ושתי

מתוך המכלול
(הופנה מהדף ושתי המלכה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

וַשְׁתִּי היא אישיות מהתנ"ך המופיעה במגילת אסתר כאשתו של אחשוורוש, אשר יש שמזהים אותו עם כסרכסס הראשון. הדעות חלוקות באשר לפירוש השם "ושתי": "הטובה ביותר" בפרסית עתיקה,[1], "יפה" בפרסית, ו"חוט" בעילמית. מקור השם בשפה הפרסית, ופירושו "הנחשקת" (vaš לחשוק; ti - פועל בהווה).[2]

על פי הרודוטוס, לכסרכסס הייתה רק אישה אחת בשם "אמסטריס", ייתכן שהכוונה היא לאסתר.

במגילת אסתר

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מגילת אסתר

נאמר במגילת אסתר[3], כי ביום השביעי של המשתה שערך אחשוורוש לאנשי העיר הוא שלח שבעה סריסים כדי להזמין אותה, על מנת "להראות העמים והשרים את יפיה כי טובת מראה היא". לאחר שושתי מסרבת שלוש פעמים לבוא, בעצת מועצת חכמים, מדיח אחשוורוש את ושתי לתת את מלכותה לטובה ממנה, זאת על-מנת שיתר נשות הממלכה לא ילמדו מרודנותה של ושתי וימרו את פי בעליהן. אחשוורוש אז מפרסם צו שמחייב את כלל נשות הממלכה להקשיב לבעליהן, וצו נוסף שיחליף את ושתי כמלכה.

"תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס-וּמָדַי, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת-דְּבַר הַמַּלְכָּה, לְכֹל, שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ; וּכְדַי, בִּזָּיוֹן וָקָצֶף. אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, יֵצֵא דְבַר-מַלְכוּת מִלְּפָנָיו, וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס-וּמָדַי, וְלֹא יַעֲבוֹר: אֲשֶׁר לֹא-תָבוֹא וַשְׁתִּי, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ, לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה."

ביום שלאחר סיום המשתה, התפכח אחשוורוש והתחרט על מעשיו וביקש את ושתי אך לא יכול היה להחזירה. לאחר כשלוש שנים, נבחרה אסתר כמחליפתה.

במדרשי האגדה

  • נאמר במדרש, כי ושתי הייתה בתו של בלשאצר ונכדתו של נבוכדנצר השני, מלך בבל אשר היה אחראי באופן ישיר להחרבת בית המקדש, ובמותה נתקיימה נבואת ישעיהו על חורבן בבל, "והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד"[4].
  • המשתה הגדול של המלך מתחלק ל-2; משתה המלך, אחשוורוש, ומשתה המלכה, ושתי.
  • ושתי ממאנת לעזוב את משתה הנשים, לפי הפירושים; או כי גדל לה פצע מכוער או קרניים במצח; או כי סירבה להופיע בעירום; או כי סירבה לעזוב את משתה הנשים, שהיא ערכה, דבר שהיה מוריד מכבוד משתה המלכה לעומת זה של המלך.
  • המלך בשכרותו קיבל את עצת יועציו ושלח את הצו שמחייב את הנשים להקשיב לבעליהן לכל הממלכה, כשדין העובר עליו הוא מוות. דינה של ושתי נקבע למוות בהתאם לחוק החדש ביום שלאחר סיום המשתה. באותו היום לאחר שהתפכח אחשוורוש מהמשתה התחרט על מעשיו וביקש את ושתי. אך בעצת יועציו לא ביטל את גזרת המוות של ושתי שהוציא בעת שכרותו, שכן לא יכל לחזור בו מצו המלך (שכן הדבר היה מערער את מעמדו כמלך החלטי ומערער את שלטונו).

המדרש במסכת מגילה[5] מסביר שושתי הוצאה להורג על ידי אחשוורוש, ואומר שושתי נהגה להפשיט בנות ישראל ולהורות להן לעשות מלאכה בשבת, ועל כן נגזר עליה שתבוא ערומה ותהרג. המדרש מנמק את סירובה לבוא בסיבות שונות: נדרשה להופיע בעירום, נצטרעה או שבא המלאך גבריאל ועשה לה זנב.

לקריאה נוספת

  • רות וולפיש, "תפקידן של דמויות המשנֶה במגילת אסתר", בתוך: אמנון בזק (עורך), הדסה היא אסתר: ספר זיכרון להדסה אסתר (דסי) רבינוביץ ז"ל; קובץ מאמרים על מגילת אסתר, מהדורה שנייה, אלון שבות: תבונות, תשנ"ט, עמ' 141–149

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  1. הלל גרשוני, ‏ד"ר עילם ומלכי פרס - בגליון השבוע, באתר בשבע - ערוץ 7, 12 בינואר 2012
  2. מילים שחדרו לעברית: מפרסית, אתר השפה העברית
  3. פרק א'
  4. שם, דף י עמ' ב.
  5. תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף יב עמ' ב.
Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.