אסתר רבה
אסתר רבה הוא מדרש אגדה על מגילת אסתר.
המדרש מחולק לעשרה חלקים. בעריכתו הקדומה חולק לשישה חלקים שאת חלקו האחרון חילקו לחמישה וכך נוצרו עשרה חלקים. מקורות המדרש הם תלמוד ירושלמי, תלמוד בבלי ומדרשי אגדה כבראשית רבה וויקרא רבה. את עריכת חלקו הראשון של המדרש מתארכים לתקופת האמוראים וחלקו השני נכתב כנראה במאה התשיעית לאלף החמישי ואיחוד המדרש נעשה בין המאה העשירית לאלף החמישי לבין המאה הראשונה לאלף השישי, שהוא שואב את חלקו מתרגום שני למגילת אסתר וכן מיוסיפון.
מדרש אסתר רבה נקרא בכתבי היד בשמות "מדרש אחשורוש" או "אגדת אחשורוש". במדרש שמות רבה מופיעה הפניה לדרשה במדרש אסתר רבה תחת השם 'מגלת אחשורוש'. בהקדמות למדרש אצל חכמי ימי הביניים נמצאים שמות נוספים כמו "מגילת סתרים" המיוחס לרב נסים גאון ו"תלמוד תורה" המיוחס לרבי יעקב בן חננאל סיקילי.
תוכנו של המדרש
במדרש סיפורים המתארים את חייהם של היהודים הנתונים לשלטונם ולמרותם של הגויים. במדרש משלים רבים – משלי מלכים ומשלי חיות, לדוגמה: משל העוף שבנה קן על שפת הים והחליט לנקום בים לאחר שהים שטף והרס את הקן (אסתר רבה ז', י'). כמו כן מתיאור סעודת אחשוורוש שאב המדרש משלים וסיפורים העוסקים בסעודות שהיו מנת חלקם של חכמים שונים.
אסתר רבה ב' ג': תיאור משתה היין במגילה, גם הוא מדובר במדרש ונתווספו לו שני סיפורים קומי-טראגיים על אנשים, שהרבו לשתות והביאו על עצמם צרות רבו כתוצאה מהשתייה המרובה. בחלקו השני יש תיאור סיפורי המקביל למתואר בספר יוסיפון ומתאר את חלומו של מרדכי היהודי, אודות גזירות המן וכניסתה של אסתר לארמונו של אחשוורוש.
לשונו של המדרש
לשון המדרש בחלק הראשון היא עברית, ארמית, יוונית ולטינית. את החלק הזה מתארכים חוקרים למאה הרביעית לאלף החמישי. החלק השני של המדרש, בו מצויים סיפורים, מרחיב העורך על אירועי המקרא, ללא קשר ישיר לפסוקים הנדרשים כלל. בצד ההרחבה הסיפורית קיימות גם דרשות לשוניות. בחלק זה מצויה הרחבה לספר יוסיפון. מן הזיקה הלשונית לקהלת רבה תארכו את עריכתו של חלק זה למאה התשיעית לאלף השישי.
חלוקת המדרש
- פרשה א': פרק א' פסוקים א'-ג'.
- פרשה ב': פרק א' פסוקים ד'-ח'.
- פרשה ג': פרק א' פסוקים ט'-י"ב.
- פרשה ד': פרק א' פסוקים י"ג-כ"ב.
- פרשה ה': פרק ב' פסוקים א'-ד'.
- פרשה ו': פרק ב' פסוקים ה'-כ"ג.
- פרשה ז': פרק ג' פסוקים א'-ט"ז.
- פרשה ח': פרק ד' פסוקים א'-י"ז.
- פרשה ט': פרק ה' פסוקים א'-י"ד.
- פרשה י': פרק ו' פסוק א'-פרק י' פסוק ג'.
מהדורות דפוס
כינויו של מדרש זה ניתן לו הודות להכללתו המאוחרת, בקובץ המדרשים מדרש רבה בדפוס ונציה. כמו כן הודפס בדפוס קושטא ובדפוס פיזארו אשר בהוצאות דפוס אלו נקרא מגילת אחשוורוש.[1]
מהדורה ביקורתית יצאה בירושלים בשנת תשע"ה, בעריכת יוסף תבורי וארנון עצמון, בהוצאת מכון שכטר למדעי היהדות.
למגילת אסתר קיימים עוד שני מדרשים: מדרש פנים אחרים ומדרש אבא גוריון. במדרשים אלו קיימות מקבילות לשוניות למדרש אסתר רבה.
קישורים חיצוניים
- אסתר רבה, פרשות א-ו, באתר המילון ההיסטורי ללשון העברית
הערות שוליים
- ^ על הדפוס הראשון של חמש המגילות ראו: מ"ב לרנר, 'הדפוס הראשון של "מדרש חמש מגילות": עיונים בדרכי פעולתם של המדפיסים העבריים בקושטא ובפיזארו, יד להימן (תשמ"ד), עמודים 289-311.
| מדרש רבה | ||
|---|---|---|
| קובצי מדרש קדומים | בראשית רבה • ויקרא רבה • איכה רבה • אסתר רבה (פרשיות א-ו) • שיר השירים רבה • רות רבה • קהלת רבה | |
| קבצים מספרות התנחומא | שמות רבה (פרשיות יב-מ) • במדבר רבה (פרשיות טו-כג) • דברים רבה | |
| קבצים אירופים מאוחרים | שמות רבה (פרשיות א-יא) • במדבר רבה (פרשיות א-יד) • אסתר רבה (פרשיות ז-י) | |
