יעקב כנעני

יעקב כנעני

תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

יעקב כנעני (קויפמן) (15 ביוני 1894, תרנ"ד, בסראביה, האימפריה הרוסית – 23 באוגוסט 1978, תשל"ח, ירושלים) היה מילונאי עברי, בעל המפעל המילוני המונומנטלי "אוצר הלשון העברית לתקופותיה השונות", ב-18 כרכים, שראה אור בהוצאת מסדה בשנים תש"ך–תשמ"ט.

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

כנעני נולד בשם יעקב קויפמן בעיירה הקטנה חנצ'שט שבפלך בסראביה של האימפריה הרוסית (לימים ברומניה; כיום במחוז אודסה באוקראינה), בנו של משה אהרן קויפמן, במשפחה חסידית אדוקה. גדל בעיירה הסמוכה בּוֹלגראד (Болград), שם קיבל חינוך יהודי מסורתי ב"חדר" ואצל מורים פרטיים.

בבגרותו נסע מערבה לעיר העולם וינה ושם למד בבית המדרש למורים עבריים שבראשות צבי פרץ חיות ובאוניברסיטת וינה. למד פילוסופיה, פסיכולוגיה, פדגוגיה, היסטוריה והיסטוריה של עם ישראל, גאוגרפיה וגאוגרפיה של ארץ ישראל. הורה בחו"ל, ולאחר עלייתו בארץ.

בשנת 1925 (תרפ"ה) עלה לארץ ישראל, התיישב בירושלים, שם השלים את לימודיו באוניברסיטה העברית והוסמך במדעי הרוח. במשך כעשר שנים עבד עם מורו משה צבי סגל בהכנת כרכי מילון בן-יהודה שראו אור לאחר מותו של אליעזר בן-יהודה. שימש המזכיר המדעי של סגל בכרכים ח ו-ט, והתקין לדפוס חלק ניכר מכרך י שבעריכת של נפתלי הרץ טור-סיני.

בנוסף עבד עם חיים יהושע קוסובסקי בעריכת הקונקורדנציה למשנה ולתוספתא מטעם האוניברסיטה העברית, ועם אהרן מאיר מזי"א על "ספר המונחים לרפואה ולמדעי הטבע" שכתב בעריכת שאול טשרניחובסקי (תרצ"ד). בין משרות אלה עבד כמורה בבתי ספר בירושלים וביישובים נוספים בארץ.

בשנות ה-30 היה ממשתתפיו של כתב העת "מזרח ומערב". בשנת תרצ"א פרסם חוברת לדוגמה "מילון קונקורדנציוני ללשון הפיוטים". כן פרסם מחקרים ביו-ביבליוגרפיים על חייהם ועבודותיהם של משה שולבוים ואליעזר בן-יהודה

את מפעל חייו, המילון "אוצר הלשון העברית לתקופותיה השונות", החל כבר עם עלייתו. במשך שנים ליקט מילים שאותן ארגן בכרטיסיות, והכין מהן את המילון. המילון אינו מילון אקדמי או אטימולוגי. כל מילה ניתנת בנטיותיה השונות, ובלוויית ומובאות מכל השכבות הספרותיות שהיא מופיעה בהן. דגש מיוחד ניתן על הניבים. הוא כולל מילים הלקוחות מההיסטוריה הארוכה של השפה העברית לצד מילים שאולות ותחדישים, הן מילים ממשלב גבוה והן שפה "נמוכה" וסלנג (מה שנחשב בזמנו לפורץ דרך). לדברי כנעני בהקדמה, מטרתו בחיבור האוצר הייתה:

1. לא לדחות שום מלה מן האוצר הלשוני הקיים, אם גם רחוקה היא ריחוק של טעם או ריחוק של הבנה. המעיין ימצא באוצר זה כל מלה עברית, ואחת היא, אם מקומה בספרות העברית הקדומה, על כל שלביה, או בספרות העברית החדישה, או אפילו בניב העברי המחודש, הנהוג בארץ, זה המכונה ה'ניב הצברי'."
2. כלל אחד נקט בידו המחבר לגבי המילים והניבים החדשים, שהוכנסו לאוצר זה: רק מילים שראו אור-הדפוס, אם בספר ואם על דפי העיתונות המובחרת. – שמתוך כך יש להן זכות-מה בלשון.
3. אין לו למילונאי לשים עצמו שופט ולומר: מלה זו מותרת להירשם במילון לשימוש הלשון, וזו אסורה. להפך, חובתו של המילונאי, כלפי דברי-ימי-הלשון, לרשום במילונו... כל צורה לשונית עתיקה, שהובאה אי-פעם בספרות (אף-על-פי שבמבט ראשון נדמה, כאילו היא כבר נגנזה ונדחתה לקרן זווית ולא חשוב עוד לשמש שימוש כלשהו בלשון) וכל מלה חדשה, או רק ניב לשוני מחודש, שלא קנו לעצמם עדיין זכות-אזרחות בלשון. גם הללו צריכים להינתן במילון כזה, כדי להציעם, ואפילו בתור ניסיון בלבד, לפני המעיין.
כי זאת לדעת: מילים אינן מתות מיתה עולמית. מילים נידחות, נגנזות למשך זמן, ואפילו לזמן ארוך למדי, אך עשויות הן לשוב לכבודן הראשון ולמעמדן הקודם, ולא-עוד-אלא אף לעלות, לפעמים, לדרגה לשונית חדשה, שלא שיערוה יוצריהן הראשונים.

