הינוקא הפלאי

הינוקא הפלאי היה ילד חרדי מירושלים שהתפרסם בשנות ה-50. הילד שהיה באותה עת בן ארבע שנים ועדיין לא ידע קרוא וכתוב, ידע לצטט בעל פה חלקים נרחבים מתוך הספרות התורנית.

הסיפור

הילד, ישראל משה מנדל, נולד בשנת 1949 (ה'תש"י) ליחזקאל מנדל, חסיד בעלז מרחוב הישיבה בירושלים. הילד למד בתלמוד תורה סאטמר בשכונת "נחלת שבעה" בירושלים. לדברי המלמד ר' ישראל פולוטשק, בעת שלימד ילדים גדולים יותר פסוקים מהחומש, קרא ישראל משה בעל פה את הפסוקים עוד לפני שהמלמד אמר אותם, והדבר עורר את פליאתו. כאשר ניסו המלמד ואחרים לבחון את ידיעותיו של הילד, התברר כי הוא מגלה בקיאות עצומה בטקסטים תורניים וידע לצטט דפי גמרא שלמים, וכן חידושים מספרי הראשונים וחלקים נרחבים מספר הזוהר וספרים רבים אחרים, חלקם נדירים, לאחר שרק החלו לקרוא בפניו שורה או שתיים מתחילת הדף.

אנשים רבים שיחרו לביתו של הילד, או ארבו לו בלכתו ברחוב ובשהותו בבית הכנסת, והציעו לו ממתקים או משחקים כדי לשמוע מפיו קטעים מספרי קודש. גם רבנים באו לראות ולבחון את הילד, בהם רבי פנחס אפשטיין, רבי אהרן קוטלר ורבי דוד שפרבר. בעקבות הגילוי השמיימי, החלו לפחות מאות יהודים להתקרב לתורה ומצוות.

אביו, שלא רצה כי יציקו לילד וחשש מעין הרע, פנה לאדמו"ר מבעלז, הרב אהרן רוקח, וזה הורה להביא את הילד למעונו בתל אביב ביום כ"ב באדר. משב"ק האדמו"ר, יצחק לנדאו, סיפר שהאדמו"ר ביקש להביא את הגמרא מסכת ברכות ובחן את הילד מהמשנה השנייה "מאימתי קורין בשחרית", והילד עמד במבחן. אחר כך נתן מטבע שמירה לילד, והורה לאביו לצוות על הילד שלא לענות כשאנשים ישאלו אותו. בעקבות זאת הפסיק הילד להפגין בקיאות בספרי הקודש, מעבר למה שלמד בעצמו עם בני כיתתו. אחר זמן קצר הפך הילד להיות כילד רגיל לפי גילו.

יש הטוענים כי האדמו"ר מבעלז לא גרם להשכחת התורה מן הילד אלא להשכחת העולם מהנושא, והרב בן ציון גרוסמן כתב בעיתון "שעה טובה" שהאב בעצמו העיד בפניו שבנו לא שכח את התורה. גם הרב בעריש רוזנברג (מחבר ספרים מנתניה, וחסיד צאנז קלויזנבורג) הלומד בחברותא יומית עם ישראל משה, מעיד שהוא אכן עדיין זוכר את כל התורה, אלא שאינו מדבר על כך לאור ציוויו של האדמו"ר מבעלזא. למרות שישראל משה אינו מעוניין לדבר מילה בנושא, החל בהשתדלותו של הרב רוזנברג לענות על שאלות ממוקדות עם תשובות של 'כן' ו'לא', ומבטיח שכאשר יגיע לגיל שמונים יספר הכל.

הינוקא הוא כיום חסיד בעלז, גר בנתניה, ועבד כרואה חשבון בבית החולים לניאדו.

