כתונת פסים (יוסף)
כתונת פסים היא בגדו המיוחד של יוסף שתפר לו אביו יעקב במיוחד כדי להביע את אהבתו אליו, כלשון הכתוב ”וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו ועשה לו כתונת פסים”[1].
הכתונת סימלה שיוסף יהיה המנהיג בבית ובשדה[2], וכמו כן היא סימלה שניתנה לו הבכורה שנטל יעקב מראובן והיא כמו בגדי הכהנים[3], הכתונת הייתה ארוכה והגיעה עד כפות ידיו ורגליו דרך חשיבות להורות שאינו צריך לעבוד[4]. כמו כן רמז יעקב במעשה הכתונת לכך שיוסף נזהר בטהרות ולכן ניתן לו בגד מיוחד, וכן שהוא תלמיד חכם, ובזה מוכח שיעקב נשא את רחל לשם שמים ולא משם יופיה, שהרי הנושא אשה לשם שמים יוצאים ממנו בעלי הוראה.[5]
תפירת הכתונת על ידי יעקב עבור יוסף יחד עם אהבת יעקב ליוסף והלשנותיו לאביו על אחיו גרמו לאחיו לשנוא אותו, כמו שכתוב בפסוק ”ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו, וישנאו אותו, ולא יכלו דברו לשלום”[6], לכן כאשר רצו האחים להתנכל לו הם הפשיטו מעליו את הכתונת והשליכו אותו לבור ”ויפשיטו את יוסף את כותנתו את כתונת הפסים אשר עליו ויקחוהו וישליכו אותו הבורה”[7] וכאשר החליטו למכרו לסוחרים שעברו במקום ”ויקחו את כתונת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכותונת בדם, וישלחו את כתונת הפסים ויביאו אל אביהם, ויאמרו - זאת מצאנו, הכר נא הכתונת בנך היא אם לא”[8]. יעקב ראה את כתונת הפסים וזיהה אותה מיד ”ויכירה, ויאמר כתונת בני, חיה רעה אכלתהו, טרוף טורף יוסף”[9].
חז"ל ומפרשי התורה נחלקו מהי אותה כתונת פסים ומדוע נקראה כך.
מאפייני הכתונת
הכתונת הייתה עשויה מכלי מילת[10] שהם בדים יקרים עשויים מצמר נקי ורך שנגזז מכבש בן יומו[11] ויש מפרשים שהם עשויים ממשי אדום[12]. ותפורה מכמה חתיכות בד נפרדות[13], היא הייתה צבועה בכל פס בצבע אחר[14] וסביב כף היד הייתה ריקמה מיוחדת[15] ויש אומרים שרק סביב כף היה הבד עשוי ממילת[16].
הכתונת הייתה ארוכה והגיעה עד כף היד[17] (כשהיא פשוטה) וכן עד הרגליים ולכן נקראה 'כתונת פסים' שהוא ראשי תיבות של פס יד מגעת[18] ויש אומרים[13] שהכתונת הייתה כמין אפודה שהגוף מכוסה והידיים גלויות. ועם זאת הייתה הכתונת דקה וקלה ביותר והיה אפשר להחביא אותה בכף היד[19] ודבר זה נדרש בראשי תיבות של שמה - פס יד טמינה[20].
הכתונת הייתה נאה[21] ומעולה[22].
בגמרא[10] מבואר ששווי הכתונת היה שני סלעים, ורש"י כתב ששווי זה אינו מדויק, או שרק המילת שסביב היד הייתה שווה שני סלעים. בשווי זה רמז יעקב ליוסף לדברי חז"ל ”מילה בסלע שתיקה בתרי”[23] ואינו מעוניין לשמוע ממנו דברי לשון הרע על אחיו[24].
רמזי הכתונת
בשמה של הכתונת 'כתונת פסים' נרמזו רמזים רבים כמבואר במדרשים ובמפרשי התורה:
- דעת רש"י - פסים הוא כלשון הפסוק ”חור כרפס ותכלת”[25] שפירושו כלי מילת (צמר נקי או משי).
- שתי דעות ראשונות במדרש רבה[26] - על שם שהכתונת הייתה מגיעה עד כף היד, והייתה דקה וקלה ונטמנת ביד כנ"ל.
- דעה שלישית במדרש רבה - הכתונת נקראה כתונת פסים על שם שהאחים הפיסו (הגרילו) ביניהם מי יביא אותה לאביהם לאחר מכירת יוסף. ויש אומרים[27] שהאחים הטילו פיס באיזו מיתה מארבע מיתות בית דין הם ימיתו את יוסף. ויעקב שקרא לה 'כתונת פסים' 'ניבא ולא ידע מה ניבא'.
