איטלקית
| מדינות | איטליה, שווייץ, סן מרינו, קריית הוותיקן, קרואטיה (איסטריה), סלובניה (איסטריה), מלטה, אלבניה, לוב, סומליה, אריתראה. |
|---|---|
| אזורים | דרום אירופה, אפריקה |
| דוברים | 85,000,000 |
| כתב | אלפבית לטיני |
| משפחה |
|
| לאום |
 איטליה סן מרינו שווייץ |
| ארגון | האיחוד האירופי |
| מוסד | Accademia della Crusca |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
איטלקית (Italiano) היא שפה רומאנית מערבית מתוך קבוצת השפות הרומאניות של משפחת השפות ההודו־אירופיות. האיטלקית מדוברת כשפת אם בפי כ-85 מיליון איש, ובהם 59 מיליון איטלקים החיים באיטליה.[1] זוהי שפתה הרשמית של איטליה, ובכ23 מדינות ישנם קהילות גדולות המדברות את השפה.
כמו רוב השפות הלאומיות, האיטלקית המודרנית היא ניב ש"זכה להצלחה", כלומר שזכה לשמש שפה הרשמית בשטח גדול הרבה יותר מהמחוז שבו דובר בתחילה. במקרה זה הניב הפלורנטיני, היינו הניב שדובר בפירנצה, הוא שגבר על האחרים. שלא כברוב המקרים, שבהם הסיבות לשליטת ניב כלשהו הן פוליטיות, במקרה זה הסיבה הייתה יוקרה תרבותית. למעשה, הניב הטוסקני, ובייחוד זה הפלורנטיני (אשר הועשר במידה רבה על־ידי הסיציליאנית, הצרפתית והלטינית), היה השפה שבה כתבו דנטה אליגיירי, פרנצ'סקו פטררקה וג'ובאני בוקאצ'ו - שלושת הסופרים והמשוררים האיטלקיים הנחשבים ביותר באותה תקופה (המאות ה־12 וה־13). ניב זה שרווח בפירנצה, שהייתה במשך שנים מרכז של פריחה תרבותית (ובעיקר בתקופת הרנסאנס), כונה גם שפת המלומדים.
הניבים הנהוגים באיטליה
את הניבים האיטאלו-רומאניים הרבים ניתן לחלק לקבוצות על־פי מקורותיהם הלשוניים המשותפים. ככלל, ניבים אלה נגזרים מן הלטינית, אך לשוני בהתפתחות שפות הדיבור המקומיות, הניכר בין מחוז למחוז, אחראיות שפות שנבלעו על־ידי שפות אחרות ("סובסטראטום") שקדמו לכיבוש הרומי ובעיקר השפות הדומיננטיות שהשתלטו על שפות אחרות ("סופרסטראטום"), שנבעו מקשרים עם עמים אחרים.
בשנים האחרונות נהוג לבודד את הניבים הצפוניים ("רומאניים-מערביים") מאלה של המרכז והדרום ("רומאניים-מזרחיים"). בתחום הצפוני, לסובסטראטום הקלטי כפי הנראה הייתה השפעה על הניבים הגאלו-איטאליים אך לא על הניב הוונֶטי. עם זאת, ישנם מאפיינים רבים המשותפים לניבים הצפוניים ולאלה של המרכז והדרום. לדוגמה: צורת רבים נון-סיגמטית (שאינה מסתיימת באות S). הניבים של הצפון מכונים "גאלו-איטאליים" או "גאלו-רומאניים" מסיבות רבות, ביניהן: הנוכחות הרבה של תנועות ביניים כגון ö ו־ü בלומברדיה, אמיליה-רומאניה, פיימונטה וליגוריה; הנוכחות של צורות דקדוקיות מיוחדות המוכרות כ"גאליציזמים" הניכרות אף בצרפתית; האפשרות להרכבת משפט שאלה על ידי היפוך סדר חלקי המשפט (תופעה הנפוצה בלומברדיה ובאמיליה רומאניה); נוכחות ה-n המאונפפת בניבים שונים, הפיכת ה-a המוטעמת ל־ä או ל־è באזורים שונים של פיימונטה ושל אמיליה רומאניה.
