גלעד שלמור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גלעד שלמור
לידה 6 ביוני 1983 (גיל: 40)
רמת השרון, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
מעסיק חברת החדשות
סוג כתב טלוויזיה ורדיו
תחום סיקור משטרה, מגזין, תיעודי
מספר צאצאים 1

גלעד שלמור (נולד ב-6 ביוני 1983) הוא עיתונאי ישראלי. משמש כתב בחברת החדשות של קשת 12 ומגיש תוכנית רדיו ב־FM103.

ביוגרפיה

שלמור גדל ברמת השרון. בנעוריו ייצג את עירו בתוכנית להכשרת מנהיגים צעירים "LEAD". את שירותו הצבאי עשה כלוחם ביחידת דובדבן[1].

בתום שירותו הצבאי שימש שליח הסוכנות היהודית בארצות הברית. בשנת 2006 עסק בהדרכה ובהוראה של בני נוער צעירים מארצות הברית בבית הספר "אלכסנדר מוס" שבהוד השרון.

לשלמור תואר ראשון בלימודי אפריקה ובתוכנית הרב־תחומית באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2019 השלים תואר שני במסלול המחקרי בחוג לפוליטיקה ולממשל באוניברסיטת בן-גוריון, והתמקד בחקר אפריקה. בשנת 2020 הגיש את עבודת התזה שלו, שבה חקר את האופן שבו קובעי מדיניות ההגירה הישראלית קיבלו את ההחלטות העוסקות במבקשי המקלט מאריתריאה.

את דרכו העיתונאית החל כתחקירן בתוכנית הבוקר של "קשת". לאחר מכן, עם הקמת דסק האינטרנט של חדשות 2, מונה לכתב האתר באזור המרכז. בין היתר, היה שלמור העיתונאי היחיד שהצליח לראיין את דודו טופז לאחר מעצרו בחשד לפלילים ובטרם התאבדותו. במהלך הריאיון הודה טופז במעשיו והתנצל[2].

בשנת 2010 החליף שלמור את דנה סומברג בתפקיד כתב הפלילים של חדשות 2[3]. בכל יום רביעי שלמור משדר תוכנית רדיו ב-103FM, לצד דורון הרמן.

ביולי 2017 סיקר את הלווייתו של נער בן 16 שנורה בידי שוטר ביפו. במהלך הסיקור תקפו אותו עשרות אנשים. לאחר האירוע אושפז בבית החולים איכילוב, ושם אובחנו לו שברים בצלעות וקרעים בשרירי הכתפיים[4].

באוקטובר 2018 נשלח לסקר את השתתפות ישראל בטורניר ה"גראנד סלאם" בג'ודו באבו דאבי. זמן קצר לאחר הגעתו נעצר ונכלא בידי השירות החשאי בחשד לריגול למען ישראל. לאחר חקירה צולבת של 26 שעות והתערבות משרד החוץ, שוחרר בחזרה לישראל[5].

פרויקטים תיעודיים

ביוני 2015 שודר הפרויקט התיעודי "מסע השיקום של מג"ד 12", שליווה במשך שנה את התמודדותו של מפקד גדוד 12 שי סימן טוב עם פציעתו האנושה ממבצע צוק איתן[6].

במאי 2015 שודר הפרויקט התיעודי "אפליה בכל מקום". במיזם תיעד שלמור צעירים ממוצא אתיופי מנסים להתקבל לעבודות ולשכור דירות, ולאחר מכן תיעד ישראלים בהירי עור מנסים להתקבל לאותם המקומות. התחקיר הראה כיצד בהירי העור זוכים לעדיפות בדיור, בעבודה ובכניסה למועדונים[7].

במרץ 2016 הוקרן סרטו התיעודי "כל האמת על הפוליגרף". הסרט, בעריכתה של נעה הוכרמן, חשף שיטות שבהן ניתן לתעתע במכונת הפוליגרף והצביע על כשלים מהותיים בשימוש בכלי זה בחקירות פליליות[8].

ב־2018 שודר הפרויקט התיעודי "הצעד הראשון של לוחם מגלן", אשר ליווה את הלוחם עילי חיות לאחר שנפצע קשה בטקס חניכה של יחידת מגלן[1]. לאורך שנה תועד חיות מתמודד עם ההשלכות הפיזיות והנפשיות של פציעתו, לצד התמודדותם של בני משפחתו, קצינים ולוחמים, שנאלצו להתעמת עם העובדה שצה"ל הוא שהביא לפציעת בנם. החלק השני של פרויקט זה שודר בינואר 2020[2].

ביוני 2020 שודר הפרויקט התיעודי "26 שעות", שבו התלווה שלמור למשמרת של מתמחי רפואה בבית החולים איכילוב, מתחילתה ועד סופה. הרופאים הצעירים נראו מתמודדים עם סיטואציות מורכבות כשהם נאבקים בעייפות ובתנאים קשים[3].

חיים אישיים

שלמור נשוי לאדוה דדון[9], המשמשת כתבת תחקירים ומגישת הפינה "הנוכלים" במהדורת החדשות המרכזית של חברת החדשות. השניים מתגוררים בתל אביב והורים לבת[4]. באוקטובר 2021 הודיעו שהחלו בהליכי פרידה[10].

מעבר לעשייתו העיתונאית, גלעד שלמור מנגן במגוון כלים[5] ובשנים 2017–2020 שימש סולן וגיטריסט של הלהקה "אלכסנדריה".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 גלעד שלמור, ‏הרגעים והזכרונות שהיום הם אהוד, באתר ‏מאקו‏‏, ‏24 באפריל 2012‏
  2. ^ 2.0 2.1 YouTube full-color icon (2017).svg דודו טופז מתוודה על מעשיו בריאיון עם הכתב גלעד שלמור, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:05)
  3. ^ 3.0 3.1 ערן סויסה, תחום אפור, באתר nrg‏, 6 בספטמבר 2010
  4. ^ 4.0 4.1 מערכת ישראל היום, גלעד שלמור על האירוע האלים ביפו: "עברנו לינץ'", באתר ישראל היום, ‏30 ביולי 2017
  5. ^ 5.0 5.1 גלעד שלמור משחזר את החקירה באבו דאבי: "האוכל היה מורעל", באתר מעריב אונליין, 29 באוקטובר 2018
  6. ^ גלעד שלמור, מסע השיקום של מג"ד 12
  7. ^ גלעד שלמור, אפלייה בכל מקום
  8. ^ גלעד שלמור, כל האמת על הפוליגרף לצפייה ישירה
  9. ^ סרטונים גיל משעלי, אדוה דדון וגלעד שלמור התחתנו, באתר רשת 13, 4 ביוני 2017
  10. ^ הראשונים לזהות: אדוה דדון וגלעד שלמור נפרדו, באתר וואלה!‏, 3 באוקטובר 2021
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0