ויזתא
ויזתא הוא הבן האחרון ברשימת עשרת בני המן.
ביוגרפיה
במגילת אסתר, פרק ט', פסוק ט' ויזתא הבן האחרון ברשימת עשרת בני המן שנהרגו[1] בי"ג באדר ונתלו למחרתו בי"ד אדר.[2] לפי תרגום ראשון ויזתא נתלה בראש העץ ולפי תרגום שני ויזתא נתלה בתחתית העץ.
לפי חז"ל היו להמן בנים נוספים[3] וייתכן גם צעירים יותר. אך ההנחה הפשוטה בפי רבים היא שויזתא הוא צעיר בניו.[4] למרות שאין הוכחה לכך בפסוקים.
הרב יעקב מדן טען שבניגוד לתפיסה הרווחת שויזתא היה ילד במותו,[5] סביר יותר להניח שהיה אדם בוגר, זאת בשל ההנחה שאדם כמו אביו – המן, לא התמנה בגיל צעיר לתפקיד בכיר. לדבריו, סביר גם שמילא תפקיד בבית אביו. בכך הסביר למה ויזתא נהרג.[6] רש"י כתב סיבה נוספת להריגתו: לדבריו העשרה שנהרגו ונתלו מתוך בני המן הם אותם אלו שכתבו דברי שטנה על היהודים ועל ירושלים, כפי שכתוב בעזרא, ד', ו'.[7] הרוקח למד מהסמכת הרג 500 האיש להרג עשרת בני המן, שבני המן היו שרי חמישים.[8]
אגדה עממית גורסת שויזתא בנה ארמון וגשר בעיר ג'יזרה. יחיאל פישל קסטלמאן שליח צפת כתב (תרי"ט בערך) כי יהודי המקום אומרים ש"קבלה בידם שזה הפלטין והגשר בנה אותה עדיין וויזתא בן המן, כי היה מלך בעת ההיא בעיר הזאת".[9] דוד דבית הלל באותה תקופה מספר גם הוא על אגדה דומה.[10]
אטימולוגיה
הוצעו מספר אפשרויות לפירוש שמו. יש הסוברים ששמו הוא Vahyaz-data שפירושו מתנת הטוב, ואף נמצאה כתובת עתיקה עם שם זה. לעומת זאת, יש הסוברים שפירוש שמו הוא "בן הזקונים". המקור לטענה זאת מובא מכך שבהודית Vayo-Zata פירושו בן זקונים. עוד מה שמחזק טענה זאת זה שויזתא נכתב אחרון בבניו של המן.[11]
בתרבות
ויזתא זכה ליחס מיוחד מהמון העם ושמו התקבע בסלנג היהודי ככינוי גנאי לשוטה וטיפש.[12] כך במילון אבן-שושן נכתב: "ויזתא - כינוי עממי לטיפש ולשוטה"[13] בעקבותיו נכתב כך במילונים נוספים.[14] במילונים מודרניים המונח אינו מופיע מפני שהסלנג לא מקובל בעברית החדשה.[15]
משמו נוצרו גם מספר ביטויים בשפת היידי דוגמת:"קלוג ווי ויזתא",איז ויזתא א חכם".[16]
את תפוצת הביטוי ניתן למצוא רבות בעיתונות העבר[17] כך גם במסכת פורים מאת צבי הירש זומרהויזן נכתב "הא הוי ויזתא, וקיימא לן, דשוטה גדול היה"[18] קיימות גם גרסאות פרודיות נוספות של דיון תלמודי הטוענות לטיפשותו של ויזתא.[19]
האזכור הראשון לדימוי הוא ב-1845.[20] אבן שושן מציין שמקור הדימוי של ויזתא כשוטה מקורו ב"אגדה". רפאל ויס העיר שלא נמצא כן באגדה כלל.[21]
יעקב ישראל סטל שיער שמקור הדימוי נובע מדברי האבן עזרא הטוען שויזתא היה גבוה באופן חריג. ובהסתמך על אמרה עממית הגורסת "כל ארוך שוטה".[22] אסמכתא לדבריו היא כינוי נוסף לשוטה - "ויזתא ארוך".[23]
בתרבות הספרדית-מזרחית ויזתא הוא כינוי לאדם גבוה ורזה.[24] סטל טען שהדימוי נוצר מהאות ו של המילה ויזתא הנכתבת על פי ההלכה גבוהה.
