חוקת ברזיל
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| מדינה |
 ברזיל |
| שם רשמי | החוקה של הרפובליקה הפדרטיבית של ברזיל |
| סוג | חוקה |
| תאריך חקיקה | 1988 |
| רקע לחקיקה | סיום שלטון החונטה הצבאית |
חוקת ברזיל (בפורטוגזית: Constituição da República Federativa do Brasil) היא חוקה המהווה את הבסיס המכונן המשפטי והפוליטי העליון של ברזיל. היא מגדירה את ארגון השלטון, זכויות האדם, היחסים בין הממשלה הפדרלית למדינות, והכללים הבסיסיים לפיהם מתנהלת החברה הברזילאית. החוקה הנוכחית של ברזיל אושרה בשנת 1988, מייצגת עקרונות יסוד של דמוקרטיה, זכויות האדם ושלטון החוק. היא נכתבה בעקבות משטר צבאי, ומכילה לא רק עקרונות של ממשל, אלא גם מאפיינים של חברה הוגנת ושוויונית. מערכת החוקה הברזילאית מעמידה את זכויות האזרח במרכז, וכוללת מנגנונים של איזונים ובלמים בין הרשויות השונות במערכת הפוליטית של המדינה.
היסטוריה
לכל אורך קיומה ברזיל חוותה מספר רב של חוקות, כל אחת משקפת את המציאות הפוליטית, החברתית והכלכלית של התקופה בה נכתבה. החוקה הנוכחית, כאמור, נכנסה לתוקף בשנת 1988 והיא משקפת את השאיפה לבניית חברה יותר שוויונית ודמוקרטית.
החוקה המונרכית (1824)
החוקה הראשונה של ברזיל, שנכתבה לאחר עצמאותה מפורטוגל, הייתה חוקה מונרכית ליברלית בהשראת החוקה הצרפתית. היא הקימה מונרכיה חוקתית, שמרה על עקרונות הפרדה בין הרשויות (מחוקקת, מבצעת ושופטת), הכרה בזכויות מסוימות של האזרחים, אך במידה מוגבלת, ושמירה על מעמדו של הקיסר כסמכות עליונה.
החוקה הרפובליקנית הראשונה (1891)
עם נפילת המונרכיה ב-1889, נכתבה חוקה רפובליקנית חדשה, שהושפעה רבות מהחוקה האמריקאית. היא הקימה רפובליקה פדרלית, הדגישה את זכויות הקניין הפרטי, והיוותה התמקדות בחיזוק מעמד האוליגרכיה החקלאית. חוקה זו חיזקה את מעמד האוליגרכיה ויצרה בסיס למערכת פוליטית מבוזרת.
חוקות בתקופת ורגאס (1930–1946)
בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, עלייתו לשלטון של ז'טוליו ורגאס בשנת 1930, חוותה ברזיל מספר שינויים חוקתיים. ורגאס, שהגיע לשלטון בהפיכה צבאית, פירק את הקונגרס והשעות את החוקה, כשהוא מבקש לרכז את השלטון בידיו. בתקופה זו החוקה העניקה התערבות ממשלתית נרחבת בכלכלה, והושפעה מהחוקות הפשיסטיות באירופה. בשנת 1937, עם הכרזת "המדינה החדש
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של ברזיל |
פורטל ברזיל |
ה", בוטלה החוקה של 1934 ונוסחה חוקה חדשה, אוטוריטרית יותר. תקופת ורגאס סימנה את המעבר מ"רפובליקה ישנה" מבוזרת למדינה מודרנית יותר, אך במחיר של פגיעה בזכויות האדם ובדמוקרטיה.
החוקה של 1946
לאחר נפילת משטרו של ורגאס, חזרה ברזיל לדמוקרטיה ונוסחה חוקה חדשה. חוקה זו, שהושפעה מהחוקה של 1934, הדגישה את זכויות האדם והעבודה וכן חיזקה את מעמד הקונגרס הלאומי.
