מאיר חת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאיר חת
Meir Heth.jpg
לידה 1932
פטירה 13 בינואר 2023 (בגיל 91 בערך)
תקופת הפעילות עד ל-13 בינואר 2023

מאיר חת (193213 בינואר 2023) היה מומחה לשוק ההון בישראל, כיהן כמפקח על הבנקים בבנק ישראל, יושב ראש הדירקטוריון של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, יו"ר דירקטוריון בנק לאומי, יו"ר וחבר מועצת המנהלים של חברת טבע תעשיות פרמצבטיות, יושב ראש מועצת המנהלים של בית ההשקעות פסגות אופק, סגן יו"ר ICC ישראל (הסניף הישראלי של לשכת המסחר הבינלאומית), פרופסור אמריטוס בבית הספר למשפטים של המסלול האקדמי המכללה למינהל, חבר הוועד המנהל של המרכז לאתיקה בירושלים ומייסד מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה בהמסלול האקדמי המכללה למינהל בראשון לציון.

ביוגרפיה

חת היה בנם של מיכל ונחום חת. אחותו היא השופטת עדנה גבריאלי והוא נינו של יואל משה סלומון, מצד אימו, מיכל לבית לוין. הוא גדל בחיפה ולמד בבית הספר הריאלי בין השנים 1939 ו-1950. שירת בצה"ל במסגרת הנח"ל עד לשנת 1952. בתום שירותו הצבאי נרשם לאוניברסיטה העברית בירושלים והשלים ב-1958 תואר ראשון בכלכלה וביחסים בינלאומיים. המשיך באוניברסיטה העברית ללימודי תואר שני במשפטים אותו קיבל בשנת 1960. אחר כך נסע לאוניברסיטת הרווארד והשלים שם תואר LL.M במשפטים, ואת הדוקטורט בכלכלה סיים באוניברסיטה העברית בשנת 1971.

במקביל, ב-1955 החל לעסוק במחקר במסגרת מרכז פאלק למחקר כלכלי בישראל, משרה בה החזיק עד לשנת 1960, במסגרת פעילות זו נכתב הספר "המוסדות הבנקאיים בישראל". חת התמחה בעריכת דין בבית המשפט המחוזי בירושלים ובפרקליטות המדינה. לאחר נישואיו לרינה לבית זמירין עבר לחיפה למשרד עורכי הדין של אביו. אחר כך, החל לעבוד במחלקת המחקר של בנק ישראל בתור כלכלן עד לשנת 1968, ומשנת 1969 כיהן כמפקח על הבנקים. בשנת 1975 עבר לשמש כיועץ לנגיד הבנק, ופרש בשנת 1977. הוא עבר למגזר הפרטי ובשנת 1978 נתמנה ליושב-ראש מועצת המנהלים של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, לקדנציה שנסתיימה בשנת 1986. במהלך תקופת כהונתו אירע משבר מניות הבנקים. על תפקודה בזמן המשבר קיבל נזיפה חמורה בדו"ח ועדת בייסקי, שחקרה את המשבר, למרות זאת המשיך לכהן בתפקיד[1].

מאז 1977 כיהן במשך כ-30 שנה כדירקטור של חברת "טבע", ובשנים 1995–2002 כיהן כיו"ר הדירקטוריון (משפחת אשתו היו ממייסדי החברה)[2]. בתחילת 1987 מונה ליושב-ראש בנק לאומי[3], משרה ממנה נאלץ להתפטר, בדצמבר 1988[4], בעקבות פרשת "החוזים האישיים", שכר מופרז שקיבל הוא והנהלת הבנק בניגוד לעמדת בעלי המניות[5].

בין השנים 1962 ו-1990 עבד באופן מזדמן כמורה מן החוץ בתחומי משפטים וכלכלה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית. למן שנת 1989 היה חבר במועצות המנהלים של חברות רבות ועוסק במתן שירותי ייעוץ כלכלי, ומשנת 1993 שימש כפרופסור במסלול האקדמי המכללה למנהל, תחילה כפרופסור חבר ולאחר מכן כפרופסור אמריטוס.

החל מ-2001 שימש כחבר במועצה להשכלה גבוהה, כנציג המכללה למנהל[6], וב-2012 מונה לחבר המועצה להשכלה גבוהה (יהודה ושומרון) שהוקמה באותה עת במטרה להכיר במכללת אריאל כאוניברסיטה[7]. כמו כן כיהן חת במספר משרות ציבוריות, ובהן תפקידי חברות בוועדות הכספים של מוזיאון ישראל בירושלים, חברות בוועדת הסיווג של רשות החברות הממשלתיות, בוועד המנהל של הקרן לירושלים, ויושב-ראש חבר הנאמנים של מכון פאלק. פעמיים היה חתן פרס נפתלי למדעי הכלכלה והחברה של עיריית תל אביב, לשנים 1964 ו-1970, בזכות ספרי כלכלה שחיבר.

חיים אישיים

חת היה נשוי לרינה לבית זמירין, מתגורר בירושלים והיו להם שלושה ילדים: הדס פרושאור (רעייתו של השגריר רון פרושאור), נועם חת מקוב וחובב חת.

מספריו

  • מבוא לכלכלה – גרסה ישראלית, הוצאת מוסד ביאליק, 1989
  • הבנקאות בישראל: מאפייני פעילות ולקחי משברים, הוצאת מכון ירושלים לחקר ישראל, 1994
  • המוסדות הבנקאיים בישראל, ירושלים, מרכז פאלק למחקר כלכלי בישראל, 1963 (עברית ואנגלית)[8]
  • זרמי הכספים במשק הישראלי 1959–1966, ירושלים, בנק ישראל, 1968 (עברית ואנגלית)
  • הבנקאות בישראל, חלק ראשון: סקירה היסטורית, ירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1994
  • הבנקאות בישראל במנהרת הזמן: 1965–2012, הוצאת ראובן מס, 2015
  • שוק ההון הישראלי במנהרת הזמן, כנרת, זמורה-ביתן, 2012.
  • המדיניות הכלכלית בישראל במנהרת הזמן, קונטנטו נאו, 2015.
  • The Legal Framework of Economic Activity in Israel, New-York. Frederick A. Praeger, Publishers, 1967.
  • מספר בחינות כלכליות ומשפטיות של התחרות בלתי-משוכללת: בשווקים הפיננסיים בישראל (עבודת הדוקטורט)

קישורים חיצוניים

ממאמריו

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0