חוקת אתיופיה
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של אתיופיה |
באתיופיה היו קיימים מסמכים רבים לאורך ההיסטוריה ששימשו כחוקה: פתחה נגסט, חוקת סלאסי הראשונה, צ'רטר מזרח אפריקה האיטלקית, חוקת סלאסי השנייה, החוקה העממית, הצ'רטר הלאומי וחוקת הפדרציה. מסמכים אלו הגדירו את עקרונות היסוד של המשטר באתיופיה ואת זכויות אזרחיו לאורך התקופות השונות.
חוקות המדינה
פתחה נגסט (1563 - 1931)
ערך מורחב – פתחה נגסט
פתחה נגסט (געז: ፍትሐ ነገሥት, עברית: "חוק המלכים") הוא ספר אשר נכתב במצרים במהלך 1240 על ידי הסופר הקופטי עבדול פדעיל איבן א-עסל ('Abul Fada'il Ibn al-'Assal) בשפה הערבית שיותר מאוחר תורגם לשפת הגעז ונהפך לחוקה הרשמית של האימפריה האתיופית.
החלק הראשון של הספר עוסק בעיקר בענייני כמורה ודת בנוסף למבנה של הכנסייה. כמו כן, נכלל בה גם החלטות ועידת ניקיאה וועידת אנטיוכיה. בחלק השני הספר עוסק בענייני משפחה, מנהל מקומי. בהמשך ישנם את החובות והזכויות של השליט חלק זה מכונה בשם "קאנון המלכים" חלק זה הוא למעשה אוסף מכמה ספרים של ימי הביניים, הספרים הם: פרוצירוס נומוס ("Procheiros Nomos"), הגרסה הערבית של ספר החוקים הסורי-רומאי ("The Syro-Roman Law Book"), הגרסה הערבית של אכלוגה ("Ecloga") והספר "מצוות ספר התנ"ך" ("Precepts of the Old Testament").
האזכורים הראשונים של הספר בשפת הגעז היה בשנת 1450 תחת שלטונו של הקיסר זרע יעקב. אך הספר נהפך לחוקה רק כאשר עלה לשלטון הקיסר סרצה דנגל ב-1563. הגרסה האתיופית של הספר אינה כוללת בתוכה את הערות של הסופר המקורי יחד עם זאת נוספו לו הגרסאות האתיופיות של הספרים שממנו הוא נלקח וכך זכה לשמו "חוק המלכים" חוקה כתובה ראשונה לאימפריה האתיופית. הפתחה נגסט במהלך שנות שלטונו של יורש העצר טפרי מקונן ב-1921 כונה על ידו כספר אכזרי וחסר תועלת, טפרי ניסה לשנותו והוסיף לו תיקונים מודרניים אך בגלל ההתנגדות הוא לא ביטל אותו, ב-1931 כאשר הומלך בשם היילה סלאסי הוא ביטל אותו לגמרי וחוקק חוקה מודרנית חדשה.
חוקת סלאסי הראשונה (1931 - 1936; 1941 - 1955)
חוקת 1931 של אתיופיה הייתה החוקה המודרנית הראשונה של אתיופיה. היא תוקנה בטקס מרשים שנערך ב-16 ביולי 1931 בנוכחות הקיסר האתיופי היילה סלאסי.[1] במבוא לתרגומו של החוקה לאנגלית, כתב המתרגם ויליאם שטרן, ש"ראוי לציין כי זה המקרה הראשון בהיסטוריה שבו שליט אבסולוטי של מדינה מבקש מרצון לחלוק את השלטון עם נתיניו".[2] החוקה מפקידה את הכוח הביצועי במדינה אצל הקיסר, אשר הוא יהיה חייב להיות צאצא של מנליק הראשון, מלך אקסום. בנוסף, היא מסדירה את חובותיו וזכויותיו של העם האתיופי. החוקה קובעת את היותם של פרלמנט בעל שני בתים: בית תחתון הנבחר על ידי העם ובית עליון הנבחר על ידי הקיסר. החוקה גם עוסקת בסמכויות שרי הממשלה והמערכת השיפוטית. חוקת 1931, לא הביאה לדמוקרטיה באתיופיה, כי למעשה עדיין רוב סמכויות רוכזו בידי הקיסר.
הצ'רטר הפשיסטי (1936 - 1941)
_he.svg)
במהלך מלחמת העולם השנייה ובשנים שקדמו לה, כבשה האימפריה האיטלקית את אתיופיה וסביבתה. מוסוליני צר חוק יסוד כמעיין צ'רטר או חוקה לאתיופיה הכבושה ביוני 1936 שחילק את מזרח אפריקה האיטלקית לשישה מחוזות:
- מחוז אמהרה נוצר מאיחוד מחוזות באגמדיר, וואלו, גוג'אם וצפון שאווה. עיר בירה גונדר.