החוקה של 1967
בעקבות הפיכה צבאית נוספת בשנת 1964, נכתבה חוקה חדשה שהגבילה את זכויות האדם והעניקה סמכויות נרחבות לצבא. חוקה זו ביטאה את אופי המשטר האוטוריטרי והגבילה את חופש הביטוי וההתארגנות.
החוקה הנוכחית – 1988
לאחר תקופה ארוכה של דיקטטורה צבאית, נערכו בחירות חופשיות בברזיל, והעם אישר חוקה חדשה ודמוקרטית. חוקה זו, שהיא החוקה הנוכחית, נחשבת לאחת החוקות הדמוקרטיות המתקדמות בעולם.
מבנה
החוקה הברזילאית של 1988 היא מסמך מקיף ומפורט, המורכב מכמה פרקים :[1]
פרק 1: העקרונות הכלליים של המדינה (המשטר הדמוקרטי)
הפרק הראשון מגדיר את עקרונות היסוד של המדינה, את מבנה המשטר, ואת זכויות האזרח. בפרק זה נדונים העקרונות המרכזיים של החוקה, המנחים את פעולתה של מדינת ברזיל:
- מדינה דמוקרטית.
- שלטון החוק.
- אכיפת זכויות האדם.
- שלטון מרכזי, אך עם כיבוד זכויות המקומות והקהילות.
- עקרון השוויון בפני החוק.
פרק 2: זכויות וביטחון חברתי
הפרק השני מתאר את זכויות האדם וביטחונם החברתי של האזרחים, כולל את הזכויות הכלכליות, החברתיות והתרבותיות. החוקה מעניקה לאזרחים את הזכויות המובילות כמו:
- חופש הביטוי וההפגנה.
- זכות לחינוך ולבריאות.
- זכות לגישה לשירותים ציבוריים, ביניהם חינוך, בריאות, דיור ותחבורה.
- זכות לעבוד ולשאת בעבודה בתנאים הוגנים.
- זכויות שוויון לפי מגדר, דת, וגזע.
פרק 3: המבנה הפוליטי של המדינה
הפרק השלישי עוסק בהגדרת המבנה הפוליטי של ברזיל ובמערכת השלטון שלה. בפרק זה מוצגות שלוש הרשויות המרכזיות:
- הרשות המבצעת: הממשלה ומוסדותיה, בראשם הנשיא.
- הרשות המחוקקת: הקונגרס הלאומי, המורכב מ-2 בתים: הסנאט והמועצה התחתונה (החדר הנמוך).
- הרשות השופטת: מערכת בתי המשפט ברמות שונות.
הפרק מגדיר גם את אופן הבחירות והמשטר הפוליטי הכללי.
פרק 4: הבחירות
הפרק הרביעי מפרט את כללי הבחירות במדינת ברזיל. בבחירות כלליות במדינה יש שיטה של הצבעה חובה, כל אזרח ברזילאי בגיל 18–70 מחויב להצביע. גם בחירות לרשויות המקומיות מתקיימות תחת כללים דומים. הפרק מפרט גם את הסמכויות של מערכת הבחירות, את חובת היושרה בבחירות, וכולל עקרונות של שוויון.
פרק 5: הארגונים הפוליטיים וההסכמים בין רשויות המדינה
הפרק הזה עוסק בחלוקת הסמכויות בין הגופים השונים במדינה, בפרט בין הרשויות השונות, והדרך שבה כל רשות פועלת ומפקחת על האחרות, על מנת למנוע ריכוז כוח או שחיתות. הפרק מכסה גם את היבטי הבקרה והאיזון של כל רשות, כולל סמכויות קריטיות של בית המשפט העליון והמוסדות השיפוטיים.
פרק 6: האומה הברזילאית
פרק זה עוסק בהגדרה של האומה הברזילאית מבחינה פוליטית ותרבותית, ומדגיש את משמעותה של אזרחות ברזילאית, ואת ההזדמנויות והחובות הנובעות ממנה. כאן נמצאים גם המוסדות המייצגים את המדינה ברמה הבינלאומית.
