טייסת 123

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טייסת 123
סמל הטייסת
סמל הטייסת
סמל הטייסת
פרטים
כינוי "טייסת ציפורי המדבר"
כינוי עבר "טייסת הבֵּלים הדרומית"
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך חיל האוויר הישראלי
סוג מסוקי תובלה/סער
בסיס האם בסיס פלמחים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 10 במרץ 1965 – הווה (59 שנים)
נתוני היחידה
ייעוד תובלת וחילוץ לוחמים, חילוץ אנשי צוות אוויר שנטשו כלי טיס.
כלי טיס UH-60 בלק-הוק ("ינשוף")
לימה UH-60L ("ינשוף 3")
כלי טיס בעבר בל-212, בל-205, בל-47, וגם סיקורסקי S-58 שהושאלו מטייסת 124.
עיטורים
צל"ש הרמטכ"לצל"ש הרמטכ"ל

טייסת 123, המכונה גם "טייסת ציפורי המדבר" (כונתה בעבר: "טייסת הבֵּלים הדרומית"), היא טייסת מסוקי סער בחיל האוויר הישראלי.

עיקר פעילותה השוטפת של הטייסת הוא בתובלה וחילוץ של לוחמים, חילוץ מטיילים אבודים ופינוי נפגעי תאונות דרכים.

היסטוריה

הטייסת הוקמה ב-10 במרץ 1965 והפעילה מסוקי בל 47G-2. הטייסת פעלה מבסיס תל נוף ושימשה כטייסת אימון המסוקים של בית הספר לטיסה. מאוחר יותר הוסבה הטייסת למסוקי בל 205 ועברה, בחודש אוגוסט 1969, לבסיס חצרים. בשנת 1978 החליפה הטייסת את מסוקי הבל-205 במסוקי בל 212 ("אנפה"), ששירתו בטייסת עד שנת 2002.

במלחמת יום הכיפורים פעלה הטייסת בעיקר בחזית הדרום. אחד ממסוקיה הופל באש נ"מ מצרית וכל צוותו למעט טייס המשנה, נהרג. במלחמת שלום הגליל איבדה הטייסת שני מסוקים: אחד הופל על ידי אש נ"מ של המחבלים בנבטייה ושני נתקל בחוטי חשמל בטיסה מבצעית ליד אגם קרעון והתרסק. צוותי שני המסוקים נהרגו.

ב-24 בספטמבר 1984 התרסק מסוק "אנפה" של הטייסת בנחל בזק בעת אימון מרדף עם כוח מבסיס האימונים של חטיבת גולני. בתאונה נהרגו שני הטייסים, מכונאי מוטס ושני לוחמי גולני.

ב-8 באוגוסט 2002 נפתחה הטייסת מחדש בבסיס חצרים כטייסת מסוקי סיקורסקי UH-60 בלק הוק, "ינשוף". חמשת המסוקים הראשונים של הטייסת הגיעו לישראל בתחילת החודש בבטנו של מטוס C-5 גלקסי של חיל האוויר האמריקני שנחת בבסיס נבטים. טייסת 123 היא טייסת הבלק-הוק השנייה שנפתחה בישראל לאחר טייסת 124 המוצבת בבסיס פלמחים.

הטייסת קיבלה ציון לשבח מהרמטכ"ל על פעילותה במלחמת לבנון השנייה[1].

ב-2015 הוחלט להעביר את הטייסת לבסיס פלמחים.[2][3] ב-15 ביולי 2015 עברה הטייסת מבסיס חצרים לבסיס פלמחים.

הטייסת הפעילה בעבר את המסוקים הבאים: בל-212, בל-205, בל-47, וגם סיקורסקי S-58 שהושאלו מטייסת 124.

בין מפקדי הטייסת: דן ברוס (מפקד הטייסת במלחמת יום הכיפורים), אמיתי חסון, אמנון אורון, ראובן לוי, עופר בן-פרץ, ישראל יהלום, אורי מנור, מוטי רגב, יעקב רשף (מלחמת לבנון), שמואל אלדר (1984-1986), מיקי בר, אלכס דן,ערן כהן,אבנר בלקנאי (2003-2005).

ב-29 באוקטובר 2023 בצעה טייסת 123 את החילוץ המוסק הראשון מתחילת התמרון הקרקעי במלחמת חרבות ברזל.[4]

ב-11 בספטמבר 2024, התרסק מסוק "ינשוף" תוך כדי נחיתה ברפיח, בעת הגעה לחילוץ לוחם הנדסה קרבית. בהתרסקות נהרגו שני לוחמים ונפצעו שמונה נוספים. המסוק שהתרסק שייך לטייסת 124, אך הוחזק בכוננות חילוץ לגזרת רפיח, עם צוות של טייסת האחות 123.[5][6]

סמלי הטייסת בעבר

בסמל הטייסת משולבת האות B האנגלית, האות הראשונה בשם החברה Bell, יצרנית המסוקים שהופעלו בטייסת בעבר.

גלריית תמונות

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טייסת 123 בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ חנן גרינברג, רשימת מקבלי האותות ממלחמת לבנון השנייה, באתר ynet, 8 באוגוסט 2007
  2. ^ תמיר סטיינמן, ‏הטייסת עוברת למרכז - 100 יפוטרו, באתר ‏מאקו‏‏, ‏1 ביוני 2015‏
  3. ^ אמיר בוחבוט‏, המהלך שישרוף לחיל האוויר כרבע מיליארד שקל, באתר וואלה!‏, 5 במאי 2015
  4. ^ פלד ארבלי, ‏מאחורי הסיפור ההירואי: החילוץ המוסק הראשון מתחילת התמרון ברצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 14 במאי 2024
  5. ^ 2 לוחמים נהרגו בהתרסקות "ינשוף", באתר צה"ל, 11 בספטמבר 2024
  6. ^ יואב זיתון, נינה פוקס, קורין אלבז-אלוש, מבצע חילוץ הרואי: סגנית מפקד הטייסת נלכדה, דלתות תא הטייס נוסרו | פרטים חדשים, באתר ynet, 11 בספטמבר 2024


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39614520טייסת 123