התייחסויות לסיפור

העיתון "מעריב" סיפר לקוראיו בתחילה על סיפור המתהלך בחוגים דתיים בירושלים, לפיו התגלה ילד פלא "הבקי בכל חדרי תורה, אם כי אינו יודע עדיין לקרוא". בכתבה נוספת, שהתפרסמה כחודש לאחר מכן, צוטט המלמד של הילד שתיאר את יכולותיו הפלאיות בפני כתב העיתון, ולאחר מכן פגש הכתב את הילד בביתו. הכתב מציין כי לא הצליח לבחון את יכולותיו של הילד, משום שאבי הילד, בהוראת האדמו"ר, לא הרשה זאת. האב הכחיש בפני הכתב כי לבנו יכולות מופלאות כלשהן ואמר כי מדובר בהמצאה של המלמד. עם זאת, אמר האב לילד כמה פעמים, "זכור מה שהרבי צוה לך... זכור מה הוא צוה לך... אל תגיד...", וגם לא ידע האב להשיב לשאלת הכתב "אם הוא ילד רגיל, מדוע אסור לבחון אותו?". הכתבה הסתיימה בדברי הכתב "יצאתי משם מבלי לדעת למי להאמין, למלמד או להורים...".

הסיפור מוזכר בספרו של הרב יעקב ישראל קניבסקי "חיי עולם" כהוכחה לאמיתות עניין גלגול נשמות.

הבאבא סאלי הסביר את התופעה על פי מדרש חז"ל במסכת נידה בשם רבי שמלאי, העוסק בעניין עובר ברחם אמו, ובין הדברים נכתב: "ומלמדין אותו כל התורה כולה ... וכיון שבא לאוויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה", כאשר במקרה זה, נאמרה הסברה, לא סטר לו המלאך ולא השכיח ממנו את התורה שלמד.

בהקדמה למהדורת שנת ה'תשס"ט של הספר "ידות אפרים" מביא המהדיר, רבי מרדכי בן יעקב פלדמן, ראש הכולל "פרי העץ" מירושלים, בשם הרב חיים אריה שפיץ, שכאשר התפרסם סיפור הינוקא הפלאי בעיתונות בארצות הברית, הסעיר הדבר את נפשו של ר' חיים אריה, והוא נסע לישראל ויחד עם חותנו, הרב יוסף אריה פלדמן, נפגש עם הילד בביתו של הרב מרדכי פלדמן ברחוב הקליר בירושלים. ר' חיים אריה הקריא בפני הילד קצת חומש, והילד המשיך בעל פה את הפסוקים הבאים אחרי הפסוקים ששמע. הדבר חזר על עצמו גם כשקראו לפני הילד קצת גמרא, והילד המשיך בעל פה את דברי הגמרא בצורה ברורה, אף שניכר היה שלא הבין את מה שאמר. ר' חיים אריה חשב שאולי זו מין טלפתיה והילד קורא את המחשבה של זה העומד לפניו, ולכן יודע את מה שרואה הקורא הכתוב לפניו. על כן רצה לנסות את הילד באופן אחר, הוציא עיתון וקרא לפני הילד קטע מתוכו, אבל הילד לא הגיב כלל ולא ידע להמשיך אות אחת, אחר כך בדקו את הילד בעוד ספר (ששמו לא זכור לו כיום) וגם בזה המשיך הילד לקרוא. כיוון שכך, רצה ר' יוסף אריה לבדוק אם הוא יודע את הספר (של זקנו) "ידות אפרים" ומיד כשהתחילו לקרוא לפניו מספר זה, המשיך הילד ואמר כעשר מילים מהדברים הכתובים בספר, והדברים מעידים שהספר "ידות אפרים" הוא תורת השם, אשר המלאך מלמדו לכל עובר טרם לידתו.

בחוברת תורנית שפורסמה לקראת פסח ה'תשס"ד, הובאו דבריו של הרב לייב באקשט, שסיפר ששלח מכתב אל הרב יחזקאל לוינשטיין, ובו כתב לו שקשה לו להאמין לסיפור ("וכי ייתכן ששכח המלאך לסטור ילד אחד מישראל?"). הוא הוסיף שאם הסיפור אמת, ראוי להציג את הילד לעין כל, משום ש"בזה יתברר אמיתת דתינו לכל העולם, כי הנה הוכחה ברורה היא שיש ילד קטן היודע את כל התורה כולה!". הרב לוינשטיין ענה: "העובדה אמת היא. בתי וחתני [הרב ראובן גינזבורג] גרים שתי דירות לאותה משפחה, ובתי ראתה את הדבר וסיפרה לי אודותיו... כי אף שהילד גר בבני ברק^{[דרושה הבהרה]} לא רחוק ממני, הרי שמעתי אודות הדבר מבתי ומאמין אני לה", והוסיף: "כבר חשבתי לילך בעצמי לראות את הפלא, אמנם חזרתי בי, ומה שעלתה על לבי לראות בעצמי, עצת היצר הרע היא להרוס כל אמונתנו שנבנית על 'אבותינו סיפרו לנו', והיינו שדבר הנשמע לנו מאדם נאמן... די לנו בזה להאמין בו".

