ג'ימה
| מדינה |
 אתיופיה |
|---|---|
| מדינה | אורומיה |
| מחוז | ג'ימה |
| שטח | 50.2 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 120,960 (2007) |
| ‑ צפיפות | 2,394.30 נפש לקמ"ר (2007) |
| אזור זמן | UTC +3 |
ג'ימה (באמהרית: ጂማ) היא העיר הגדולה ביותר בדרום מערב אתיופיה, הממוקמת במחוז ג'ימה המשתייך כיום למדינת אורומיה. ג'ימה שימשה כבירת ממלכת ג'ימה ולאחר מכן כבירת מחוז קאפה.
היסטוריה
עד סוף המאה ה-19 שכנה העיר בפרברים הצפוניים של ג'ירן, בירתה של ממלכה גדולה של בני אורומו, שנקראה במקור 'הירמתה'. מיקומה של העיר במאה ה-19, על נתיב השיירות הנע בין שאווה וממלכת קאפה, וכ-9 קילומטרים מארמונו של מלך ג'ימה, הוא שהקנה לה את חשיבותה. לפי דונלד לוין, העיר משכה אליה מן המחוזות השכנים אלפי אנשים, בני קבוצות שונות.[1]
העיר השוכנת כיום לחוף נהר אווטו, פותחה ב-1930, על ידי קולוניאליסטים איטלקים. באותה תקופה, כחלק ממאמציהם להחליש את הכנסייה האתיופית, ביקשו האיטלקים להפוך את ג'ימה למרכז חשוב ללימוד האסלאם ויסדו בה אקדמיה ללימודי פיקה.[2]
לפי הרברט ס. לואיס, בתחילת שנות השישים ג'ימה הייתה "השוק הגדול ביותר בדרום-מערב אתיופיה, שמשך, ביום טוב של העונה היבשה, עד לכשלושים אלף איש."[3]
בשנות השבעים, ג'ימה הייתה זירה להתרחשויות אלימות שהחלו באפריל 1975, על רקע המאבק בין סטודנטים קיצונים שנשלחו לארגן את הכפריים המקומיים, שאמורים היו ליהנות מרפורמת המקרקעין, לבין המשטרה המקומית שצידדה בבעלי האדמות. הסטודנטים ופלחים שהצטרפו אליהם אסרו בעלי אדמות קטנים מן האזור, פלחים עשירים ושוטרים מקומיים. צעד זה הוביל להסלמת העימות וגרמה לדרג לשלוח יחידות מיוחדות לג'ימה על מנת שיסייעו למשטרה המקומית. האירועים הסתיימו במותם של 24 סטודנטים, במאסרם של אחרים ובסגירת מחנות הסטודנטים.[4] זמן רב לפני מלחמת האזרחים האתיופית של מאי 1991, העיר ג'ימה נכבשה על ידי האיחדג, החזית הדמוקרטית המהפכנית העממית של אתיופיה. ב-13 בדצמבר 2006, ממשלת אתיופיה הכריזה על קבלת הלוואה של 98 מיליון דולר מהבנק לפיתוח אפריקה לשם סלילת כביש מהיר בין ג'ימה והעיירה מיזן טפרי לדרום-מערב אתיופיה. ההלוואה אמורה הייתה לכסות 64% מן העלות המשוערת של הפרויקט.[5]
דמוגרפיה
מפקד אוכלוסין שנערך ב-2007 על ידי הסוכנות המרכזית לסטטיסטיקה הראה כי אוכלוסיית האזור עומדת על 120,960 נפש, מהם 60,824 גברים ו-60,136 נשים. עם שטח של 50.2 קמ"ר, צפיפות האוכלוסין עומדת על 2,394.30 נפש לקמ"ר, כולם עירוניים. 32,191 בתי אב נספרו באזור, המצביעים על ממוצע של 3.76 נפש לבית.[6]
אתרים
כמה מבנים שרדו מתקופת ממלכת ג'ימה, בהם ארמון המלך אבא ג'יפר. בעיר קיימים מוזיאון, אוניברסיטה, מספר שווקים ושדה תעופה. בנוסף, בעיר נמצא 'מרכז ג'ימה למחקר', שנוסד בשנת 1968, ואשר מתמקד בחקלאות ומשמש גם כמרכז הלאומי להשבחת תנובת וזני הקפה במדינה.[7]
קישורים חיצוניים
- Cities of Ethiopia: Jimma by John Graham (Addis Tribune, 21 December 2001)
- Jimma University
- MSN Map
הערות שוליים
- ^ Donald N. Levine, Greater Ethiopia, second edition (Chicago: University Press, 1974
- ^ J. Spencer Trimingham, Islam in Ethiopia (Oxford: Geoffrey Cumberlege for the University Press, 1952), p. 137.
- ^ Herbert S. Lewis, A Galla Monarchy: Jimma Abba Jifar, Ethiopia, 1830-1932 (Madison: University of Wisconsin Press, 1965), p. 56.
- ^ Marina and David Ottaway, Ethiopia: Empire in Revolution (New York: Africana, 1978), p. 73f
- ^ Ethiopian Embassy Newsletter", Nov/Dec 2006, p.2, Ethiopian Embassy to the UK website (accessed 11 January 2007)
- ^ Census 2007 Tables: Amhara Region, Tables 2.1, 2.4, 2.5, 3.1, 3.2 and 3.4.
- ^ EARI list of research centers (accessed 30 April 2009)