישית. בעיר העתיקה של ניטרה בולט ארמון עתיק הנחשב לאחד המעניינים ביותר בסלובקיה. למרות שהארמון נבנה רק במאה התשיעית, ממצאים ארכאולוגיים מעידים על קיום ארמון במקום כבר במאה השביעית. נסיכות ניטרה, אשר ניטרה הייתה בירתה, הייתה המדינה העצמאית הראשונה של הסלאבים. הכנסייה הנוצרית הקדומה ביותר הידועה לנו שנבנתה על ידי סלאבים נוסדה בשנת 828 על ידי הנסיך פריבינה. בשנת 833 הודח פריבינה מכסאו על ידי נסיך מוראביה אשר איחד את נסיכות ניטרה לתוך מוראביה הגדולה. עם זאת, השלטון בניטרה ניתנה ליורש העצר של מוראביה הגדולה, והוא זכה בעיר באוטונומיה נרחבת. העיר הגיעה לשיא פריחתה בימי הנסיך סבטופלוק הראשון ששלט בה בין השנים 850–871, ולאחר מכן היה למלך מוראביה הגדולה עד 894. בשנת 880 קמה בניטרה הבישופות הראשונה בסלובקיה ומנזר ראשון בסלובקיה הוקם בהר זובור.
בשנת 925 סופחה ניטרה לממלכת הונגריה בה המשיכה לזכות במידה של אוטונומיה עד 1108. בשנת 1248 העניק לעיר בלה הרביעי, מלך הונגריה, מעמד של עיר חופשית על מנת שהעיר תהווה מחסום בפני הטטרים.
בימי הביניים ניטרה הייתה מחולקת לעיר עליונה ועיר תחתונה, אשר בעצמה חולקה למספר חלקים, כאשר לכל חלק מנהל נפרד.
החל מאמצע המאה ה-18 העיר החלה לעבור פיתוח מואץ הודות לרגיעה הביטחונית בסביבה אשר הייתה עמוק בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם התפוררות האימפריה האוסטרו-הונגרית, הפכה ניטרה לחלק מהרפובליקה הצ'כוסלובקית החדשה. בשנת 1939 עם הקמת סלובקיה העצמאית, בתמיכת גרמניה הנאצית, סופחה גם ניטרה אליה. עם תום מלחמת העולם השנייה חזרה שוב להיות חלק מצ'כוסלובקיה. ב-1 בינואר 1993, עם פירוק צ'כוסלובקיה לשתי מדינות, חזרה להיות חלק מסלובקיה.
גאוגרפיה
מרכז העיר ניטרה נמצאת בגובה של 190 מטר מעל פני הים. העיר נמצאת במרחק של כ-35 קילומטרים מהעיר טרנבה ובמרחק של כ-70 קילומטרים מבירת המדינה, ברטיסלאבה.
חינוך וספורט
בניטרה שני מוסדות להשכלה גבוהה: האוניברסיטה הסלובקית לחקלאות[2], והאוניברסיטה ע"ש קונסטנטינוס הפילוסוף[3], הידועה בראשי התיבות UKF. באוניברסיטת UKF חמש פקולטות: למדעי הטבע, מדעי החברה ובריאות, לימודים מרכז אירופאים, אמנויות ובית ספר לחינוך.
לניטרה קבוצת כדורגל (פ.צ. ניטרה) המשחקת בליגת העל הסלובקית.
דמוגרפיה
בסוף שנת 2012 נמנו בעיר 78,607 נפש. לפי מפקד משנת 2001, 95.4% מתושבי העיר הם סלובקים, 1.7% הונגרים, 0.9% צ'כים ו 0.4% צוענים. 74.2% היו קתולים, 2.8% היו לותרנים, והשאר הצהירו על עצמם כחסרי דת או השתייכו למיעוטים דתיים קטנים. בעיר שיעור גירושין של כמחצית ממספר הנישואים ושוויון של מספרי הלידות והפטירות[4].
