רבי שאול משה זילברמן
הרב שאול משה זילברמן (ט"ו באלול תר"י, אוגוסט 1850 - כ"ג בתמוז תרצ"ט, יולי 1939) היה רב בפולין, כיהן ברבנות במספר ערים, ונודע על שם רבנותו בויירושוב. בסוף ימיו היה רבם של חסידי גור בארץ ישראל.
תולדותיו
נולד לרבי יצחק אייזיק אלימלך זילברמן, מחסידי קוצק, ולמרים, בתו של רבי שר שלום יזרעאל אחיו של רבי מאיר קוואלער (מאיר סאניק), אב בית הדין של פיונטקי ומצאצאי המהרש"ל. בילדותו חלה והיה על סף מוות, אך לבסוף הבריא מחליו[1]. בהיותו בגיל 10 נסע עם דודו רבי אלחנן מפיונטקי לחידושי הרי"ם מגור. החידושי הרי"ם דיבר עמו בלימוד, ולאחר מכן הורה לו ללמוד שולחן ערוך יורה דעה[2]. עוד הורה לו האדמו"ר ללמוד אצל רבי שלום צבי הכהן בזגירש, אולם עקב גילו הצעיר, סירבו לקבלו לישיבה. כשנסע בשנית לחידושי הרי"ם, שאלו אם לומד שם, ומשנענה בשלילה שלחו לשם בשנית וציווה עליו שיאמר לראש הישיבה שהוא שלחו, ואכן התקבל לישיבה. בהיותו בגור התחבר לנכדו של האדמו"ר, רבי יהודה לייב אלתר בעל ה'שפת אמת'.
בשנת תרכ"ו בערך, נסע ללמוד בקרושנוביץ אצל ראש הישיבה ורב העיר רבי אברהם בורנשטיין, לימים האדמו"ר ורבה של סוכטשוב[3]. לאחר פטירת האדמו"ר מגור הוא נסע יחד עם רבי אברהם אל רבי חנוך הניך מאלכסנדר. בשנת תרכ"ח נישא לבתו של רבי אברהם מיכאל טונדובסקי מדווארט. לאחר פטירת רבי הניך מאלכסנדר בשנת תר"ל, החל רבו רבי אברהם לכהן באדמו"רות. הרב שאול משה נשאר בחסידות גור, אך שמר אמונים לרבו ה"אבני נזר". בנוסף למד גם אצל רבי יהושע מקוטנא.
לאחר חתונתו התגורר אצל חמיו 14 שנים, שם הקים ישיבה בשם "ישיבת ר' שאול דווארטער" ועמד בראשותה. בשנת ה'תרמ"ב הועמד ברבנות קוז'מינקה הסמוכה לקאליש. גם בעיר זו הקים ישיבה. בזמן זה נפטרה אשתו הראשונה והוא נישא בשנית לחנה בתו של המקובל רבי חיים הכהן מנובידוואר[4]. באדר תרמ"ט, לאחר שהראב"ד רבי חיים יעקב נפתלי זילברברג עזב את וירשוב, נקרא לכהן בה ברבנות. הוא העביר לווירשוב את ישיבתו ומאות תלמידים למדו אצלו בתקופה זו.
בשנת תרע"ב ביקר בארץ ישראל בשליחות האדמו"ר מגור, ליישב את ההדורים בכוללים. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח מעירו לאחר שנודע לו שהרוסים מתכננים לתופסו כבן ערובה, על מנת להבטיח שבני העיר לא ישתפו פעולה עם הגרמנים. הוא הגיע ללודז' בה מונה לכהן כראב"ד וכמפקח על הכשרות.
בשנת תר"פ החל להתכונן לעזוב את פולין ובשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בדרום תל אביב. חסידי גור בארץ ישראל, ובפרט בשטיבל "נחלת בנימין" קיבלוהו כרב ומנהיג. הוא הצטרף לרבנות תל אביב, אך בהמשך פרש מהוועד הלאומי והצטרף למכתב[דרושה הבהרה], בהוראת רבו מגור.
בשנת תרפ"ט, לאחר שהרב מנחם מנדל כשר עזב את ארץ ישראל, נסע לירושלים לומר שיעורים במקומו בישיבת שפת אמת.
בן בכורו היה רבי אברהם צבי, רבה של פראשקה וחותנו של רבי יששכר תמר. בנו רבי יהושע, בעל זכר יהושע, מילא את מקומו ברבנות חסידי גור בתל אביב וכחבר מועצת הרבנות תל אביב[5]. חתנו היה רבי אברהם מרדכי אלתר (מחברי מכון התלמוד הישראלי השלם), בנו של רבי משה בצלאל אלתר וחותנו של רבי פנחס מנחם אלתר. חתן נוסף היה הרב ישראל מאנדל, אביו של הרב מאיר מאנדל, שהיה חתנו של האדמו"ר מגור רבי שמחה בונים אלתר בעל ה'לב שמחה'.
על שמו נקרא נינו רבי שאול אלתר.
ספריו
- חידושי רבי שאול על הש"ס[6]
- שו"ת רבי שאול משה, תשי"ט
- פרדס שאול על התורה וחמש מגילות. תשל"ז
- אבני שהם, חידושים על סדר מועד, רמב"ם הלכות שבת ושולחן ערוך הלכות עירובין. תשנ"א
- אבני שהם חידושים על סדר נשים, נזיקין, קדשים, הלכות קידושין ושו"ת בעניני אבן העזר, תשנ"ו.
- קונטרס דרש דר"ש מש"ה, אנטוורפן תשס"ט.
בנוסף חיבר חיבור על איזהו נשך והלכות ריבית אך הוא אבד.
לקריאה נוספת
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ד, בני ברק, תשמ"ז, עמ' רו-רלא.
- מוסף שבת המודיע, י"ח בתמוז תשס"ט.
קישורים חיצוניים
- לוית הרב ש"מ זילברמאן זצ"ל, הצופה, 11 ביולי 1939
הערות שוליים
- ^ מסופר כי כאשר נסע אביו לרבי מנחם מנדל מקוצק להזכיר לפניו את בנו החולה, הפטיר הרבי מקאצק: אה, הרי תהיה לו אריכות ימים! ואמנם ברכתו נתקיימה (הקדמת הספר 'פרדס שאול', מפי רבי חיים מנדל זילברמן נכדו של רבי שאול משה).
- ^ בחסידות גור לא היה מקובל שבחורים ואף אברכים צעירים ילמדו יורה דעה. רבי הירש טומשובער אמר לילד שאול משה שהוראה זו היא סמיכה לרבנות.
- ^ מכתבו לספר "אביר הרועים" באתר היברובוקס.
- ^ חתנו של רבי וואלף, דודו של רבי יחזקאל מקוזמיר. בזיווגו השני נישא לבתו של רבי יצחק פינקלר חתנו של הסבא מראדושיץ וממנה נולדה בתו חנה. נפטר בזקנה מופלגת.
- ^ הרב זילברמאן - חבר הרבנות הראשית בת"א, הצופה, 12 בנובמבר 1939
- ^ על מסכת בבא מציעא באתר היברו בוקס