ויזתא מופיע גם כשמות של ספרים ופרודיות לפורים,[25] ובמספר שירים עממיים.
בהלכות המגילה
במסכת מגילה, דף ט"ז עמוד ב' נאמר: " אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וָיו דְּ"ַויְזָתָא" צָרִיךְ לְמִימְתְּחַהּ בִּזְקִיפָא כְּמוּרְדְּיָא דְלִבְרוּת. מַאי טַעְמָא — כּוּלְּהוּ בְּחַד זְקִיפָא אִזְדְּקִיפוּ". כלומר, צריך לכתוב במגילה את האות ו במילה ויזתא בכתב גדול – זקוף כמו משוט של ספינה.[26][27] רבי יוחנן מנמק שעושים את זה כדי להגיד שכולם נתלו בטור אחד מעל השני.
ניתנו גם נימוקים דרשניים לאירוך של הו' דווקא בשמו של ויזתא. האבן עזרא כתב שבא לרמז שויזתא היה בן שש או שהיה גבוה יותר מאחיו.[28][29][30] רמ"ד ואלי כתב שהיה רשע יותר משאר אחיו.
לקריאה נוספת
- יעקב ישראל סטל, ויזתא השוטה, סגולה, גיליון 41, פורים תשפ"ה, באתר Academia.edu
הערות שוליים
- ↑ לפי פשוטו של מקרא נהרגו ולאחר מכן נתלו, בספר מנות הלוי נאמר שהוכו ולאחר מכן נהרגו בתלייה
- ↑ כך לפי פשוטו של מקרא, מכיוון שמספר פסוקים לאחר מכן נכתב שאסתר ביקשה לתלות את בני המן על העץ כתבו הרי"ד והרוקח שבני המן אחרים נתלו ולא העשרה שנרשמו לפני כן
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו עמוד ב'
- ↑ דיון על כך ראו אצל סטל עמ' 11 הערה 46
- ↑ אצל אבן עזרא למשל
- ↑
דמויות משנה במגילה | ויזתא | הרב יעקב מדן, סרטון בערוץ "ישיבת הר עציון - Yeshivat Har Etzion", באתר יוטיוב (אורך: 10:56)
- ↑ מקור דבריו בילקוט שמעוני, עזרא, רמז תתרסח
- ↑ מנהגי מהר"יל, פורים אות יג
- ↑ אברהם יערי (עורך), מסעות שליח צפת בארצות המזרח, ירושלים תש"ב, עמ' מג
- ↑ ולטר פישל, 'מסע לכורדיסתאן פרס ובבל: מתוך ספר המסעות של ר' דוד דבית הלל', סיני, ה (תרצ"ט), עמ' רכד
- ↑ מאיר פלסנר, אנציקלופדיה מקראית, מוסד ביאליק, ירושלים תשי"ד, עמ' 877
- ↑ יעקב ישראל סטל, ויזתא השוטה, סגולה, גיליון 41, פורים תשפ"ה, עמ' 1
- ↑ אברהם אבן־שושן, ִהמלון החדש, חלק א, ערך 'ויזתא', ירושלים תשכ"ו, עמ' 327
- ↑ רוביק רוזנטל, מדברים בשפת התנ"ך, ישראל 2005, עמ' 170-169; יעקב כנעני, אוצר הלשון העברית, ג, ערך 'ויזתא', ירושלים ותל־אביב תשכ"ב, עמ' 965; ד"מ הרדוף, אוצר השמות בספרות העברית ובעיתונות הישראלית, ערך 'ויזתא', תל־אביב 1974, עמ' 82
- ↑ יעקב ישראל סטל, ויזתא השוטה, סגולה, גיליון 41, פורים תשפ"ה, עמ' 2
- ↑ ד' נוי, 'פתגמים מפי שלום כץ בטורונטו', חוליות: דפים למחקר בספרות יידיש, 3 (1996), עמ' 328
- ↑ וו' שור, 'מכתב מאמריקא', הצפירה, שנה ,22 גליון 95 (טז באייר תרנה), עמ' ,437 עמודה ב; כותב אנונימי, הצפירה, שנה ,27 גליון 131 (כז בסיון תרס), עמ' ,541 סוף עמודה א; הנץ, 'בראש הומיות', הצפירה, שנה ,23 גליון 40 (יג באדר תרנו), עמ' ,183 עמודה א
- ↑ סוף פרק רביעי, ורשה- למברג תרכ