יהודי ניטרה
ההערכה היא שהקהילה היהודית הראשונה בסלובקיה נוסדה בניטרה, אשר קהילתה היהודית מוזכרת בכתובים כבר בשנת 1113. רבי יצחק בן משה מווינה מזכיר גם הוא את קהילת ניטרה[5]. עד לשואה הייתה בניטרה קהילה דתית וישיבה בראשות הרב שמואל דוד אונגר וחתנו הרב מיכאל דב וייסמנדל אליה הגיעו תלמידים מכל רחבי אירופה. הישיבה התייחדה בכך שלמדו בה גם ספרי מוסר והתקיימו בה מבחנים שבועיים בגמרא ובחומש עם פירוש רש"י. בתקופת השואה עסקו ראשי הישיבה בניסיונות להציל יהודים. רוב יהודי ניטרה הושמדו בשואה ומעט מן הניצולים שבו לעיר. בשנת 1940, בטרם הוחל בהשמדת יהודי סלובקיה, מנתה קהילת יהודי ניטרה 4,358 נפש, אשר היוו 19.2% מאוכלוסיית העיר. בשנת 1948 נותרו בעיר 610 יהודים בלבד[6]. בשיא פריחתה הפעילה קהילת יהודי ניטרה, האורתודוקסית והנאולוגית, מוסדות קהילתיים מגוונים ובהם בתי כנסת, מקווה טהרה, בית תמחוי, בית אבות, בית חולים יהודי ובית הארחה יהודי. יהודי העיר אף היו פעילים בשלטון המקומי ובשנות ה-20 השתתפו יהודים, נציגי הסיעה היהודית, במועצת העיר ובמועצת המחוז. בשנות ה-20 הייתה ליהודי העיר השפעה מכרעת על כלכלת העיר. מתוך 605 בתי עסק אשר פעלו בעיר ברישיון בשנת 1921, 458 היו בבעלות יהודית. יהודי ניטרה אף בלטו בנוכחותם בין בעלי המקצועות החופשיים: 19 מתוך 29 רופאים שפעלו בעיר, 18 מתוך 31 עורכי דין, 3 מתוך 6 וטרינרים.
בית הכנסת הנאולוגי בניטרה, שנבנה בשנים 1908–1911, הוא אחד מאתרי נתיב המורשת היהודית בסלובקיה. בבית הכנסת מוצגות באורח קבע תצוגה על יהודי סלובקיה בשואה ותערוכה מציוריו של הצייר שרגא ווייל יליד העיר ניטרה.
ערים תאומות
צ'סקה בודייוביצה, צ'כיה
באצ'קי פטרובאץ, סרביה
וספרם, הונגריה
נייפרוויל, ארצות הברית
אוסייק, קרואטיה
ז'לונה גורה, פולין
זוטרמר, הולנד
לקריאה נוספת
- חני קהת, ניטרה שלי. ירושלים: יד ושם, 2009.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ניטרה |
אתר האינטרנט הרשמי של ניטרה- בית הכנסת בניטרה באתר נתיב המורשת היהודית בסלובקיה
- מפות ניטרה מן המאה ה-17, אוסף המפות ע"ש לאור, הספרייה הלאומית
ניטרה (סלובקיה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ The largest cities in Slovakia
- ^ Solvak University of Agriculture in Nitra
- ^ Univerzita Konštantína Filozofa v Nitre
- ^ אתר סטטיסטיקות של סלובקיה
- ^ מורשת יהודי סלובקיה
- ^ פנקס הקהילות: סלובקיה. הוצאת יד ושם, 2003.
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 ברטיסלאבה .jpg) קושיצה | |||||||||
| 1 | ברטיסלאבה | ברטיסלאבה | 475,577 | 11 | פריבידזה | טרנצ'ין | 44,355 | שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: פרשוב  ז'ילינה | |
| 2 | קושיצה | קושיצה | 227,458 | 12 | זבולן | באנסקה ביסטריצה | 40,239 | ||
| 3 | פרשוב | פרשוב | 83,897 | 13 | פובז'סקה ביסטריצה | טרנצ'ין | 38,125 | ||
| 4 | ז'ילינה | ז'ילינה | 81,940 | 14 | נובה זמקי | ניטרה | 37,270 | ||
| 5 | ניטרה | ניטרה | 77,610 | 15 | מיכאלובצ'ה | קושיצה | 36,253 | ||
| 6 | באנסקה ביסטריצה | באנסקה ביסטריצה | 75,317 | 16 | ספישקה נובה וס | קושיצה | 35,138 | ||
| 7 | טרנבה | טרנבה | 63,194 | 17 | קומארנו | ניטרה | 32,643 | ||
| 8 | טרנצ'ין | טרנצ'ין | 54,458 | 18 | לוויצה | ניטרה | 31,440 | ||
| 9 | מרטין | ז'ילינה | 51,769 | 19 | הומנה | פרשוב | 30,925 | ||
| 10 | פופרד | פרשוב | 49,430 | 20 | ברדיוב | פרשוב | 30,579 | ||
35777237ניטרה