- מחוז אריתריאה שאוחדה יחד עם מחוז תיגראי האתיופי. עיר בירה אסמרה
- מחוז הרר כוללת את כל השטח שמסביב לעיר. עיר בירה הרר.
- גאלה וסידאמו נוצרה מאיחוד שטחי ארץ גאלה יחד עם קאפה שבדום מערב אתיופיה. עיר בירה ג'ימה.
- מחוז שאווה נוצרה משטחי ממלכת שאווה. עיר בירה אדיס אבבה
- מחוז סומליה נוצרה מאיחוד סומלילנד האיטלקית ואוגדן. עיר בירה מוגדישו.
חוקת סלאסי השנייה (1955 - 1974)
חוקת אתיופיה משנת 1931 הוחלפה בשנת 1955 בחוקה חדשה, שהרחיבה את סמכויות הפרלמנט אך בפועל הרחיבה את סמכויותיו של הקיסר - היילה סלאסי. החוקה עמדה בתוקף עד המהפכה האתיופית (המהפכה המרקסיסטית; 15 בספטמבר 1974), עת השתלט הצבא על הנהגת המדינה במהפכה צבאית.
החוקה העממית (1987 - 1991)
- ערך מורחב – חוקת אתיופיה (1987)
לאחר השתלטות הצבא על אתיופיה, החוקת אתיופיה העממית היא החוקה שיוסדה באתיופיה ב-10 בספטמבר 1987 ועל בסיסה קמה הרפובליקה העממית הדמוקרטית של אתיופיה. למרות שחוקה זו הגדירה את אתיופיה כמדינה דמוקרטית, לא כך היה המצב. למעשה החוקה, מיסדה את אתיופיה כמדינה דיקטטורית קומוניסטית. החוקה ביטלה גם את מוסד הקיסרות. החוקה הייתה בתוקף עד ה-27 במאי 1991, כאשר האיחדג השתלט על הממשלה האתיופית.
הצ'רטר הלאומי (1991 - 1995)
מלאחר נפילת השלטון הקומוניסטי באתיופיה ב-27 במאי 1991 ועד כינון החוקה החדשה ב-27 במאי 1991, החוק העליון הזמני שהיה תקף במדינה היה הצ'רטר האתיופי הלאומי.
האיחדג שהשתלט על המדינה יצר וועידה רב-אתנית שמטרתה תהיה בין השאר לאמץ צ'רטר לאומי. הצ'רטר הלאומי יצר עיקרון למה שצפוי היה להיות בתקופה של כשנה וחצי עד שנתיים של תקופת המעבר. הצ'רטר קרא ליצירה של טיוטה לחוקה חדשה שתיכנס לתוקף עד תחילת 1995. וגם חייב את ממשלת המעבר להתנהל בהתאמה עם ההצהרה העולמית של האו"ם לזכויות אדם ולא להתערב בעניינים פנימיים של מדינות סמוכות. הצ'רטר הכיר את הזכות של כל העמים באתיופיה לקביעה עצמית, בהקשר של פדרליזם אתני, וקראה ליצירה של מחוזות ומועצות אזוריות על הבסיס האתני.
חוקת הפדרציה (1995 ואליך)
לאחר שהאיחדג השתלטו על המדינה ב-27 במאי 1991, פג תוקפה של החוקה הקומוניסטית משנת 1987. החוקה הנוכחית של אתיופיה, המהווה את החוק העליון של המדינה, אומצה על ידי ממשלת המעבר של אתיופיה בדצמבר 1994 ונכנסה לתוקף באוגוסט 1995. החוקה הוכנה על ידי "האספה המכוננת" אשר נבחרה בחודש יוני אותה שנה. החוקה מסדירה את היותה של אתיופיה רפובליקה דמוקרטית פדרלית המחולקת ל-11 מדינות בעלות אוטונומיה רחבה בענייני פנים. החוקה גם קובעת את זכויות האדם באתיופיה, במבוסס על ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם והאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות. בנוסף, החוקה קובעת מעמד שווה לכל השפות באתיופיה, מלבד אמהרית, אשר תשמש כשפה הרשמית של המדינה.[3]
קישורים חיצוניים
- ההיסטוריה החוקתית של אתיופיה, באתר constitution.net
הערות שוליים
- ^ Harold G. Marcus, Haile Sellassie I: The Formative Years (Lawrenceville: Red Sea Press, 1996), pp. 116f
- ^ Stern, The Ethiopian Constitution (Washington: Ethiopian Research Council, 1936). Besides Stern's pamphlet, an English translation of this document can be found in Margary Perham, The Government of Ethiopia, second edition (London: Faber and Faber, 1969), pp. 423-432
- ^ Ethiopia country profile
. Library of Congress Federal Research Division (April 2005).
| חוקת אתיופיה | |
|---|---|
|
