נתינות
נתינוּת היא מעמד משפטי המשתמעת ממנו השתייכות למדינה או לריבון, וכפיפות לחוקים אותם מחוקק הריבון, אך ללא הזכויות המוענקות לאזרח.
בעבר, במשטרים מונרכיים או דיקטטוריים, היחס אל תושבי הממלכה היה כאל נתינים, החייבים לעשות את רצון הריבון - המלך או הדיקטטור. במשטרים מודרניים יש מצבים המביאים לכך שאדם יהיה נתין אך לא אזרח, מצב ממנו משתמעת כפיפות לחוקי המדינה, ללא קבלת מלוא הזכויות. כך למשל, תושבי ארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי נקראו נתינים, שכן על אף שהיה עליהם לציית לחוקים שחוקק שלטון המנדט, לא הייתה להם זכות הבחירה לפרלמנט הבריטי, והמושל שהיה למעשה הריבון עבורם, הנציב העליון, מונה לתפקידו על ידי גופים ומוסדות שלא הייתה להם זכות בחירה אליהם או השתתפות בהם או כל השפעה דומה אחרת. מצב משפטי היוצר מעמד של נתינות התקיים גם לפי חוקי נירנברג, ששללו את אזרחותם של היהודים תחת שלטון גרמניה הנאצית בשלב הראשון של השואה, והפכו אותם לנתינים החייבים בציות לחוק, אך ללא זכויות כלשהן.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: נתינות |
23552318נתינות