ניבים צפוניים
ניבי המרכז והדרום
נוכחות השפה האיטלקית בעולם
שפה רשמית
האיטלקית היא השפה הרשמית באיטליה ובסן מרינו. כמו כן, משמשת כשפה הרשמית, לצד השפה הסלובנית בארבעה יישובים סלובניים לחוף הים, ובאיסטריה שבקרואטיה, לצד השפה הקרואטית. היא אף אחת השפות הרשמיות בשווייץ (כ-10% מהדוברים), בקנטון טיצ'ינו ובקנטון הגריג'וני- לצד השפות: גרמנית (63%), צרפתית (25%) ורומאנש. בוותיקן נמצאת האיטלקית בשימוש נרחב והיא אף משמשת כשפה הרשמית השנייה של מושב הוותיקן, לאחר השפה הלטינית. גם אנשי הכנסייה בוותיקן משתמשים בה לרוב בתקשורת היומיומית ביניהם.
תפוצה בעולם
האיטלקית נפוצה ביותר במלטה, שבה רבים דוברים את השפה, ורבים אף יותר מבינים אותה. האיטלקית שימשה במלטה כשפה רשמית עד לשנת 1934. השפה האיטלקית נפוצה אף ברצועות החוף של חבל דלמטיה (קרואטיה), בסלובניה, באלבניה ובתוניסיה, בין היתר הודות לתוכניות הטלוויזיה המשודרות שם ולמיעוטים דוברי האיטלקית החיים במקום. האיטלקית נפוצה מאד גם באי קורסיקה שבצרפת מפני שהשפה הקורסית המדוברת שם דומה מאד לטוסקנית, וכמו כן, אף בריוויירה הצרפתית ובנסיכות מונקו.
לשפה האיטלקית תפוצה נרחבת גם בקולוניות לשעבר באפריקה: לוב (בה משמשת האיטלקית שפת העבודה), אריתרֵיאה, אתיופיה, ובסומליה (בזו האחרונה שימשה האיטלקית שפה רשמית עד לשנת 1963, והיתה בשימוש בלימודים הגבוהים עד לפרוץ מלחמת האזרחים, בשנת 1991). בחלקים אחרים בעולם, אליהם הייתה הגירה רחבה של איטלקים, ישנן עד היום קהילות גדולות דוברות איטלקית (ארצות הברית, דרום אמריקה ובמיוחד ברזיל וארגנטינה, אוסטרליה, קנדה, מקסיקו, צרפת, גרמניה ובלגיה). קהילות אלה מנסות כיום להעביר לצאצאיהם את שפת מוצאם ואת מורשת איטליה ותרבותה בכלל. מאתר האינטרנט של משרד החוץ האיטלקי עולה כי ישנן קהילות גדולות של אזרחים איטלקים החיים מחוץ לאיטליה (קהילות של יותר מ-10,000 אנשים).[2] מספרים אלה כוללים אך ורק את אזרחי איטליה ולא את כל דוברי האיטלקית, ומכאן ניתן ודאי להסיק שמספרם של אלה האחרונים גדול בהרבה:
- גרמניה 708,019 איטלקים
- ארגנטינה 618,443
- שווייץ 520,550 (כ-7% מהאוכלוסייה, מתוכם 435,226 החיים מחוץ למחוז טיצ'ינו)
- צרפת 358,603
- ברזיל 292,519
- בלגיה 281,674 (כ-3% מהאוכלוסייה, שהם יותר מדוברי השפה הגרמנית בבלגיה, אשר משמשת בה כאחת השפות הרשמיות)
- ארצות הברית 188,926
- בריטניה 173,493
- קנדה 140,812
- אוסטרליה 131,679
- מקסיקו 125,655
- אורוגוואי 74,163
- ספרד 61,383
- צ'ילה 44,734
- דרום אפריקה 32,330
- הולנד 30,529
- פרו 25,787
- לוקסמבורג 22,913 (כ-5% מהאוכלוסייה)
- אוסטריה 13,824
- יוון 10,654
- קולומביה 10,474
- ישראל 10,221
- אקוודור 10,105
- מנתוני משרד החוץ עולה גם כי 6,631 תושבים איטלקיים מתגוררים בנסיכות מונקו (כ-21% מהאוכלוסייה).
- האיטלקית השפיעה רבות על הספרדית המדוברת בארגנטינה ובאורוגוואי עקב ההגירה רחבת ההיקף.
