יחסי בוסניה והרצגובינה – סרביה
| יחסי בוסניה והרצגובינה – סרביה | |
|---|---|
|
|
| |
| בוסניה והרצגובינה | סרביה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 51,197 | 77,474 |
| אוכלוסייה | |
| 3,156,092 | 6,720,281 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 27,055 | 75,187 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 8,572 | 11,188 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה |
יחסי בוסניה והרצגובינה–סרביה הם יחסי החוץ בין בוסניה והרצגובינה לסרביה. המדינות המודרניות היו שתיהן חלק מיוגוסלביה. רוב האוכלוסייה בשתי המדינות מדברת אחת מהניבים של סרבו-קרואטית.
לבוסניה והרצגובינה שגרירות בבלגרד. לסרביה שגרירות בסרייבו וקונסוליה כללית בבאניה לוקה. שתי המדינות חברות מלאות במועצת אירופה, הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה והסכם הסחר החופשי במרכז אירופה (CEFTA). סרביה היא מדינה מועמדת רשמית לחברות באיחוד האירופי ובוסניה מוכרת כמדינת מועמדות פוטנציאלית על ידי האיחוד האירופי.
גאוגרפיה
שתי המדינות ממוקמות במערב הבלקן ובדרום-מזרח אירופה. הם חולקים גבול לאורך 357 ק"מ לאורך הדרינה.
יוגוסלביה
לאחר מלחמת העולם הראשונה התאחדו ממלכת סרביה, ממלכת מונטנגרו ומדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים, שהייתה קודם לכן חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, והקימו את ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים, שהפכה בשנת 1929 לממלכת יוגוסלביה. במהלך מלחמת העולם השנייה היו שתי המדינות תחת כיבוש גרמניה הנאצית, ולאחר המלחמה הוקמה יוגוסלביה מחדש, בראשותו של טיטו. בשנת 1991 הכריזה בוסניה והרצגובינה על עצמאותה, לאחר שקדמו לה במהלך זה סלובניה וקרואטיה.
מלחמת בוסניה
בין אפריל 1992 לדצמבר 1995, על רקע התפרקות הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה, התרחשה מלחמת בוסניה. הכוחות התוקפים העיקריים הזדהו כסרבים וכקרואטים של בוסניה והרצגובינה, לרבות משִטחי רפובליקה סרפסקה והקהילה הקרואטית של הרצג בוסניה (כלומר מתוך המדינה). כוחות אלה הונהגו וזכו לאספקה מן המדינות סרביה וקרואטיה (כל מדינה והקהילה האתנית הקשורה אליה), ומבוסניה והרצגובינה עצמה (אז "הרפובליקה של בוסניה והרצגובינה"). בשלביה המאוחרים השתתפו במלחמה גם כוחות נאט"ו. במהלך המלחמה ביצעו שני הצדדים פשעי מלחמה, ואזרחים רבים משני הצדדים נרצחו באכזריות, כחלק מטיהור אתני.
2015
ב-8 ביולי 2015, רוסיה הטילה וטו על החלטת מועצת הביטחון של האו"ם, אשר גינתה את טבח סרברניצה כרצח עם. הווטו זכה לשבחים על ידי רפובליקה סרפסקה וסרביה, וזכה לשבחים על ידי נשיא סרביה, טומיסלב ניקוליץ', אשר קבע כי רוסיה "מנעה ניסיון להכתים את האומה הסרבית כרוצחת עם" והוכיחה עצמה כחברה אמיתית וכנה.[1]
ראש ממשלת סרביה, אלכסנדר ווצ'יץ', שהוזמן על ידי ממשלת בוסניה להשתתף באנדרטה השנתית בסרברניצה ב-11 ביולי 2015 כדי לכבד את זכרם, הותקף על ידי אספסוף ההמון באבנים, בקבוקים וחפצים אחרים ונאלץ להימלט מהטקס.[2]
בסרייבו נאסרה אזכרה מתוכננת לקרבנות מבצע "אולוג'ה".[3]
כלכלה
סרביה היא המשקיעה השנייה בגודלה בבוסניה והרצגובינה, על פי נתונים שנפרסו ממאי 1994 עד דצמבר 2013.
תרבות
הסרבים והבוסניאקים שייכים אתנית ולשונית לעמים הדרום סלאביים.
רוב האוכלוסייה בסרביה ובוסניה והרצגובינה מדברות סרבו-קרואטית. אחד בניבים שלו, סרבית, הוא השפה הרשמית בשתי המדינות. בוסנית וקרואטית, הניבים האחרים של סרבו-קרואטית בבוסניה והרצגובינה, מוכרים כשפות מיעוט של סרביה.
דמוגרפיה
סרבים בבוסניה והרצגובינה
הסרבים הם אחד משלושת העמים המרכיבים את בוסניה והרצגובינה יחד עם בוסניאקים וקרואטים. מדובר בקבוצה האתנית השנייה בגודלה, המונה 1,086,733 (30.78%) על פי מפקד האוכלוסין בשנת 2013. הקהילה מתרכזת ברפובליקה סרפסקה (המונה 970,857; 82.95%), אחת משתי הישויות המרכיבות את בוסניה והרצגובינה. הסרבים משתייכים בעיקר להיכנסייה המזרחית האורתודוקסית.
בוסניאקים בסרביה
בוסניאקים הם מיעוט מוכר בסרביה. מדובר בקבוצה האתנית הרביעית בגודלה, המונה 145,278 (2.02%) על פי מפקד האוכלוסין בשנת 2011. הקהילה מרוכזת באזור סנג'ק בדרום מערב סרביה. הבוסניאקים משתייכים בעיקר לדת המוסלמית הסונית.
רפובליקה סרפסקה
את תחילתו של שיתוף פעולה רשמי ניתן לייחס למלחמת בוסניה; רפובליקה סרפסקה קיבלה תמיכה מסרביה. [4] בהסכם דייטון ייצג נשיא הרפובליקה של סרביה סלובודן מילושביץ' את האינטרסים הבוסנים הסרבים עקב היעדרו של רדובאן קאראג'יץ'. הסכם דייטון הבטיח את זכותם של גורמים בבוסניה והרצגובינה ליצור קשרים מקבילים מיוחדים עם מדינות שכנות התואמות את הריבונות הטריטוריאלית של בוסניה והרצגובינה. ההסכם על יחסים מקבילים מיוחדים נחתם ב-28 בפברואר 1997. ההסכם יושם ב-15 בדצמבר 2010. [5] עד כה התקיימו מספר לא מבוטל של ישיבות פורמליות ובלתי פורמליות בין נציגי שני הצדדים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Russia blocks U.N. condemnation of Srebrenica as a genocide". Reuters.
- ^ "Serbia's president condemns 'savage' attack on PM at Srebrenica". The Guardian. 11 ביולי 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Sarajevo:Zabranjeno odavanje pošte žrtvama "Oluje"". B92.
- ^ Judah. The Serbs. Yale University Press. pp. 222–224. ISBN 978-0-300-15826-7.
- ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2011-08-15. נבדק ב-2011-02-25.
{{cite web}}: (עזרה)
26115146יחסי בוסניה והרצגובינה – סרביה