חיזמה
 | |
| תצלום אוויר של חיזמה וחומת ההפרדה, פברואר 2014 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | אל-קודס |
| שטח | 4.60 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 7,331[1] (2016) |
| אזור זמן | UTC +2 |
חִ֫יזְמַה (בערבית: حزما, נכתב לעיתים חיזמא) הוא כפר פלסטיני ברשות הפלסטינית, בנפת אל-קודס, סמוך לשכונת פסגת זאב בירושלים. אוכלוסיית הכפר: 7,331 תושבים בשנת 2016[1].
ליד הכפר עוברים הכבישים לישובי מזרח בנימין, ולעלמון. בחלק מאדמות הכפר עוברת גדר ההפרדה[2].
בסמוך לכפר נמצא מחסום "חיזמה" המשמש כנקודת ביקורת ומעבר בין שטחי יהודה ושומרון לבין מדינת ישראל.
היסטוריה
הכפר ממוקם על שרידי אתר קדום.[3] החוקר אדוארד רובינסון הציע לזהות את המקום עם העיר המקראית בֵּית עַזְמָוֶת,[4] וזהו הזיהוי המקובל כיום.[5] עַזְמָוֶת נזכרת פעמים רבות בתנ"ך, לצד עֲנָתוֹת (היא ענאתא של ימינו), עָלֶמֶת (היא "ח'רבת עלמית" של ימינו) וזִמְרִי (היא "ח'רבת זמרי" שבשכונת פסגת זאב)[6] - כולם אתרים הנמצאים בסמוך לכפר חיזמה.
זאב וילנאי העלה סברה ששם המקום היה חסמא שממנו בה רבי אלעזר חסמא.[7]
צפונית לכפר נמצא האתר "קובור בני אישראיל" (قبور بني إسرائيل) שלפי סברה אחת הוא קבר רחל, ולפי סברה אחרת קבר בני ענק מתקופת המקרא.
ערך מורחב – קובור בני אישראיל
בכפר נתגלו עתיקות רבות מתקופת בית שני, בהן כלי חרס כגון אגרטלים, קערות וספלים, וכן גלוסקמאות עם כיתוב בעברית.[5].
התקופה העות'מאנית
במפקד האוכלוסין העות'מאני של שנת 1596, חיזמה הופיע כישוב בנפת ירושלים. בכפר נמנו 28 משקי בית, כולם מוסלמים. הם שילמו מס קבוע של 33.3% על תוצרת חקלאית, כולל חיטה, שעורה, גפנים ועצי פרי, בנוסף להכנסות מזדמנות, עיזים וכוורות, סך הכל 2,800 אקצ'ה.[8]
בשנת 1838, אדוארד רובינסון ביקר בכפר וכתב שהוא נטוש מזה חודשיים, כיוון שתושביו נמלטו לעבר הירדן כדי להשתמט מגיוס.[9] היא הוסיף כי זהו כפר מוסלמי, השוכן בסמוך לירושלים.[10]
החוקר הצרפתי ויקטור גרן ביקר בחיזמה בשנת 1863, וכתב כי מספר תושבי הכפר לא עולה על מאתיים. הוא ציין כי חלק מבתי הכפר נבנו, לפחות בחלקם התחתון, מאבני בניין קדומות, וכי במקום מצא בורות מים עתיקים חצובים בסלע.[11]
בשנת 1896, החוקר הגרמני קונרד שיק העריך כי בכפר התגוררו 192 איש.[12]
בתקופת המנדט הבריטי
במפקד 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה אוכלוסיית הכפר 515 מוסלמים[13], ובמפקד 1931 היא גדלה ל-521 מוסלמים אשר שכנו ב-91 בתים[14].
בסקר בשנת 1945 אוכלוסיית חיזמה מנתה 750 איש, ושטחי הקרקע של הכפר היו 10438 דונם, מתוכם כרבע שימשו לחקלאות. חלק מהקרקעות נמכרו ליהודים בשנות ה-30 של המאה ה-20[15].
לאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, חיזמה עברה לשלטון ירדן.