לסיכום: אף־על־פי שהשפה האיטלקית ניצבת רק במקום ה-21 ברשימת השפות המדוברות ביותר (כ-70 מיליון דוברים), היא השפה השלישית הנלמדת ביותר בעולם לאחר האנגלית והצרפתית ולפני גרמנית וספרדית. בחלק דובר האנגלית של קנדה, זו השפה השנייה הנלמדת ביותר (לאחר הצרפתית), בעוד שבארצות הברית ובממלכה המאוחדת היא השפה הרביעית הנלמדת ביותר, לאחר הצרפתית, הספרדית והגרמנית. על פי מחקר של האיחוד האירופי, האיטלקית נמצאת במקום השני על־פי מספר דוברים כשפת אם בתחום אירופה (כ-16%) לאחר הגרמנית (24%) ולצד הצרפתית והאנגלית, אך היא מדורגת רביעית מבחינת מספר הדוברים הכולל. על פי מחקרים מהימנים, דוברי האיטלקית בעולם מספרם כ-200 מיליון, מתוכם כ-70 מיליון אזרחים איטלקיים, אזרחי מדינות דוברות איטלקית או המשתייכים למיעוטים דוברי השפה, ו-65 מיליון ממוצא איטלקי.
האלפבית האיטלקי
השפה האיטלקית משתמשת ב־21 אותיות מתוך האלפבית הלטיני. האיטלקית עושה שימוש באותיות j, k, w, x, y רק בשמות פרטיים (שמות ערים, נהרות, מחוזות וכיוצא בזה), שמות ממקורות זרים, או כחלופות גרפיות של כתיב (לואיג'י פיראנדלו, למשל, נהג לכתוב gioja במקום gioia). באיטלקית קיימים גם שלושה אקצנטים גרפיים (accento grave, accento acuto, accento circonflesso) המצביעים על ההטעמה במילה, לעיתים על אופן הגיית התנועה, ולעיתים מצביעים על אות שנעלמה. (ראו הרחבה בערך: איטלקית - הגייה).
הגיית השפה האיטלקית
ערך מורחב – איטלקית - הגייה
דקדוק השפה האיטלקית
מערכת הפועל האיטלקי
פעלים איטלקיים נוטים לפי שלוש נטיות בסיסיות: פעלים אשר בצורת המקור מסתיימים ב-are (נטייה ראשונה;I coniugazione), ב-ere (נטייה שנייה; II coniugazione), וב-ire (נטייה שלישית; III coniugazione).
יתר על כך, הפעלים מחולקים לשתי קבוצות, יוצאים (transitivo) ועומדים (intransitivo), כאשר ליוצאים בדרך כלל נוספת צורת פועל העזר avere (להיות בעל של) ובדרך כלל נוספת לעומדים צורת פועל העזר essere (להיות):
| Amare - לאהוב, פועל רגיל are | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הווה | עבר פשוט | עבר קרוב | עתיד | תנאי | |||||||
| גוף ראשון יחיד (Io) | amo | amavo | ho amato | amerò | amerei | ||||||
| גוף שני יחיד (Tu) | ami | amavi | hai amato | amerai | ameresti | ||||||
| גוף שלישי יחיד (Lui Lei) |
ama | amava | ha amato | amerà | amerebbe | ||||||
| גוף ראשון רבים (Noi) | amiamo | amavamo | abbiamo amato | ameremo | ameremmo | ||||||
| גוף שני רבים (Voi) | amate | amavate | avete amato | amerete | amereste | ||||||
| גוף שלישי רבים (Loro) | amano | amavano | hanno amato | ameranno | amerebbero | ||||||
| Ripetere - לחזור על, פועל רגיל ere | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הווה | עבר פשוט | עבר קרוב | עתיד | תנאי | |||||||
| גוף ראשון יחיד (Io) | ripeto | ripetevo | ho ripetuto | ripeterò | ripeterei | ||||||
| גוף שני יחיד (Tu) | ripeti | ripetevi | hai ripetuto | ripeterai | ripeteresti | ||||||
| גוף שלישי יחיד (Lui Lei) |
ripete | ripeteva | ha ripetuto | ripeterà | ripeterebbe | ||||||
| גוף ראשון רבים (Noi) | ripetiamo | ripetevamo | abbiamo ripetuto | ripeteremo | ripeteremmo | ||||||
| גוף שני רבים (Voi) | ripetete | ripetevate | avete ripetuto | ripeterete | ripetereste | ||||||
| גוף שלישי רבים (Loro) | ripetono | ripetevano | hanno ripetuto | ripeteranno | ripeterebbero | ||||||