בכרכים הראשונים שימשו כעורכים-יועצים המחנך דוד לוין והמשורר אברהם שלונסקי (שהיו גם אלה שהציעו את השם). רק בשנת 1960 (תש"ך), משהושלם המילון, ניגש כנעני להדפיס את הכרך הראשון, ובו האותיות א–ב. מלכתחילה נועד המילון להיות בן תשעה כרכים, אך בסופו של דבר הוא כלל לא פחות מ-18 כרכים, המונים 6,164 עמודים, ובכך היה למילון העברי הגדול ביותר שחובר אי-פעם. הדפסת המילון נשלמה כעבור כמעט שלושה עשורים, בשנת תשמ"ט. ארבעת הכרכים האחרונים פורסמו לאחר מותו.

כתביו

• מלון קונקורדנציוני ללשון הפיוטים, ירושלים: פיט (דפוס רפאל חיים הכהן), תרצ"א. ("חוברת לדוגמה: מכילה אוצר לשונם של שני הפיטנים הגדולים עד כמה שנמצא מהם בדפוס. יוסי בן יוסי ויניי")
• שיפוטי: פרקי זכרונות של מעונה בשבי הרומני, על יד קו המשוה, תמונה מנסיעתי בים האוקיינוס,‫ הוצאה ב, ירושלים: דפוס וינגרטן, תרצ"ד.
• "לתולדות ההגנה בישראל: סקירה היסטורית"; עם הקדמה מאת י’ הלפרן,‫ תל אביב: ארגון עובדי המרכז לחנוך – ועד סניף העמק, ת"ש. ‬(חוברת)
• לתולדות ההגנה בישראל: סקירה היסטורית,‫ מהדורה ב מורחבת ומושלמת לפי מקורות נוספים,‫ ירושלים: המרכז לחנוך, תש"ג.
• יעקב כנעני (עורך), חוברת-קלוזנר: מוקדש ליובלו השבעים וחמש להולדתו של פרופ’ ד"ר יוסף קלוזנר, ירושלים: ועד הסניף של מורי ירושלים, תש"י. ‬(ספר יובל)

• יעקב כנעני, אוצר הלשון העברית: לתקופותיה השונות. הובאו בו גם המילים הארמיות והלועזיות המקובלות בלשון העברית החיה והמדעית (בתוספת ניבים מרובים, עתיקים וחדשים); עורכים-יועצים: דוד לוין, אברהם שלונסקי, 18 כרכים, ירושלים–תל אביב: מסדה, תש"ך–תשמ"ט. ‬

• תחי מדינת ישראל: י"ג אקרוסטיכונים למקהלה מעורבת,‫ תל אביב: מפעלי תרבות וחנוך ('ספריה למוזיקה ע"ש נסימוב'), 1967. ‬(חוברת תווים)
• יעקב כנעני, מלון חדושי שלונסקי; ערך והביא לדפוס אריה אהרוני,‫ תל אביב: ספרית פועלים; קרן תל אביב לספרות ואמנות ע"ש יהושע רבינוביץ – יד שלונסקי, תשמ"ט 1989.