לאחר 1967
בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית. מיד אחרי מלחמת ששת הימים החילה ממשלת ישראל את החוק הישראלי על מזרח ירושלים לפי צו בהתאם לסעיף 11ב של פקודת סדרי השלטון והמשפט[16]. שר הביטחון, משה דיין, מינה ועדה של שלושה אלופים (חיים הרצוג, רחבעם זאבי ושלמה להט) על מנת לקבוע את גבולות ירושלים. ממצאי הוועדה של האלופים הוגשו לקראת סוף יוני 1967 ואל ירושלים המערבית הצטרפה ירושלים המזרחית יחד עם 70,000 דונם[17]. גבול ירושלים המאוחדת נקבע מטרים ספורים ממערב לשטח הבנוי של הכפר. אך רבות מהאדמות החקלאיות של הכפר שבהן גידלו בעיקר זיתים נמצא בתוך תחום ירושלים המאוחדת[18].
בתחילת 1980 הופקעו חלק מאדמות הכפר לצורך הקמת שכונת פסגת זאב[19].
בהסכמי אוסלו נקבע כי 984 דונם שהם 9.4% משטח הכפר מסווגים כשטח B, ו-9,529 דונם שהם 90.6% מסווגים כשטח C.[20] בעקבות בניית גדר ההפרדה, חלק מהתושבים הפלסטינים של חיזמה העתיקו את מגוריהם לצד המערבי של הכפר.[21]
לצורך בניית כביש 437, המשרת את תושבי האזור הישראלים והפלסטיניים, הופקעו כ-300 דונם מאדמות הכפר[22].
עימותים
בנובמבר 2019, במסגרת "פעולת תג מחיר", רעולי פנים השחיתו מכוניות וריססו כתובות בכפר[23].
בשלהי שנת 2021 ובתחילת שנת 2022 דווח על זריקות אבנים יומיומיות לעבר אוטובוסים ישראליים בכביש 60 העובר בתוך הכפר, על ידי תושבי הכפר, ותושבי הכפר ענאתא. לפי נתוני "הצלה ללא גבולות" בחודש נובמבר אירעו 27 זריקות אבנים, ובחודש דצמבר 42. המצב עורר מחאה מצד ארגון נהגי האוטובוסים בישראל ומצד ראש מועצת בנימין ישראל גנץ[24][25].
ב-2 וב-3 במרץ 2022, בוצעו שני פיגועי דקירה בכפר שבהם שני מחבלים דקרו יהודים שנכנסו לבצע קניות בכפר[26].
מחסום חיזמה
- ערך מורחב – מחסום חיזמה
בזמן האינתיפדה השנייה בשנת 2003, החלה ישראל בהקמתה של גדר ההפרדה. באזור הכפר תוואי הגדר עוקב ברובו את גבול ירושלים המאוחדת, אך קטע קטן במערב הכפר, שהוא בתוך גבול ירושלים המאוחדת, הוא בצידו הפלסטיני של הגדר. ממערב לכפר, בין כביש 437 לקצה המזרחי של שדרות סיירת דוכיפת בשכונת פסגת זאב, הוקם "מחסום חיזמה"[27]. המעבר במחסום מותר לאזרחים ישראלים ופלסטינים תושבי מזרח ירושלים אך אסור לתושבי הגדה בעלי היתרי כניסה, ולכלי התחבורה הציבורית של מזרח ירושלים מחויבים לעבור רק דרך "מחסום קלנדיה" בצפון ירושלים (עד להקמת המחסום יכלו תושבי הכפר להיכנס לירושלים כמעט ללא הגבלה)[28].
קישורים חיצוניים
- Hizma Village (Fact Sheet), המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
- Hizma Village Profile. Applied Research Institute - Jerusalem, August 2012
- Himza aerial photo, ARIJ
- Locality Development Priorities and Needs in Hizma, ARIJ
- [1]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ "כלואים בבית": חייה של משפחת חטיב לצד הגדר, באתר ynet, 25 במאי 2009
- ^ יצחק מגן, ישראל פינקלשטיין (ע), סקר ארכאולוגי בארץ בנימין, ירושלים: רשות העתיקות, 1993, עמ' 372, מסת"ב 965-406-007-8
- ^ ספר נחמיה, פרק ז', פסוק כ"ח. ראו גם בכתב העת ירושלים מאת אברהם משה לונץ. רחוב בשם עזמות נמצא בשכונת שועפאט הסמוכה - אתר עיריית ירושלים
- ^ 5.0 5.1 אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ב', 95.
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ח', פסוק ל"ו; ספר דברי הימים א', פרק ט', פסוק מ"ב; ספר דברי הימים א', פרק י"ב, פסוק י"ג; ספר עזרא, פרק ב', פסוק כ"ד; ספר נחמיה, פרק ז', פסוק כ"ח.