הרב יצחק רצאבי אמר שהסיפור הזה אכן מפורסם ושמע אותו מאחיו של הילד, ואף שמע מפי עדים נאמנים על כך שהילד נכנס לחדרו של האדמו"ר מבעלז וכאשר יצא משם התברר ששכח את כל תורתו, אבל הוא מחפש מקור מהימן להמשך הסיפור (פעולותיו של האדמו"ר מבעלז בתוך החדר).

הרב יוסף חיים מזרחי טען שידע רק ספרי ראשונים ובאופן חריג את ספר בן איש חי.

סיפורים דומים במקורות יהודיים

במקורות יהודיים מסופר על מקרים דומים. בשו"ת הרשב"א (המאה ה-13), חלק א' תשובה תקמ"ח, מסופר: "ובעיר לארדה היה קטן אחד שאינו יודע ספר והיה אומר כמה מזמורים וכמה דברים. ואחר אמר להם הוא עצמו לעשות לו רפואה וכתבו מפיו אחת ועשו ונתרפא. וכאלו נראו מאנשים הרבה".

הרב מרדכי אליהו הביא בדרשותיו סיפור ששמע מדודו, הרב יהודה צדקה, אודות "תינוק שמרגע שנולד פתח את פיו ודיבר, והתחיל לגרוס את כל התורה כולה". הילד הובא לאדמו"ר מגור, הרב ישראל אלתר, שאמר שצריכים לעשות לו תיקון שישכח את הלימוד משום עין הרע. הרב צדקה ביקש לשאול את התינוק כמה שאלות, והתינוק ידע לצטט את הבן איש חי בעל פה, על אף שהוא פעל לאחר פרשנים שאותם הילד לא ידע (סיפור זה הובא כדי להוכיח את מעלתו של ה"בן איש חי" בשמיים).

כמו כן ישנו ספר קבלי בארמית בשם 'נבואת הילד', שהוא שכתוב דבריו של תינוק שנולד והחל לדבר דברי קבלה. הספר נדפס במהדורה אחת עם הספר יון מצולה.

לקריאה נוספת

• מיוחד: הילד המפורסם שידע את כל התורה מגולל בעצמו את הסיפור המלא, באתר דרשו.
• "זכור לדוד", ספר זכרונות של הרב דוד פרנקל, בהוצאת יצחק פרנקל שנת ה'תש"ס, עמודים רל"ט-ר"מ
• נ. בר אורין, ראיינתי את ילד הפלא, מעריב, 12 במרץ 1954.
• 'ילד הפלא' שידע את כל התורה – פרטים חדשים ועדויות שפורסמו בשנים האחרונות, מתוך ספר צנצנת המן (פורסם ב"המבשר תורני" ואתחנן תשע"ה), באתר דרשו.
• הפלא נשאר וזועק: "משה אמת ותורתו אמת", מאמר של הרב בן ציון גרוסמן (פורסם במגזין "שעה טובה" במדבר תשע"ה), בעלון "אור עליון" תמוז תשע"ז.

קישורים חיצוניים

• צילום מדיווחים בני התקופה, בפורום אוצר החכמה
• ר' ישראל משה מנדל מנתניה הוא הילד שהמלאך שכח לסטור לו והוא מספר על כך לראשונה, באתר המחדש, ‏1 באוקטובר 2021
• הילד שהמלאך "שכח לסטור לו", אשכול באתר פורום לתורה.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32557791הינוקא הפלאי