| Sentire - לשמוע, פועל רגיל ire | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הווה | עבר פשוט | עבר קרוב | עתיד | תנאי | |||||||
| גוף ראשון יחיד (Io) | sento | sentivo | ho sentito | sentirò | sentirei | ||||||
| גוף שני יחיד (Tu) | senti | sentivi | hai sentito | sentirai | sentiresti | ||||||
| גוף שלישי יחיד (Lui Lei) |
sente | sentiva | ha sentito | sentirà | sentirebbe | ||||||
| גוף ראשון רבים (Noi) | sentiamo | sentivamo | abbiamo sentito | sentiremo | sentiremmo | ||||||
| גוף שני רבים (Voi) | sentite | sentivate | avete sentito | sentirete | sentireste | ||||||
| גוף שלישי רבים (Loro) | sentono | sentivano | hanno sentito | sentiranno | sentirebbero | ||||||
נוסף על כך, קיימים כמה פעלים חריגים למחצה בנטיית ה-ire שבזמן הווה נוספות להן אותיות SC ברוב הגופים:
| Capire - להבין, פועל רגיל ire | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הווה | עבר פשוט | עבר קרוב | עתיד | תנאי | |||||||
| גוף ראשון יחיד (Io) | capisco | capivo | ho capito | capirò | capirei | ||||||
| גוף שני יחיד (Tu) | capisci | capivi | hai capito | capirai | capiresti | ||||||
| גוף שלישי יחיד (Lui Lei) |
capisce | capiva | ha capito | capirà | capirebbe | ||||||
| גוף ראשון רבים (Noi) | capiamo | capivamo | abbiamo capito | capiremo | capiremmo | ||||||
| גוף שני רבים (Voi) | capite | capivate | avete capito | capirete | capireste | ||||||
| גוף שלישי רבים (Loro) | capiscono | capivano | hanno capito | capiranno | capirebbero | ||||||
הבינוני
בינוני ההווה
בינוני ההווה הוא צורת הפועל המשמש בדרך כלל לשם תואר שמתאר נושא המבצע פעולה, למשל: .La donna cantante è la mia amica (האשה השרה היא חברה שלי.)
בשביל פעלים של הנטייה הראשונה (are-)
| נטיית בינוני ההווה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נטייה ראשונה (are-) | נטייה שנייה (ere-) | נטייה שלישית (ire-) | |||||||||
| mangiante (פועל: mangiare, "לאכול") |
perdente (פועל: perdere, "לאבד") |
vestente (פועל: vestire, "להלביש") | |||||||||
בינוני העבר
בינוני העבר, עוד צורה שנגזרת מן הפועל, הוא הן מרכיב בפעלים והן שם תואר.
בתור מרכיב בפעלים, בינוני העבר מופיע בכל זמני הפרפקט ובעבר הקרוב שמסומן למעלה. בכל זמנים אלו, בינוני העבר מופיע לצד צורה מתאימה של הפעלים avere או essere. למשל: Il giocatore ha lanciato la palla. ("השחקן זרק את הכדור.") או .Avrò sentito la canzone prima di sabato ("עד יום שבת, אני אשמע את השיר)."
בתור שם תואר, בינוני העבר מתנהג בדיוק כמו בינוני הפעול בעברית (שבור, דחוס...) ומתאר מצב שבו נמצא חפץ או אדם. למשל: Non voglio la tua mela masticata! ("אני לא רוצה את התפוח הלעוס שלך!")
| נטיית בינוני העבר | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נטייה ראשונה (are-) | נטייה שנייה (ere-) | נטייה שלישית (ire-) | |||||||||
| mangiato (פועל: mangiare, "לאכול") |
perduto (פועל: perdere, "לאבד") |
vestito (פועל: vestire, "להלביש") | |||||||||
הפעלים האוגדים (להיות) ופועל השייכות
הפעלים האוגדים
באיטלקית קיימים שני פעלים אוגדים, כלומר הפעלים "להיות": essere ו-stare. להלן רשימת שימושיהם של שני הפעלים וטבלות נטייתם:
essere מבטא:
- זהות .Io sono Paolo (אני פאולו.)
