יחסי איסלנד–גרמניה
| יחסי איסלנד–גרמניה | |
|---|---|
|
|
| |
| איסלנד | גרמניה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 103,000 | 357,022 |
| אוכלוסייה | |
| 395,430 | 84,351,895 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 31,020 | 4,456,081 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 78,446 | 52,827 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה פדרלית |
בין איסלנד לבין גרמניה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ושתי המדינות משתפות פעולה במגוון תחומים.
היסטוריה
היחסים בין גרמניה לאיסלנד החלו כבר במהלך המאה ה-10, כשמיסיונרים גרמנים החלו להגיע לאיסלנד, ובסופו של דבר הביאו לניצור התושבים האיסלנדיים. בשנת 1442 עלה לשלטון בדנמרק, ובעקבות כך אף באיסלנד, כריסטופר מבוואריה מבית ויטלסבאך, ששלט במדינה עד לשנת 1448. במהלך המאה ה-15 והמאה ה-16 התנהל מסחר ער בין איסלנד לברית ערי ההנזה, ובעיקר עם המבורג. לאחר המלחמות הנפוליאוניות שלום קיל בין דנמרק לשוודיה, ובו הועברה נורווגיה לשוודיה, ואילו איסלנד נשארה תחת שלטון דני. במהלך מלחמת העולם הראשונה נשארה דנמרק נייטרלית, ובשנת 1918 הוקמה ממלכת איסלנד, שהייתה מאוגדת באוניה פרסונלית רופפת עם דנמרק.
במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה איסלנד על ידי הצבא הבריטי בעקבות כיבוש דנמרק על ידי גרמניה הנאצית, במטרה למנוע את נפילת איסלנד גם היא בידי כוחות גרמניים. ב-17 ביוני 1944 קיבלה איסלנד את עצמאותה כרפובליקה בעקבות משאל עם. מכיוון שדנמרק הייתה עדיין תחת כיבוש גרמני, חשו דנים רבים פגיעה מהצעד שנתפס כחד צדדי. למרות זאת שלח כריסטיאן העשירי, מלך דנמרק מסר של ברכה לעם האיסלנדי.
בשנת 1949, למרות גל של מהומות והתנגדות עזה, הצטרפה איסלנד לנאט"ו, בתנאי שלעולם לא תיקח חלק בפעולות התקפיות כנגד מדינה זרה. בכך הייתה איסלנד למדינה היחידה בנאט"ו שזכאית להגנת הברית אף שאין לה צבא, זאת עקב מיקומה של המדינה בנקודת מפתח אסטרטגית. בשנת 1952 כוננו שתי המדינות יחסים דיפלומטיים על פי בקשתו של קונרד אדנאואר, ונפתחה שגרירות איסלנדית בהמבורג. בשנת 1955 הועברה השגרירות האיסלנדית לבון, ובאותה שנה צורפה גם גרמניה המערבית לנאט"ו. בעקבות איחוד גרמניה מחדש בשנת 1990, הועברה השגרירות האיסלנדית בשנת 1999 לברלין.
איסלנד וגרמניה חברות במועצת אירופה, הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה ומועצת הים הבלטי. בנוסף, בשנת 2001 הצטרפה איסלנד לאמנת שנגן, ובעקבות כך ניתן לנסוע מגרמניה לאיסלנד ללא ביקורת גבולות.
יחסים כלכליים
במהלך מלחמת הבקלה נפגעה גרמניה מהרחבת אזור הדיג הימי סביב חופיה של איסלנד, אולם נאלצה לאשר את תביעותיה של איסלנד.
גרמניה היא שותפת הסחר השנייה בגודלה של איסלנד, ומייבאת ממנה בעיקר דגים ואלומיניום, מאידך, איסלנד מייבאת מגרמניה כלי רכב, מכונות ומוצרים מוגמרים.
המשבר הכלכלי באיסלנד בשנת 2008 היה סדרה של בעיות מתמשכות בכלכלתה ובמערכת הבנקאות של איסלנד, על רקע המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008. כל שלושת הבנקים הגדולים באיסלנד הולאמו בעקבות המשבר. בפרסומים שונים נאמר שאיסלנד הייתה על סף שמיטת חובות[1]. הדבר פגע גם בלקוחות גרמניים שהפקידו את כספם בבנק קאופתינג שהיה לוסניף בפרנקפורט. בעקבות המשבר משכה איסלנד בשנת 2015 את בקשת הצטרפותה לאיחוד האירופי.
בשנת 2010 התפרץ הר הגעש אייאפיאטלאייקוטל, ובעקבות כך שותקה התנועה האווירית בגרמניה כמה ימים.
יחסים דיפלומטיים
גרמניה מחזיקה באיסלנד שגרירות ברייקיאוויק, ו-2 קונסוליות בסייד'יספיירד'ור, איסאפיירד'ור. מאידך, איסלנד מחזיקה בגרמניה שגרירות בברלין, ו-10 קונסוליות בברמן, קלן, קוקסהאפן, דיסלדורף, פרנקפורט, המבורג, מינכן, רוסטוק ושטוטגרט [2].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Iceland teeters on the brink of bankruptcy, Associated Prss, October 8, 2008.
- ^ אתר על יחסי מדינות
22519569יחסי איסלנד-גרמניה