- ↑ יום טוב לוינסקי, אנציקלופדיה של הווי ומסורת ביהדות, חלק א, ערך 'ויזתא', תל־אביב תש"ל, עמ' 161; אלתר דרויאנוב, ספר הבדיחה והחידוד, חלק ב, תל־אביב תשט"ז, עמ' שנא; א"א רקובסקי, 'מדרש אסתר', הצפירה, שנה ,31 גליון 41 (יד באדר תרס"ד), עמ' 161 עמודה ב
- ↑ סטל, עמ' 5
- ↑ רפאל ויס, 'שימושי לשון מן הימים ההם בזמן הזה', בשוט לשון: מחדשים, חידושים, שימושים, שיבושים, ירושלים 1982, עמ' 161
- ↑ ש"א תפילינסקי (עורך), הרב שמואל אשכנזי, 'ארוך - שוטה', אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא, ירושלים תש"ס, עמ' 131-129
- ↑ סטל עמ' 6-7
- ↑ מ' גרינוולד, קומפלאס של פורים, הד המזרח, שנה ב, גליון יט (טו באדר תש"ד), עמ' 6; אברהם אלמליח, מחיי הספרדים, השילוח, כד (תרע"א), עמ' 262; א' רודריג־שורצולד, 'השמות הפרטיים העבריים בספרדית־היהודית', מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, י (תשמ"ח), עמ' 103
- ↑ מידע על ויזתא בקטלוג הספרייה הלאומית
- ↑ על פי ספר הערוך
- ↑ כך לפי הרא"ש (סימן ט), הר"ן בחידושיו מפרש שיש להדגיש את האות ו', ראו גם ריטב"א בשם הרא"ה
- ↑ בפירושו במקום. בכתבי יד הפכו שני הפירושים לאחד. כשהיה בן שש היה גבוה מכל אחיו. מובא אצל סטל עמ' 6
- ↑ ראב"ע חזר על דבריו בזולת לפורים "ארוך כמו ויו ויזתא", ראו: ישראל לוין (עורך), שירי הקודש של אברהם אבן עזרא, חלק ב, ירושלים תש"מ, עמ' 240
- ↑ רבי שמריה האיקריטי גם כתב כך, ראו: אהרן ארנד, אלף המגן: פירוש על אגדות מסכת מגילה, דף טז ע"ב, ירושלים תשס"ג, עמ' 215
| פורים | ||
|---|---|---|
| מצוות החג | מקרא מגילה • מתנות לאביונים • משלוח מנות • סעודת פורים • שתיית יין בפורים | |
| מנהגים | משנכנס אדר מרבין בשמחה • אוזן המן • רעשן • התחפשות | |
| מגילת אסתר | אחשוורוש • ושתי • המן • עשרת בני המן • זרש • בגתן ותרש • מרדכי היהודי • אסתר • חרבונה • התך • הגי • כרשנא • שתר • אדמתא • תרשיש • מרס • מרסנא • ממוכן • זתר • כרכס • בזתא • אבגתא • תוספות למגילת אסתר • תרגומי מגילת אסתר לארמית | |
| תפילות ופיוטים | על הניסים • למנצח על אילת השחר • אשר הניא • ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר • ככלות ייני • ויאהב אומן ("קרובץ לפורים") • מי כמוך ואין כמוך • קוראי מגילה • שירים ופיוטים לפורים | |
| שונות | פרשת זכור • מצוות זכירת מעשי עמלק • מחיית זכר עמלק • תענית אסתר • סעודת אסתר • זכר למחצית השקל • מסכת מגילה • פורים קטן • פורים שני • שושן פורים • פורים משולש • עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון • בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר • עשרה בטלנים • קבר מרדכי ואסתר | |
| שמחת פורים | פורים שפיל • פורים רב • ליל שיכורים • פרודיות לפורים | |
ויזתא40764306Q133538725