יחסי איסלנד–ליטא
יחסי איסלנד–ליטא | |
---|---|
איסלנד | ליטא |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
103,000 | 65,300 |
אוכלוסייה | |
395,430 | 2,846,932 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
31,020 | 77,836 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
78,446 | 27,340 |
משטר | |
רפובליקה פרלמנטרית | רפובליקה פרלמנטרית נשיאותית |
יחסי איסלנד–ליטא כוננו רשמית במאה ה-20. בשנות ה-20 איסלנד הייתה עדיין חלק מדנמרק, שהכירה בעצמאותה של ליטא ב-1 בנובמבר 1922. ב-1 בפברואר 1991, איסלנד הפכה למדינה הריבונית הראשונה שהכירה ברפובליקת ליטא שהייתה עדיין חלק מברית המועצות ודרשה ממנה עצמאות. שר החוץ האיסלנדי דאז יון בלדווין האניבלסון תרם את המרב לפעולה זו. כתוצאה מהמהלך הדיפלומטי הנועז, ספגה איסלנד סנקציות מברית המועצות. ההכרה המוקדמת באיסלנד זכורה לעיתים קרובות בליטא, הרחובות הבאים נקראים על שם איסלנד או בירתה: כביש איסלנד בקובנה, רחוב איסלנדיג'וס בוילנה, רחוב רייקיאוויקו בקלייפדה. כמו כן וילנה ורייקיאוויק הן ערים תאומות. ב-26 באוגוסט אותה שנה, שתי המדינות כוננו מחדש רשמית את היחסים דיפלומטיים ביניהן. שתי המדינות חברות באו"ם, בנאט"ו וב-OECD.
תקשורת של פוליטיקאים איסלנדים עם פוליטיקאים ליטאים מתקיימת גם באמצעות קבוצת סיימאס האיסלנדית ליחסים בין-פרלמנטריים עם המדינות הנורדיות.
היסטוריה
היחסים בין שתי המדינות כוננו ב-1922, כאשר איסלנד הייתה חלק מדנמרק.
הכיבוש הסובייטי ניתק את היחסים בין ליטא ואיסלנד, שבינתיים הפכה לעצמאית לחלוטין מדנמרק. במהלך שנות הכיבוש הסובייטי, איסלנד לא הכירה במדינות הבלטיות כחלק מברית המועצות. עם זאת, לטענת גודני יוהאנסון, מדיניות אי ההכרה לא פגעה במסחר - איסלנד לא החרימה את נמל קלייפדה, ובשנת 1978 שגריר איסלנד במוסקבה ביקר ברפובליקות הבלטיות הסובייטיות.
היחסים בין הרפובליקה המשוחזרת של ליטא ואיסלנד (1991–הווה)
היחסים בין ליטא ואיסלנד טובים מאוד, בהתחשב בעובדה שאיסלנד הייתה המדינה הראשונה שהכירה בליטא. באותה תקופה שר החוץ של איסלנד, היה שר החוץ היחיד של מדינת המערב שלא נרתע מלהגיע לווילנה על מנת להביע עימה סולידריות, מיד לאחר הכרזת העצמאות של ליטא.
כבר ב-18 במרץ 1993, נשיא ליטא אלגירדס ברזאוסקאס קיים ביקור ממלכתי באיסלנד. זה היה ביקורו החוץ השני של נשיא ליטא לאחר שיום לפני ביקר בדנמרק.
ב-1994 ארנור חניבלסון מונה לקונסול הכבוד של ליטא באיסלנד.
ב-2009 וב-2015 נשיא איסלנד, אולפור רגנר גרימסון ביקר בליטא.
לציון מאה שנה להכרזת העצמאות של ליטא, ביקר נשיא איסלנד, גודני יוהאנסון בליטא, שגם הביע את ברכותיו בווידאו קליפ קצר.
באיסלנד יש קהילה ליטאית גדולה, שרוב חבריה חיים באזור הבירה.
יחסים כלכליים
ב-2016, לפי הנתונים, הסחר בין ליטא לאיסלנד מגיע ל-35.8 מיליון אירו, הסחר ה-53 בגודלו בעולם באותה שנה. היצוא מליטא כולל יבוא דגים טריים וצנונים (41.8%), דגים קפואים (33.2%), תרופות (5.3%), מכונות אחרות להכנה או לייצור תעשייתי של מוצרי מזון או משקאות (4%), לא מגולפים או מסורקים (3.3%).
עד 2,000 תיירים איסלנדים מבקרים בליטא מדי שנה.
נציגויות דיפלומטיות
- ליטא מיוצגת באיסלנד באמצעות שגרירותה בקופנהגן, דנמרק, ובנוסף מחזיקה קונסוליית כבוד ברייקיאוויק.
- איסלנד מיוצגת בליטא באמצעות שגרירותה בהלסינקי, פינלנד, ובנוסף מחזיקה קונסוליית כבוד בווילנה.
שגרירים
- שגריר איסלנד בליטא: Aurnis Touras Sigiurdson, מאז 2018, שיושב בהלסינקי, בירת פינלנד.
- שגריר ליטא באיסלנד: מאז 2016 התפקיד מאויש על ידי גינטה דמושיטה (Gintė Damušytė), שיושבת בקופנהגן, בירת דנמרק.
32478017יחסי איסלנד–ליטא