לקריאה נוספת

• יעקב כנעני, 'על מפעל חיי', בתוך: זבולון רביד (עורך), ספר שרפשטיין: מאסף לדברי חינוך, מחקר וספרות יפה, מוגש לפרופיסור צבי שרפשטיין למלאת לו שמונים וחמש שנים, תל אביב: ועד היובל בניו-יורק והסתדרות המורים בישראל, תש"ל, עמ' 188–190. (על "אוצר הלשון העברית")
• אברהם חיים אלחנני, 'אוצרו של יעקב כנעני', בספרו ירושלים ואנשים בה, כרך ב, ירושלים: ר' מס, 1977, עמ' 281–289.
• ראובן מירקין, 'יעקב כנעני – מתוך "מילון חידושי שלונסקי"', לשוננו 43, ב (תשל"ט), 121–147.
• מיכל ‬ אפרת, 'כנעני נגד כנעני – כנעני המילונאי ותחדישי יונתן רטוש', בתוך: אורה (רודריג) שורצולד ורפאל ניר (עורכים), ספר בן-ציון פישלר: מחקרים בלשון העברית ובהוראתה, אבן יהודה: רכס, 2001, עמ' 163–178.

• 'Jacob Knaani: Otsar ha-Lashon ha-'Ivrit', in: Shimeon Brisman, A History and Guide to Judaic Dictionaries and Concordances, Hoboken, NJ: KTAV Pub. House (Jewish Research Literature), 2000, pp. 90-91.

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של יעקב כנעני, בקטלוג הספרייה הלאומית
• חידושי לשון בספרות, עתונות "וסלנג" – במילון עברי חדש, דבר, 14 באפריל 1960
• עם הופעת כרך א:
  • ז. דויד, קצרות: מילון חדש, דבר, 17 ביוני 1960
  • יהושע בראנד, אוצר הלשון העברית, דבר, 24 ביוני 1960
  • ק. שבתאי, מילון כמעט אידיאלי, דבר, 2 בספטמבר 1960
• ק. שבתאי, החלק השני של מילון, דבר, 11 באוגוסט 1961 (עם הופעת כרך ב)
• אליעזר שמאלי, מן הגבעה אל ההר, דבר, 24 בנובמבר 1961 (זיכרונות)
• מ. אג"ף, "אוצר הלשון העברית" ומקומו באוצר לשוננו: עם הופעת כרכי ב–ג, אותיות ה–ז, חרות, 26 בינואר 1962
• ח. ש., אוצר הלשון העברית, דבר, 11 במאי 1962 (עם הופעת כרך ג)
• ש. שלום, "החזק מעמד", דבר, 15 במרץ 1963 (עם הופעת כרך ד)
• ברוך קרוא, עד חצי המלכות: חמשה כרכי "אוצר הלשון העברית", מעריב, 30 באפריל 1964
• א. ח. אלחנני, אוצר הלשון העברית – מפעל חייו של יעקב כנעני (עם קבלו פרס רמת־גן לחכמת ישראל), דבר, 6 בנובמבר 1964
• נילי פרידלנדר, "נשמת הלשון העברית": שיחה עם יעקב כנעני, בעל "אוצר הלשון העברית", מעריב, 31 בדצמבר 1965
• א. ח. אלחנני, שמונה כרכים ל"אוצר הלשון" של יעקב כנעני, דבר, 25 באוקטובר 1967
• עם הופעת כרך ט:
  • האוצר של כנעני, דבר, 8 במרץ 1968:
  • ק. שבתאי, אוצרו של י. כנעני, דבר, 18 באוקטובר 1968
• אפרת פאיאנס, שיחה עם איש הדולה פנינים..., מעריב, 20 ביוני 1969
• ג. קרסל, יעקב כנעני בן 75, דבר, 10 באוגוסט 1969
• מסיבה לאקדמיה וליעקב כנעני, דבר, 15 במרץ 1970
• עם הופעת כרך יא:
  • חיים איזק, ההרפתקה ב"אוצר", דבר, 10 בדצמבר 1970
  • י. זמורה, אות "נ", דבר, 15 בינואר 1971
• מת יעקב כנעני מחבר "אוצר הלשון העברית", מעריב, 24 באוגוסט 1978
• אריה ליפשיץ, לשון חיה, ספרות חיה: לדמותו של יעקב כנעני, מעריב, 1 בספטמבר 1978

מפרי עטו:

• חמשים שנה (יובל מאמרו הראשון של אליעזר בן־יהודה), דואר היום, 26 במרץ 1929
• טרגדיה של נפש יקרה (לזכרו של ד"ר כהן־ברנשטין), דואר היום, 21 במאי 1929
• אליעזר בן־יהודה, דואר היום, 6 בינואר 1930
• שיפוטי (פרקי זכרונות של מעונה בשבי הרומני): לזכר השבויים שנפלו חלל ברומניה, דואר היום, 11 ביולי 1930, המשך, (13 ביולי 1930), המשך, 14 ביולי 1930)
• מפעלו של ר' יהודה גור (שלושים למותו), דבר, 24 בפברואר 1950

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26721993יעקב כנעני