טיוטה:ישיבה בסוכה
 |
דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הדף פתוח לעריכה.
| |
תבנית סוגיה ריקה ישיבה בסוכה היא מצוות עשה לעשות את הצרכים הבסיסים כמו אכילה ושינה בחג הסוכות בתוך הסוכה.
מקור
המקור העיקרי ממנו נלמד ישיבה בסוכה הוא מהפסוק:
בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים... בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת
בימי עזרא מתואר כי העם עשו להם סוכות יחד עם החג עצמו:
וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם
טעם
בתורה כתוב שהישיבה בסוכה היא זכר לסוכות שבהן ישבו בני ישראל במדבר או ענני הכבוד שסוככו עליהם לאחר יציאתם ממצרים. בפסוק כתוב ”לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם”. ומבואר מחלוקת בין רבי אליעזר לרבי עקיבא , שרבי אליעזר סובר שהכוונה לענני כבוד שבאמצעותם סוכך הקב״ה על עם ישראל במדבר, ורבי עקיבא סובר שהכוונה לסוכות ממש.
הנצי״ב מבאר כי ״אלו ואלו דברי אלוקים חיים״, ובאמת גם סוככו עליהם ענני הכבוד וגם סרט בתוך סוכות.
הפרשנים גם הם נחלקו בכוונת הפסוק ויש שפירשו ש״סוכה״ הוא מלשון ״סככה״.
תשבו כעין תדורו
ערך מורחב – תשבו כעין תדורו
המצווה בחג הסוכות היא לגור בסוכה ממש ולעשות בה את כל הפעולות השגרתיות שנעשות במשך השנה בבית: לאכול, לשבת, ללמוד ולישון, בכל שבעת ימי החג, זכר לסוכות שבהן ישבו בני ישראל במדבר או ענני הכבוד שסוככו עליהם לאחר יציאתם ממצרים. ('תשבו כעין תדורו')..
ברכת ליישב בסוכה
- ערך מורחב – ברכת לישב בסוכה
מצוות הישיבה בסוכה טעונה ברכה כשנכנס ליישב בה, ככל מצוות עשה, שיש לברך עליהן עובר לעשייתן. בראשונים נחלקו מתי מתחייב לברך. יש אומרים שמברכים אותה בכל עת שנכנסים לסוכה לשהייה ממושכת, ויש אומרים שרק לפני אכילת קבע בסוכה.
אכילה ושינה בסוכה
- ערכים מורחבים – אכילה בסוכה, שינה בסוכה
מצווה דאורייתא לאכול ולשתות בסוכה, ואסור לאכול אכילת קבע מחוץ לסוכה, אך אכילה מועטה (אכילת ארעי) מותרת.
לעומת זאת, לגבי שינה מחוץ לסוכה, נאסרה בין שינה ארוכה ובין שינה קצרה, כיוון שגם שינה מועטת יכולה לעיתים להרוות ולרענן כמו שינה ארוכה. בפועל, ישנם קהילות שנהגו שלא לישון בסוכה, היות שהשינה בסוכה מחוץ לבית גורמת להם צער, והמצטער פטור מן הסוכה. נהוג בחסידות חב"ד[1] ובעלז[2] לא לישון בסוכה וכן בכמה קהילות בפרס[דרוש מקור], וטעמים שונים נאמרו להצדיק מנהגם.
הפטורים מישיבה בסוכה
- ערך מורחב – מצוות עשה שהזמן גרמן
נשים (בכל גיל) פטורות מהישיבה בסוכה, ככל מצוות עשה התלויות בזמן (מצוות עשה שהזמן גרמן). כך גם בנים קטנים שגילם פחות מבר מצווה. אלה פטורים מדין תורה מן המצווה, אך חכמים תקנו לחנך במצווה קטן שאינו צריך לאימו, גיל זה הוא בסביבות 6 שנים.
מצטער פטור מהסוכה
- ערך מורחב – מצטער פטור מן הסוכה
בשונה מרוב מצוות התורה, שאותן חייב לקיים גם המצטער צער הגוף בעשייתן, בסוכה קיים דין ייחודי לפיו "מצטער פטור מן הסוכה",[3] כלומר אדם שהשהות בסוכה גורמת לו לצער ועגמת נפש, פטור ממנה. הרמב"ם, למשל, מציין שאדם שאינו יכול לישון בסוכה בשל הרוח או הזבובים והפרעושים פטור מלקיים את המצווה.[4]
אמנם פטור זה מותנה בכך שכאשר ייכנס האדם לביתו - יימלט מן הצער. אך אם יסבול ממנו גם בביתו, אין הצער מהמטרד פוטר אותו מהסוכה. למשל אם יסבול מזבובים גם בביתו - חייב להישאר בסוכה אף על פי שסובל בישיבתו בה בגלל הזבובים. כמו כן, על הצער להיות משמעותי כך שאם היה זה בביתו שבו הוא דר כל השנה, היה מעדיף לעזוב את ביתו לזמן מה ולעבור לבית עם תנאים פחות טובים משמעותית כדי להימלט מן הצער.
בדומה למצטער מן הסוכה, גם חולים פטורים מישיבה בסוכה. הנימוק לדין מצטער הוא "תשבו כעין תדורו", שהאדם מצווה לשבת בסוכה כפי שהוא גר בביתו, "ואין האדם דר במקום שבו הוא מצטער".[5]
לקריאה נוספת
- הערך "ישיבה בסוכה", באנציקלופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
ראו גם
הערות שוליים
- ^ אתר צא"ח
- ^ נטעי גבריאל (הרב גבריאל ציננער), הל' ר"ה סי' טז הערה טו
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ה עמוד ב'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ו', הלכה ב'
- ^ (בעלי התוספות סוכה כו ע"א)
| סוכות | ||
|---|---|---|
| מהלך החג | יום טוב ראשון • חול המועד סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת/שמחת תורה |  |
| סוכה | סכך • אכילה בסוכה • שינה בסוכה • ברכת לישב בסוכה • אושפיזין • מצטער פטור מן הסוכה • תשבו כעין תדורו • מעמיד • דופן עקומה | |
| ארבעת המינים | אתרוג, לולב, הדס וערבה • הלכות ארבעת המינים • קוישיקלך | |
| מנהגים | הושענות • הקפות • חיבוט ערבה • זכר לשמחת בית השואבה • תיקון ליל הושענא רבה | |
| מצוות הנוהגות בזמן בית המקדש |
מצוות ערבה במקדש • הקפת המזבח • ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הקהל • שמחת הרגלים | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | תפילת הגשם • וזאת הברכה • דגל שמחת תורה • הקפות בשמחת תורה • הקפות שניות | |
| תפילות ופיוטים | פיוטי הושענות (כהושעת אלים) • פיוטי הגשם (אף ברי · זכור אב · שפעת רביבים) • מפי קל • סוכה ולולב לעם סגולה • משה אמת | |
| שונות | שמחת הרגלים • מסכת סוכה • שלומית בונה סוכה • א סוכה א קליינע • סהרנה | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.