התאוריה המודרנית של תיקי השקעות
התאוריה המודרנית של תיקי השקעות (אנגלית: Modern Portfolio Theory או בקיצור MPT) היא תאוריה מתחום המימון שפותחה על ידי הארי מרקוביץ', המנסה למקסם את תשואת תיק ההשקעות בהינתן רמת הסיכון המקסימלית בתיק או לחלופין, למזער את הסיכון בתיק, בהינתן רמת התשואה המבוקשת, וזאת על ידי בחירה מדוקדקת של היחסים הכמותיים בין נכסים שונים בתיק.
למרות השימוש הנרחב שנעשה ב-MPT בענף הפיננסי והעובדה כי כמה מיוצריו זכו בפרס נובל לכלכלה[1], הרי שבשנים האחרונות הנחות היסוד של MPT התערערו באופן נרחב על ידי תחומים כמו כלכלה התנהגותית.
התאוריה טוענת כי בהינתן מידע על התפלגות התשואות של נכסים, ניתן לבנות תיק השקעות "יעיל", שמשמעותו היא תיק השקעה בעל תשואה מרבית עם סיכון נתון, או לחלופין תיק השקעה בעל תשואה נתונה בסיכון מינימלי.
את רמת הסיכון של תיק ההשקעות ניתן להקטין באמצעות פיזור השקעה בין מספר נכסים שונים. באמצעות פעולה זו השונות של תשואת של נכס ספציפי תתקזז בשונות התשואה של נכס אחר בתיק. ככל שהשונות המשותפת של הנכסים נמוכה יותר, כך האפקט גדול יותר. כך משקיע יכול לקבל תשואה גבוהה יותר בהינתן שונות מוגדרת, ממה שהיה משיג אם היה משקיע בנכס אחד. המידע ההיסטורי על תשואה של ניירות הערך מוגדר כמשתנה מקרי. התוחלת של הפיזור מהווה את ממוצע התשואה, וסטיית התקן מהווה את רמת הסיכון.
הנחות התאוריה
- המשקיע הוא רציונלי ושואף להגדיל את רווחיו.
- המשקיע הוא בעל ידע מושלם על נתוני שוקי ההון.
- החלטות השקעה מתקבלות לאחר שקלול של התשואות ווהסיכונים.
- המשקיע שואף להקטין את הסיכון ולהגדיל את התשואה.
- מיסים ותשלומי העברה אינם נלקחים בחשבון.
ממצאי התאוריה
- פיזור של השקעות מביאה להקטנת הסיכון בתיק.
- ככל שהשונות המשותפת של הנכסים נמוכה יותר, כך הפיזור יעיל יותר בהקטנת הסיכון בתיק.
- "תיק יעיל" קיים וניתן להשגה.
- התיק האופטימלי אינו תלוי ברמת הסיכון הנדרשת על ידי המשקיע.
- רמת הסיכון הנדרשת על ידי המשקיע משפיעה רק על הרכב התיק ביחס להשקעה חסרת סיכון.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- בחירת תיק השקעות, 1952 [1]
הערות שוליים
- ^ Harry M. Markowitz - Autobiography, The Nobel Prizes 1990, Editor Tore Frängsmyr, [Nobel Foundation], Stockholm, 1991