- ^ זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 2277
- ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 119
- ^ Robinson and Smith, 1841, vol 2, pp. 111-112
- ^ Robinson and Smith, 1841, vol 3, 2nd appendix, p. 122
- ^ ויקטור גרן, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ-ישראל - כרך ראשון : יהודה (ג), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1983, עמ' 51
- ^ Schick, 1896, p. 121
- ^ Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Jerusalem, p. 14
- ^ Mills, 1932, p. 39
- ^ ד"ר נחום גולדמן בעל קרקעות בכפר הערבי חיזמא, מעריב, 3 בנובמבר 1978
- ^ בהמשך לסעיף 1 לפקודת שטח השיפוט והסמכויות תש"ח-1948 – חקיקה של מועצת המדינה הזמנית, שקבעה: "כל חוק החל על מדינת ישראל ייראה כחל על כל השטח הכולל גם את מדינת ישראל כולה וגם כל חלק מארץ-ישראל אשר שר הביטחון הגדיר אותו בצו כמוחזק על ידי צבא-הגנה לישראל", מתוך, עיתון רשמי, תש"ח, תוספת א', עמ' 61
- ^
עוזי בנזימן, מדוע באמת סופחה מזרח ירושלים: בחזרה להחלטה הדרמטית ששינתה את פני המזרח התיכון, באתר הארץ, 17 במאי 2017
- ^ "מישהו חמד לצוו - אומרים תושבי הכפר חיזמה שליד ירושלים, לאחר שברבת־עמון הוצא גזר־דין מוות נגד סובחייה מחמד רזק (משמאל), אשה חסרת להם, שהואשמה במכירת אדמות ליהודים... ל"נדונה למוות" אין מה למכור, מעריב, 21 במרץ 1977
- ^ ריכוז־הקרקעות בצפון מזרח ירושלים נדון בועדת השדים כבר לפני חמש שנים, מעריב, 14 במרץ 1980
- ^ The Applied Research Institute – Jerusalem, Hizma Village Profile, 2012
- ^ עקורים בעירם - מדיניות ישראל במזרח ירושלים והשפעתה על השכונות הפלסטיניות הירושלמיות שמעבר לגדר ההפרדה, באתר עמותת עיר עמים, יוני 2015. התהליך מתואר בפרק 3, סעיף א'.
- ^ הצבא מעניש את 7,000 תושבי חיזמא בהטלת סגר על הכפר, בטענה ליידוי אבנים על הכביש הסמוך, באתר בצלם
- ^ ג'קי חורי, כתובות נאצה רוססו ו-22 כלי רכב ניזוקו בכפר חיזמא שמצפון-מזרח לירושלים, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2019
- ^ נהגי האוטובוסים מוחים על הסכנה בכביש מבנימין לירושלים: "המדינה מפקירה אותנו" - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, 2021-12-30
- ^ קימון, אלישע בן (2022-01-02). "אבנים על אוטובוס ליד ירושלים: "היה יכול להיות אירוע רב נפגעים" | תיעוד הפגיעה". Ynet. נבדק ב-2022-01-03.
- ^ פיגוע דקירה שני ביממה: ישראלי נדקר בחיזמה, באתר ישראל היום, 3 במרץ 2022
- ^ עמירה הס, יש מקום לחשש, באתר הארץ, 21 בפברואר 2010
- ^ עמירה הס, המינהל אוסר על פלסטינית בהריון בסיכון לעבור במחסום לישראלים בלבד, באתר הארץ, 11 בפברואר 2014
 | ||
|---|---|---|
| ערים | מזרח ירושלים (שנוי במחלוקת) | 
|
| מועצות מקומיות | אבו דיס • אלעיזריה • א-ראם | |
| כפרים | אל-קובייבה • בידו • בית ענאן • ביר נבאלא • ח'אן אל-אחמר • חיזמה • כפר עקב (שנוי במחלוקת) • קטנה • קלנדיה • ענאתא • ערב אל-ג'האלין • בית דוקו • בית חנינא • בית סוריכ • בית איג'זא • בית איכסא • ג'בע • אל-ג'ודיירה • אל-ג'יב • מוח'מאס • ראפאת • א-סוואחרה א-שרקייה • קלנדיה • א-זעיים • שייח' סעד | |
| מחנות פליטים | מחנה הפליטים שועפאט (שנוי במחלוקת) | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
37964588חיזמה