רבי שאול משה זילברמן

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

הרב שאול משה זילברמן (ט"ו באלול תר"י אוגוסט 1850 - כ"ג בתמוז תרצ"ט יולי 1939) היה רב בפולין, כיהן ברבנות במספר ערים, ונודע על שם רבנותו בוויירושוב. בסוף ימיו היה רבם של חסידי גור בארץ ישראל.

תולדותיו

נולד לרבי יצחק אייזיק אלימלך זילברמן, מחסידי קוצק, ולמרים, בתו של רבי שר שלום איזרעאל אחיו של ר' מאיר קוואלער, אב בית הדין של פיונטקי ומצאצאי המהרש"ל. בילדותו חלה והיה על סף מוות אך לבסוף קם. בהיותו בגיל 10 נסע עם דודו ר' אלחנן מפיונטקי לחידושי הרי"ם מגור. החידושי הרי"ם דיבר עמו בלימוד, ולאחר מכן הורה לו ללמוד שולחן ערוך יורה דעה[1]. עוד הורה לו האדמו"ר ללמוד אצל רבי שלום צבי הכהן בזגירש. עקב גילו, סירבו לקבלו בישיבה. כשנסע בשנית לחידושי הרי"ם, שאלו אם לומד שם, ומשנענה בשלילה שלחו בשנית לשם בצוותו שיאמר לראש הישיבה שהוא שלחו, ואכן התקבל לישיבה. בהיותו בגור התחבר לנכדו של האדמו"ר, רבי יהודה לייב אלתר.

בשנת תרכ"ו בערך, נסע ללמוד בקרושנוביץ אצל ראש הישיבה ורב העיר רבי אברהם בורנשטיין, לימים רבה של מסוכטשוב[2]. לאחר פטירת האדמו"ר מגור הוא נסע יחד עם רבי אברהם אל רבי חנוך הניך מאלכסנדר. בשנת תרכ"ח נישא לבתו של ר' אברהם מיכאל טונדובסקי מדווארט. לאחר פטירת רבי הניך מאלכסנדר בשנת תר"ל, החל רבו רבי אברהם לכהן באדמו"רות. הרב שאול משה נשאר בחסידות גור, אך שמר אמונים לרבו ה"אבני נזר". בנוסף למד גם אצל רבי יהושע מקוטנא.

לאחר חתונתו התגורר אצל חמיו 14 שנים, שם הקים ישיבה בשם "ישיבת ר' שאול דווארטער" ועמד בראשותה. בשנת תרמ"ב הועמד ברבנות קוז'מינקה הסמוכה לקאליש. גם בעיר זו הקים ישיבה. בזמן זה נפטרה אשתו הראשונה והוא נישא בשנית לחנה בתו של המקובל ר' חיים הכהן מנובידוואר[3]. באדר תרמ"ט, לאחר שהראב"ד רבי יעקב נפתלי זילברברג עזב את וירשוב, נקרא לכהן בה ברבנות. הוא העביר לווירשוב את ישיבתו ומאות תלמידים למדו אצלו בתקופה זו.

בשנת תרע"ב ביקר בארץ ישראל בשליחות האדמו"ר מגור, ליישב את ההדורים בכוללים. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח מעירו לאחר שנודע לו שהרוסים מתכננים לתופסו כבן ערובה, על מנת להבטיח שבני העיר לא ישתפו פעולה עם הגרמנים. הוא הגיע ללודז' בה מונה לכהן כראב"ד וכמפקח על הכשרות.

בשנת תר"פ החל להתכונן לעזוב את פולין ובשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בדרום תל אביב. חסידי גור בארץ ישראל, ובפרט בשטיבל "נחלת בנימין" קיבלוהו כרב ומנהיג. הוא הצטרף לרבנות תל אביב, אך בהמשך פרש מהוועד הלאומי והצטרף למכתב, בהוראת רבו מגור.

בשנת תרפ"ט, לאחר עזיבתו של הרב מנחם מנדל כשר את ארץ ישראל, נסע לירושלים לומר שיעורים במקומו בישיבת שפת אמת.

בנו רבי יהושע, מילא את מקומו ברבנות חסידי גור בתל אביב וכחבר מועצת הרבנות תל אביב[4]. בן נוסף היה רבי אברהם צבי, רבה של פראשקה וחותנו של רבי יששכר תמר. חתנו היה רבי אברהם מרדכי אלתר, בנו של רבי משה בצלאל אלתר וחותנו של רבי פנחס מנחם אלתר. חתן נוסף היה הרב ישראל מאנדל, אביו של מאיר מאנדל, שהיה חתנו של האדמו"ר מגור רבי שמחה בונים אלתר.

על שמו נקרא נינו רבי שאול אלתר.

ספריו

  • חידושי רבי שאול על הש"ס[5]
  • שו"ת רבי שאול משה, תשי"ט
  • פרדס שאול על התורה וחמש מגילות. תשל"ז
  • אבני שהם, חידושים על סדר מועד, רמב"ם הלכות שבת ושולחן ערוך הלכות עירובין. תשנ"א
  • אבני שהם חידושים על סדר נשים, נזיקין, קדשים, הלכות קידושין ושו"ת בעניני אבן העזר, תשנ"ו.
  • קונטרס דרש דר"ש מש"ה, אנטוורפן תשס"ט.

בנוסף חיבר חיבור על איזהו נשך והלכות ריבית אך הוא אבד.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בחסידות גור לא היה מקובל שבחורים ואף אברכים צעירים ילמדו יורה דעה. ר' הירש טומשובער אמר לשאול משה שהוראה זו היא סמיכה לרבנות.
  2. מכתבו לספר "אביר הרועים" באתר היברובוקס.
  3. היה זקן מופלג. היה חתנו של רבי וואלף, דודו של רבי יחזקאל מקוזמיר. בשנית נישא לבתו של רבי יצחק פינקלר חתנו של הסבא מראדושיץ וממנה נולדה חנה.
  4. הרב זילברמאן - חבר הרבנות הראשית בת"א, הצופה, 12 בנובמבר 1939
  5. על מסכת בבא מציעא באתר היברו בוקס