- דעה רביעית - על שם הצרות שעברו על יוסף פוטיפר, סוחרים, ישמעאלים, מדינים[28] וגם לדעה זו יעקב 'ניבא ולא ידע מה ניבא'.
- דעת רבי שמעון בן לקיש בשם רבי אלעזר בן עזריה במדרש רבה - על שם קריעת ים סוף שנקרע לכבודו של יוסף נקראה 'פסים' מלשון פס - ים. ואף זה בדרך 'ניבא ולא ידע מה ניבא'.
- דעת המדרש תנחומא -
משל
ישנן דעות במפרשי התורה שהכתונת אינה כתונת גשמית, אלא משל לסוד כ"ב אותיות, ויעקב הלביש את יוסף בידיעת החכמה[29].
מוסר השכל
חז"ל למדו ממעשה זה של כתונת הפסים שניתנה ליוסף מיעקב שאין לאדם לתת לבן אחד יותר משאר ילדיו ודבר זה יכול לגרום לקנאה ושנאה בין הבנים והתוצאות יכולות להיות גרועות.
אמר רבא בר מחסיא, אמר רב חמא בר גוריא, אמר רב: לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו - נתקנאו בו אחיו, ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים
— שבת י:[30]
כתונת הפסים של תמר
על תמר אחות אבשלום נאמר ”ועליה כתונת פסים כי כן תלבשנה בנות המלך הבתולות מעילים”[31]. ונראה שכתונת זו הייתה מעיל[32] או שנעשתה בתכונת מעיל[33], והיא סימלה את בית המלוכה, כמו כתונת הפסים של יוסף שסימלה את ייחודיותו במשפחה. אך יש המפרשים שדרך כולם הייתה ללבוש כתונת פסים, ואילו בנות המלך נבדלו בכך שלבשו גם מעיל פסים בניגוד לשאר העם שלבשו מעיל רגיל[34], או שלבשו מעל כתונת הפסים מעיל רגיל בניגוד לשאר העם שלא לבשו כלל מעיל מעל הכתונת[35].
הערות שוליים
- ^ ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוק ג'
- ^ ספורנו בראשית לז ג
- ^ כלי יקר
- ^ פירוש המהרז"ו על המדרש בראשית רבה סדר וישב פפ"ד ח
- ^ זרע שמשון וישב אות ד
- ^ ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוק ד'
- ^ ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוקים כ"ג-כ"ד
- ^ ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוקים ל"א-ל"ב
- ^ ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוק ל"ג
- ^ 10.0 10.1 תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י' עמוד ב'
- ^ רש"י סנהדרין מד. ד"ה איצטלא
- ^ תפארת ישראל על המשנה מסכת מידות פרק ג משנה ז אות סו
- ^ 13.0 13.1 אבן עזרא בראשית לז ג ד"ה פסים
- ^ רד"ק בראשית לז ג ד"ה פסים וכעין זה ברלב"ג שמואל ב יג יח ד"ה כתנת
- ^ מצודת ציון שמואל ב י ג יח ד"ה פסים
- ^ רש"י שבת י: בשם ר"י הלוי
- ^ בראשית רבה סדר וישב פפ"ד ח'
- ^ פירוש המהרז"ו על המדרש שם ד"ה עד
- ^ בראשית רבה סדר וישב פפ"ד ח'
- ^ פירוש המהרז"ו על המדרש שם ד"ה נטמנת
- ^ רד"ק בראשית לז ג ד"ה פסים
- ^ רבינו בחיי בראשית לז ג
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ח עמוד א'
- ^ שבט סופר
- ^ מגילת אסתר, פרק א', פסוק ו'
- ^ בראשית רבה סדר וישב פפ"ד ח'
- ^ רבינו בחיי בראשית לז ג
- ^ וכן הוא במדרש תנחומא וישב ד והובא ברש"י ובבעל הטורים וראה בגור אריה ברש"י שביאר מדוע סדר הצרות מהסוף להתחלה ובטעמא דקרא
- ^ רבינו בחיי בראשית לז ג
- ^ וכן מוזכר בגמרא מגילה טז: ובמדרש רבה בראשית סדר וישב פפ"ד ח'
- ^ ספר שמואל ב', פרק י"ג, פסוק י"ח
- ^ מצודות דוד שמואל ב יג יח ד"ה מעילים
- ^ רד"ק שמואל ב י גיח ד"ה מעילים
- ^ אלשיך שמואל ב יג יח
- ^ מלבי"ם שמואל ב יג יח