בדידות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


בדידות היא מצב חברתי-רגשי המבטא חוסר השתייכות, ריחוק מאנשים או סביבת אנוש ולרוב כמיהה עזה להתחברויות עם אחרים, עקב מחסור בתקשורת או במגע גופני. תחושת בדידות היא סובייקטיבית ואינה מחייבת המצאות לבד, אלא חיים ללא יחסים חברתיים מספקים או המצאות בחברה שבה מרגישים שונים ומרוחקים מהאחרים.

יש הבדל בין "בדידות" לבין "בידוד". בידוד הוא מצב בו אדם מנותק מהכלל בין אם מכפייה (כמו צינוק בבית סוהר) או מבחירה, למשל במטרה לסיים מטלה ללא הסחות.

לעומת בדידות, "התבודדות" היא בדידות מתוך בחירה. אנשים שונים זה מזה במידת הצורך שלהם להיות בחברתם של אחרים.

ישנם מספר מיני חיות החיים בבדידות בטבעם והם נפגשים עם פרטים אחרים לעיתים רחוקות.

מקרים נפוצים

בערים גדולות והומות אדם, יש אנשים שחשים לעיתים בדידות קיצונית, על אף שהם מוקפים בכל רגע באלפי אנשים. תחושה זו ניתן לייחס להרגשת האנונימיות שאנשים חווים באזורים עירוניים. בדידות, אם כן, היא לאו דווקא תוצר של בידוד. למשל, היא יכולה להתקיים גם בתוך מערכות יחסים כמו בנישואין או בקשרים קרובים דומים, בהם קיימים טינה, כעס או מחסור באהבה, וכך גם במשפחה בה מערכות היחסים נעדרות תקשורת בריאה.

בנוסף, יש להפריד בין תחושת הבדידות הנפוצה בקרב בני נוער (לדוגמה, כתוצאה של חרם חברתי), לבין תחושת הבדידות של אנשים החיים לבד או שאיבדו את קרוביהם. ביפן לדוגמה ישנו שיעור הקשישים הגבוה בעולם (אנ') ורבים מהם קשישים עריריים, בעיה שמנסים לפתור למשל באמצעות טכנולוגיה. דוגמה נוספת היא של מהגרים בארץ זרה, לדוגמה חיילים בודדים.

השפעות הבדידות

תוצאות מחקר של U.S. Framingham Heart Study מ-2005 הראו שבגברים החשים בדידות, רמת ה-IL-6 (כימיקל בדם הקשור למחלות לב), גבוהה יותר מאשר אצל גברים שלא מתלוננים על בדידות. בין כל ההשפעות השליליות של הבדידות, המשמעותית ביותר היא הדיכאון. כמו כן ידועים מקרים רבים של ניסיונות התאבדות בקרב בני נוער שניתן לייחס אותם לתחושות הבדידות שהם חווים במהלך גיל ההתבגרות.

יחידוּת

הבדידות, וכן נרדפותיה הרבות (היבדלות, התנתקות, גלמודיות, הסתגרות, עריריות, ובאנגלית solitude), מלוות לרוב בקונוטציה שלילית. עם זאת, למושג זה יש לעיתים הקשר חיובי שאין לו מילה מקובלת ושגורה בעברית. חוקרים משתמשים במושגים יחידוּת או לבדיוּת כדי לתאר תחושת היות לבד, שבניגוד לבדידות השלילית, היא מלאה ואינטנסיבית ופתוחה אל העולם. הסופר הרמן הסה כתב: "בתוך עצמך קיימים השלווה והמקדש, לתוכם תוכל לפרוש בכל זמן ולהיות אתה עצמך".

שינוי מצב הבדידות

אנשים ששואפים לשנות את מצב הבדידות שלהם, עשויים להיתרם מתמיכתם ההדדית של בודדים אחרים שמנסים להפיג את בדידותם. אנשים רבים מפיגים את בדידותם על ידי פעילות חברתית באמצעות האינטרנט, למשל בצ'אטים, כתיבה בפורומים, אתרי רשתות חברתיות או תוכנות מסרים מידיים.

דרך אחרת להפיג את הבדידות, בהקשר של יחסים זוגיים, היא באמצעות "משרדי שידוכין", מקוונים ולא-מקוונים, שבעזרתם אנשים יכולים לחפש בני-זוג.

ארגוני התנדבות שונים פועלים לתמוך באנשים אשר הבדידות היא חלק קבוע או זמני מחייהם. כך למשל מתנדבי עמך מבקרים ניצולי שואה בביתם על מנת להפיג את בדידותם[1]; מתנדבות אם לאם בקהילה מבקרות אמהות בשנה הראשונה לאחר הלידה כדי לספק להן חברה ותמיכה.

בדידות בספרות

פילוסופים וסופרים רבים עסקו ביצירותיהם בבדידות ובהשפעותיה על האדם. חלקם אף בחרו לחיות בבידוד, כדי להשלים את עבודתם או מסיבות אחרות.

ההוגים האקזיסטנציאליסטים, המעמידים את הבדידות במרכז עולמו של האדם המודרני, כגון פרידריך ניטשה ואלבר קאמי, ידועים בתכנים הרבים של יצירותיהם אודות הבדידות.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים