בית איג'זא

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית איג'זא (כפר)
بيت إجزا
File:BeitIjzaHadasha9822.JPG
משמאל הכפר בית איג'זא, מימין ההתנחלות גבעון החדשה וביניהם גדר ההפרדה
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה אל-קודס
אוכלוסייה
 ‑ בכפר

816‏ [1] (נכון ל-2016)
אזור זמן UTC +2

בית איג'זא (ערבית: بيت إجزا); הוא כפר בנפת אל-קודס שבמרכז הגדה המערבית, המשתרע על שטח של 2,526 דונם. ממוקם כ -6 קילומטרים צפונית לירושלים, והאוכלוסייה שלו הייתה 816 נפש בשנת 2016[1]. בית איג'זא, גובלת באל-ג'יב ממזרח, קרקעות אל-ג'יב מצפון, בית דוקו ממערב, ובידו מדרום. ב-1980 הוקמה, בצמוד לכפר ממערב, ההתנחלות גבעון החדשה.

היסטוריה

לפי עדויות ארכאולוגיות הכפר היה מיושב כבר מהתקופה ההלניסטית. סמוך לכפר נמצאת "ח'רבת בד אבו מועמר", בית קברות חצוב בסלע, ששימש את תושבי היישוב בגבעה הסמוכה "ח'רבת אל עדסה" (או "חדשה") שבקרתבה התרחש "קרב חדשה" בין הממלכה הסלאוקית לממלכת החשמונאים. במקום מערת קבורה מפוארת ובה כוכי קולומבריום רבים (בתרבות הרומית שימשו קולומבריה לקבורת אפר משריפת מתים, ולפולחן[2]).

במפקד 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בבית איג'זא הייתה אוכלוסייה של 59 מוסלמים. מספר זה ירד מעט במפקד 1931 ל 54 מוסלמים, אשר שכנו ב-14 בתים. ב-1945 הייתה בבית איגז'ה אוכלוסייה של 70 מוסלמים, שלהם היו 2,550 דונם אדמה. מתוך אדמות אלו, 122 דונם היו של מטעים ואדמות השקיה, 922 של גידולי דגנים, ואילו 8 דונם היה שטח בנוי.

בעקבות מלחמת השחרור, ולאחר הסכמי שביתת-הנשק של 1949, עברה בית-איג'זא לשליטה ירדנית. בשנת 1961 הייתה אוכלוסיית בית איג'זא 129 נפש.

לאחר 1967

במהלך מלחמת ששת הימים ב-1967, בית איג'זה עברה לשליטה ישראלית. קרקעות הופקעו על ידי ישראל לצורך בניית יישובים, ובהם גבעת זאב וגבעון החדשה.

בשנת 1977 התיישב במחנה הצבאי הנטוש הסמוך לכפר (ששימש כבית ספר לקצינים של הצבא הירדני עד 1967), גרעין של מתיישבים יוצאי ברית המועצות. הדבר התאפשר על בסיס צו תפיסה של אדמות "לצרכים צבאיים"[3]. באוקטובר 1979 התקבלה החלטת ממשלה, במסגרת המגמה לעבות את ירושלים, על הקמת "מצפה גבעון" (גבעת "חדשה") כיישוב קבע[4]. זאת על סמך הטענה שהקרקע במקום הייתה בבעלות חברת "נחלת ישראל - רמה" ההיסטורית משנת 1921. בינואר 1980, עלו 35 מאנשי הגרעין להתנחל על שטח בן 70 דונם[5]. תושב בית איג'זא, צברי מחמוד אע'רייב, ממנו הופקעו קרקעות לשם הקמת בריכת מים ליישוב, עתר לבג"ץ נגד ההפקעה[6]. במהלך הדיון המשפטי בבית המשפט העליון התברר שבטאבו לא רשומה קרקע על שם חברת "נחלת ישראל - רמה", כי אם כ"רכוש ממשלתי" ירדני, כיוון שהקרקע הופקעה על ידי ירדן בשנות ה-60 לצורכי המחנה הצבאי הסמוך, אך הותר לתושבים במקום להמשיך ולעבד את האדמות. בראשית השליטה הישראלית נתפסה הקרקע הירדנית על בסיס "צו מס' 59", צו צבאי שהוצא לפיו כל הקרקעות והנכסים שהיו בבעלות השלטון הירדני יעברו לידי השלטון הצבאי הישראלי[7]. אע'רייב נאלץ לוותר על קרקע בשטח של 45 דונם, עם זאת הכיר הממשל הצבאי בבעלותו על 24 דונם ו-200 מ"ר ובתי ההתנחלות הוקמו מסביב לבית משפחת אע'רייב[8].