פרק 7: השלטון המקומי
הפרק השביעי מתאר את המבנה הפוליטי של הרשויות המקומיות בברזיל: המדינות והערים. כל מדינה בברזיל נחשבת ישות משפטית בעלת סמכויות רבות, כולל חקיקה מקומית, ולכן הפרק מפרט את השיטה הממשלתית ברמה המקומית.
פרק 8: השפעת החוקה על הארגונים והחוקים במדינה
בפרק זה נדונים הארגונים והמוסדות השונים במדינה (כגון: מועצות ציבוריות) ותפקודיהם במסגרת החוקה. בפרק זה מוגדרות גם ההוראות לגבי מתי אפשר לשנות או לתקן את החוקה, ובעיקר כשיש צורך בתיקונים חוקתיים שיכולים לשנות את עקרונות היסוד של המדינה.
פרק 9: מנגנון לתיקון לחוקה
החוקה הברזילאית כוללת גם מנגנון לתיקונים, כך שניתן לשנות חלקים מהחוקה במקרה של צורך. בפרק זה מפורטות דרכי השינוי, את תהליך החקיקה הנוגע לתיקון החוקה, כולל אישור על ידי הקונגרס הלאומי ודרישות פוליטיות שקשורות לשינויים גדולים בחוקה.
תיקונים
החוקה הברזילאית של 1988 כוללת מנגנון לתיקונים, ובמהלך השנים מאז נחקקו מספר תיקונים שנגעו בתחומים שונים של מדיניות, זכויות פרטיות, מבנה הממשל ותחומים נוספים. התיקונים לחוקה בברזיל חשובים מאוד, שכן הם מבטאים את התפתחותה של המדינה ואת הצרכים המשתנים שלה. נכון לשנת 2024, החוקה ברזילאית עברה יותר מ-100 תיקונים. ביניהם ניתן למנות מספר תיקונים שהיוו נקודות מפנה בהיסטוריה הברזילאית:[1]
תיקון 1 (1992): הרחבת זכויות עובדים
תיקון זה שיפר את המעמד של עובדים, בעיקר בעניינים הקשורים לזכויות פרנסה, אבטלה, ושכר מינימום. התקבלו גם חוקים שעסקו בזכויות עובדים במצבים של פרישה.
תיקון 45 (2004): רפורמה במערכת המשפט
תיקון זה קבע תיקונים חשובים למערכת המשפט, במיוחד בנוגע לתקנות ולזכויות האדם. בין השאר, תיקון זה הרחיב את הגישה לבית המשפט העליון של ברזיל לצורך שמירה על זכויות אדם ודיכוי שחיתות, והקל על האפשרות להגיש תביעות לבית המשפט העליון.
תיקון 66 (2010): שיפור זכויות הנשים
תיקון זה כלל את הרחבת הזכויות לנשים, בעיקר בתחום החינוך, הבריאות והשוויון בעבודה. בנוסף, תיקון זה הגביר את הענישה נגד אלימות כלפי נשים והחמיר את הענישה נגד גילוי עריות.
תיקון 73 (2013): חיזוק זכויות של אוכלוסיות ילידיות
תיקון זה היה צעד חשוב בהגנה על זכויות האוכלוסיות הילידיות בברזיל. הוא הגדיר מחדש את זכותן של קבוצות ילידיות לקרקע ולתנאים חיים בכבוד, והדגיש את הצורך בשמירה על תרבויותיהם וניהולם העצמאי של אזורי מגוריהם.
תיקון 81 (2014): תיקון בחוק הבחירות המקומיות
תיקון זה כלל את ההתאמות הנדרשות לאור השינויים הדינמיים בעולם הבחירות, והביא לאיזון בין המשטר הפוליטי המקומי למערכת הפוליטית הכללית בברזיל. התיקון הקנה לכל ראש עיר סמכויות משולבות על תחומי הממשל המקומי והארצי.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Supremo Tribunal Federal, Constitution of the Federative Republic of Brazil, 1988
39766998חוקת ברזיל