רבי חיים אלעזר וקס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי חיים אלעזר וקס
לידה 1822
טרנוגרוד, פולין
פטירה 1889 (בגיל 67 בערך)
הרב של קאליש
1860

הרב חיים אלעזר וקס (בכתיב יידי: וואקס, ה'תקפ"ב - א' בתמוז ה'תרמ"ט; 18221889) היה רב ופוסק מפורסם בפולין בסוף המאה ה-19, רבן של קאליש ופיוטרקוב, מחבר הספר "נפש חיה", התבלט במיוחד בתמיכתו ביישוב ארץ ישראל.

תולדות חייו

רבי חיים אלעזר וקס נולד בעיירה טרנוגרוד שבפולין בשנת 1822 לרבי אברהם יהודה לייבוש ולחיה. נקרא על שם דודו. נישא לבתו של רבי משה הלברשטאם, אחיו הבכור של ה"דברי חיים" מצאנז אותו החשיב כרבו[1]. בגיל 18 התמנה לרב העיירה טרנוגרוד, תפקיד אותו מילא 20 שנה. בטרנוגרוד עמד בראש ישיבה אותה פתח ומימן מכספו.

ב-1860 עלה רבי מאיר אוירבך, רבה של קאליש לארץ ישראל ורבי חיים אלעזר נקרא למלא את מקומו. אשתו הראשונה מתה בשושן פורים שנת תרכ"ו והוא נישא לבתו של רבי ישראל יהושע מקוטנא בעל ה'ישועות מלכו'. בקאליש הסמוכה לגבול גרמניה ניהל מאבק נגד השפעות הרפורמים שבעקבותיו גם נאלץ לעזוב את העיר. במשך ארבע שנים ישב בוורשה והיה שותף לניהול חיי הדת היהודיים, עד התמנותו לרב העיר פיוטרקוב. ב-1886 פרסם סדרת תקנות נגד המותרות והרדיפה אחרי האופנה[2]. נפטר ב-תרמ"ט.

את ספרו "נפש חיה" פרסם בהיותו רבה של קאליש. ב-1961 הדפיסו נכדיו בארץ ישראל ליקוט מכתביו שנמצאו אחרי השואה בשם "שם ושארית לנפש חיה". העניק מכתב הסכמה לרבי ישראל מאיר הכהן על ספרו משנה ברורה במהדורה הראשונה.[3]

לרבי חיים אליעזר היו שְׁנֵי בָּנִים ושמונה בנות. בתו שרה נישאה לרבי יוסף קאליש, האדמו"ר מאמשינוב.

יחסו לארץ ישראל

כמו חותנו, היה רבי חיים אלעזר מסור ליישוב ארץ ישראל. הוא היה חסיד נלהב של רבי אליהו גוטמכר ועמד איתו בקשרי מכתבים. במכתבו המפורסם כותב הרב גוטמכר לבעל ה"נפש חיה": "ואצלי כבר ברור שאם יקיימו ישראל שיתחילו לעבוד אדמת הקודש בסך ק"ל משפחות שיהיה התחלת הגאולה גם כשלא יהיו ישראל ראויים לכך".[4] בעקבות דברים אלו רכש בעל ה"נפש חיה" קרקעות בכפר חיטין שליד טבריה ונטע בהן פרדסי אתרוגים מסוג אתרוג בלאדי. כוונתו הייתה להעלות משפחות שיעבדו את האדמה ולספק אתרוגים שאין ספק בכשרותם.[5]

בתרכ"ט הוכתר כנשיא "כולל פולין בארץ ישראל", תפקיד שאותו מילאו לפניו החידושי הרי"ם, רבי דב בער מייזלס אב"ד וורשא ורבי מאיר אוירבך, קודמו ברבנות קאליש. בתרמ"ו נסע יחד עם חותנו לארץ ישראל כדי לפקח על מטעי האתרוגים וכדי לדאוג למקומות דיור ועבודה עבור חברי "כולל ורשה" שעלו לארץ ישראל.

ספרו נפש חיה

בהקדמה לספרו "נפש חיה"[6] מספר רבי חיים אלעזר, על מסירותה הרבה של אמו. לדבריו, מסירות נפשה הגיע עד כדי כך שכאשר חלה בגיל ארבע שנים, והרופאים התייאשו מחייו, אמרה בתפילתה שהיא מוכנה לקבל על עצמה חצי מחליו כדי להציל את חיי בנה, ואכן כך היה. תוך שעות ספורות שבה אליו רוחו והחל להתאושש ובד בבד חלתה אמו. חדשים ארוכים פרפרה בין החיים והמוות, עד שהבריאה. עוד הוא מספר שהיא גם דחפה אותו ליטול על עצמו את עול הרבנות. בראשית דרכו ברבנות עמדה לימינו, רבה את ריבו ואף נלחמה באחד מתקיפי הקהל שמירר את חיי הרב הצעיר. כתוצאה מריב זה, חלתה והלכה לבית עולמה. לאחר פטירתה קיבל על עצמו רבי חיים אלעזר להקדיש את לימודו לאמו, וכאשר הוציא לאור את ספרו, קרא אותו על שמה: "נפש חיה".

לקריאה נוספת

  • ישראל דוד בית הלוי, תולדות רבי חיים אלעזר וואקס, תל אביב תש"י
  • שם ושארית לנפש חיה, ירושלים תשכ"א
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק א, בני ברק, תשמ"ו, עמ' רלב-רמה.
  • יצחק אלפסי, 90 שרים, מכון אל ההרים ירושלים תשנ"ז
  • איסר פרנקל, יחידי סגולה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק א עמ' רמ.
  2. ^ בצלאל לנדוי, תקנות נגד המותרות
  3. ^ כהן, ישראל מאיר, 1838-1933, משנה ברורה ספר א, באתר היברובוקס
  4. ^ נפש חיה, סימן ב'
  5. ^ נפש חיה, סימן ב'
  6. ^ נפש חיה חלק א-ד - וקס, חיים אלעזר (page 8 of 728), באתר hebrewbooks.org

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35667412חיים אלעזר וקס