לאחר הסכם אוסלו, השטח הבנוי של הכפר סווג כשטח B אך 60% מהקרקעות החקלאיות של הכפר סווגו כשטח C.

גדר ההפרדה

בזמן האינתיפדה השנייה בשנת 2003, החלה מדינת ישראל בהקמתה של גדר ההפרדה. צברי מחמוד אע'רייב, עתר לבג"ץ נגד תוואי הגדר שמנתק אותו מהכפר[9]. מצד שני עתרו תושבי גבעון החדשה נגד הצבת שער בגדר הביטחון, במקטע שבין יישובם לבין בית איג'זא[10]. ב-31 ביולי 2006 נדחו העתירות על ידי בית המשפט העליון, לאחר שקבע כי היות שבני המשפחה דחו את הצעת מערכת הביטחון לקבל פיצויים ולעזוב את ביתם, התוואי הנוכחי מידתי וראוי[11]. בית משפחת אגרייב הוקף ונכלא בגדר גבוהה, והם יכולים להגיע לכפר רק דרך שרוול צר, המוקף בגדר נוספת שמתחברת לתוואי גדר ההפרדה[12].

עקב גדר ההפרדה, כש-980 דונמים (או 38.1% מכלל שטח הכפר) נותרו מעברו השני של הגדר והגישה של התושבים אליהם הוגבלה (בעיקר שטחים חקלאיים ומעיין "עין א-שמייה", ששימש את תושבי הכפר במשך מאות שנים).

ב-26 בפברואר 2004, שני תושבים נהרגו וכ-70 נפצעו בעימות עם צה"ל והמשטרה, בעת הפגנות נגד הקמת גדר ההפרדה באזור[13].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. קארלו פאביה, המדריך לרומא של מטה (Guida di Roma Sotterranea) מסת"ב 88-7448-994-3
  3. אהרון דולב, בגבעון מקימים בית לסלפאק, מעריב, 9 בדצמבר 1977
  4. החלטות הממשלה מס. 56 מיום כ"ג בתשרי תש"ם 79.10.14, מס. 145
  5. התנחלות חדשה ליד גבעון, מעריב, 15 בינואר 1980
  6. ברוך מאירי, עתר לבג"ץ נגד הפקעת קרקע לצרכי הישוב חדשה, מעריב, 17 בנובמבר 1980
  7. מנשר מס' 2 של מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון. בעלות זו הוסדרה בהמשך בצו צבאי מס' 59
  8. בג"ץ 277/84 צברי מחמוד אע'רייב נ' ועדת העררים לפי צו בדבר רכוש ממשלתי
  9. בג"ץ 3758/04
  10. (בג"ץ 5170/06
  11. נדחו עתירות תושבים פלסטינים וישראלים נגד תוואי הגדר בסמוך לגבעון החדשה
  12. עוז רוזנברג, תכנית חיסכון - חדשות 2, ‏תחקיר: מיליוני השקלים שבוזבזו בבניית גדר ההפרדה, באתר ‏mako‏‏, ‏24 ביוני 2013‏
  13. ארנון רגולר, עמוס הראלפלשתינאים: צה"ל ירה אש חיה אל המפגינים; כוחות הביטחון: היה ירי חי באוויר, באתר הארץ, 26 בפברואר 2004
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0