- מוצא ואזרחות .Voi siete israeliani (אתם ישראליים).
- תכונות פיזיות .Il cielo è blu (השמיים כחולים).
- מאפיינים קבועים .Lei è bella (היא יפה).
- זמן .Sono le otto (השעה שמונה).
- שייכות .Il cane è di Alberto (הכלב של אלברטו).
- מיקום .La gelateria è in questo vicinato (הגלידריה בשכונה הזאת).
stare:
- פועל עזר לפעולה עכשווית מתמשכת; Io sto cantando - אני שר (כעת. במהלך פעולת שירה).
- מבטא מצב נפשי/גופני כללי; Come stai? sto bene - מה שלומך? (בתרגום מילולי חופשי: "איך אתה? אני בסדר").
- צורת הפעול של פועל זה, stato, משמשת כצורת הפעול של הפועל essere בזמן עבר מורכב: È stato un piacere ("היה לעונג").
| Essere | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הווה | עבר פשוט | עבר קרוב | עתיד | תנאי | |||||||
| גוף ראשון יחיד (Io) | sono | ero | sono stato | sarò | sarei | ||||||
| גוף שני יחיד (Tu) | sei | eri | sei stato | sarai | saresti | ||||||
| גוף שלישי יחיד (Lui Lei) |
è | era | è stato | sarà | sarebbe | ||||||
| גוף ראשון רבים (Noi) | siamo | eravamo | siamo stati | saremo | saremmo | ||||||
| גוף שני רבים (Voi) | siete | eravate | siete stati | sarete | sareste | ||||||
| גוף שלישי רבים (Loro) | sono | erano | sono stati | saramo | sarebbero | ||||||
| Stare | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הווה | עבר פשוט | עבר קרוב | עתיד | תנאי | |||||||
| גוף ראשון יחיד (Io) | sto | stavo | sono stato | starò | starei | ||||||
| גוף שני יחיד (Tu) | stai | stavi | sei stato | starai | staresti | ||||||
| גוף שלישי יחיד (Lui Lei) |
sta | stava | è stato | starà | starebbe | ||||||
| גוף ראשון רבים (Noi) | stiamo | stavamo | siamo stati | staremo | staremmo | ||||||
| גוף שני רבים (Voi) | state | stavate | siete stati | starete | stareste | ||||||
| גוף שלישי רבים (Loro) | stanno | stavano | sono stati | staranno | starebbero | ||||||
פועל השייכות
הפועל "avere" משמש באיטלקית לשני תפקידים עיקריים :
1. ציון שייכות ובעלות.
לדוגמה: Ho un libro (יש לי ספר).
2. פועל עזר לזמנים מסוימים (עבר קרוב, למשל).
לדוגמה : Hanno vinto (הם ניצחו).
| Avere | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הווה | עבר פשוט | עבר קרוב | עתיד | תנאי | |||||||
| גוף ראשון יחיד (Io) | ho | ebbi | avevo | avrò | avrei | ||||||
| גוף שני יחיד (Tu) | hai | avesti | avevi | avrai | avresti | ||||||
| גוף שלישי יחיד (Lui Lei) |
ha | ebbe | aveva | avrà | avrebbe | ||||||
| גוף ראשון רבים (Noi) | abbiamo | avemmo | avevamo | staremo | avremmo | ||||||
| גוף שני רבים (Voi) | avete | aveste | avevate | avrete | avreste | ||||||
| גוף שלישי רבים (Loro) | hanno | ebbero | avevano | avranno | avrebbero | ||||||
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: איטלקית |
 ציטוטים בוויקיציטוט: פתגמים איטלקיים |
 ספר לימוד בוויקיספר: איטלקית |
- שיעורי איטלקית באתר ה-BBC
- DOP - Dizionario italiano multimediale e multilingue d'Ortografia e di Pronunzia - מילון איטלקי עם הקלטות של מילים ושמות פרטיים לבירור הגייה במקרים קשים
- De Mauro - il dizionario della lingua italiana - מילון איטלקי-איטלקי
- Oxford-Paravia - מילון איטלקי אנגלי
- איטלקי, באתר האקדמיה ללשון העברית, שגיאה: זמן שגוי
הערות שוליים
- ^ Italian באתר של אוניברסיטת לסטר
- ^ [1]
