הגולם מפראג
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לא אנציקלופדי.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לא אנציקלופדי. |
הגולם מפראג הוא דמות אגדית - גולם - במסורת העממית ובהגיוגרפיה היהודית. על פי האגדה הוא נוצר בידי רבי יהודה ליווא, המהר"ל מפראג, בן המאה ה-16, על מנת למנוע עלילות דם מאת הנוצרים באירופה נגד היהודים.
האגדה
על פי המסופר, הגולם שימש את יוצרו כשליח נאמן והטיל אימה על מפיצי עלילות דם נוראות נגד היהודים. מדי ערב שבת נהג הרב להוציא את רוח החיים מתוך הגולם מחשש פן יחלל זה את השבת, והגולם היה מוטל כגוש חומר עד צאת השבת. באחד מימי השישי שכח הרבי להוציא ממנו את רוח החיים, והגולם חילל את השבת וסיכן את הגויים שחיו בעיר. הרב רדף אחריו והשיגו מחוץ לפתח בית הכנסת העתיק "אלטנוישול" בפראג. שם הוציא ממנו את רוח החיים, והגולם התנפץ לרסיסים. על מצחו של הגולם היו חקוקות האותיות "אמת", והמתתו בוצעה על ידי מחיקת האות א' כך שהכיתוב הפך ל"מת". לפי האגדה נותרו שרידי גופו מונחים בעליית הגג של בית הכנסת[דרוש מקור].
מקורות האגדה
כבר בתלמוד[2] מצאנו שאמוראים בראו אדם, ובתקופה מאוחרת בהרבה רבי אליהו בעל שם מחלם מהמאה ה-16 שיצר גולם על פי ספר יצירה[3]. הגולם נוצר על ידי שימוש בשמות קדושים, כאשר בדרך כלל הצורה היא לקחת גוש חימר ולהפוך אותו לאדם. כמו כן רבי חיים מוולוזין מעיד שסיפר לו רבו הגאון מווילנא, שבהיותו ילד החל לעסוק ביצירת גולם ע"פ ספר יצירה, והפסיק כאשר ראה דמות מעל ראשו והבין מזה שמהשמים לא רוצים שיעסוק בזה עקב גילו הצעיר[4].
לסיפור על הגולם מפראג אין כל ביסוס היסטורי מהימן, והוא ככל הנראה התגלגל מדמויות שונות ובאמצע המאה ה-18 הגיע לפראג שם נקשר לשמו של המהר"ל.[5] חוקרים אחדים הציעו הסבר לפיו נוצר הסיפור כהמצאה ספרותית כחלק מתנועת פולקלור יהודי מקבילה לתנועת הפולקלור הגרמני של התקופה, וכי ייתכן שהוא התבסס על מסורת יהודית שעברה מפה לאוזן.[6]
בחיבור שכתב החוקר ארנולד גולדשמידט[7] מובא כי המקורות הראשונים לסיפור הגולם הם מסיפורי גויים החל כבר משנת ת"צ (1730). כמו כן מצאנו מקורות נוספים בהערת שוליים בספר "Der Jüdische Gil Blas" ("היהודי גיל בלאס") משנת 1834, שחיבר יוסף כהן זליגמן.[8][9][10] וכן אצל הסופר היהודי ברטולד אוארבך, שפרסם את הסיפור בספרו "שפינוזה", בשנת 1837. עד לשנת 1847 כבר הופיע הסיפור לפחות בחמישה ספרים בשפה הגרמנית שחיברו סופרים יהודים. פרופ' יוסף דייוויס טוען כי בסיפורים מהמאות ה-17 וה-18 על תלמידיו של המהר"ל כדוגמת רבי יום טוב ליפמן הלר, כללו אלמנטים של סיפור הגולם.[11]
בספרות היהודית מצאנו בבני יששכר מאמרי חנוכה שהביא על המהר"ל ש"ידוע, דבריו נאמרו ברוח הקודש והיה משתמש בספר יצירה". רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש ציין שהאגדה הייתה מפורסמת עוד קודם הוצאת ספרו של רוזנברג [שיובא לקמן], והוסיף ששמע מפי חותנו, שהוא ביקר בבית הכנסת האמור, וראה שם את מה שנשאר מן הגולם.[12] עוד ציין שהראיה הפשוטה על אמיתותו של הגולם בעליית הגג של בית הכנסת היא שהגויים במקום מאמינים בזה, כך שאין זו אגדה יהודית.[13][14] כמו"כ גם בחסידות סקווירא סיפור הגולם מקובל[15]. הרב יהושע ענבל העלה את ההשערה, שהגולם מפראג היה אוטיסט, וכינויו 'גולם' היה כינוי חיבה שנבע מהיחס אליו כשוטה למחצה.[16] דעת הרב אשר וייס היא שדבר כזה היה אמור להיות מוזכר בספרי אותה תקופה, ומכיון שלא נמצא איזכור לכך יש להניח שהמעשה לא היה, אולם ודאי שבכח חכמי ישראל ליצור גולם[17] [דרוש מקור: קישור לדרייב אינו מקור תקני]
האגדה התפשטה בקרב יהדות אירופה לאחר שהרב והסופר יהודה יודל רוזנברג הוציא ב- 1909 ספר בשם "נפלאות מהר"ל", שמתיימר להציג עדות ראייה של חתנו של המהר"ל, שסייע לו ביצירת הגולם.[18] הספר מתאר בפרוטרוט ובצבעים חיים את סיפור בריאתו של הגולם, חייו ומותו המסתורי, ובעיקר את מעשיו ההרואיים להצלת יהודי פראג מעלילות הדם ומהכומר טדיאוש הרשע. בהקדמה לספר טוען הרב רוזנברג כי כל הספר הוא כתב יד של מהר"י כ"ץ חתנו של המהר"ל, אותו רכש הרב רוזנברג, מאת יהודי בשם חיים שרפשטיין, שחי במחצית השנייה של המאה ה-19 עסק במחקר ובמכירת עתיקות, שמצא את העותק במוזיאון בעיר מיץ. עד היום רוב אם לא כל הסיפורים על הגולם מפראג מקורם בספר זה.
בלי קשר לסיפור הגולם, כל החוקרים מסכימים היום כלפי ספרו של הרב רוזנברג כי מדובר במעשה זיוף והספר הוא יצירה מקורית של הרב רוזנברג.[19] מכמה ראיות:
- כחצי שנה לאחר הוצאת הספר נפלאות מהר"ל, בשנת ה'תר"ע (1910), הוציא מנחם מנדל עקשטיין מסיגט, את חיבורו "ספר היצירה",[20] שבו טען לראשונה לזיופו של הספר מתוכן ניסוחיו. בספרו הוא מביא כמה ראיות כשהמרכזית שבהם הוא איזכורו של הספר תוי"ט במהלך הספר. בעוד שבשנה שבה נכתב הספר, כביכול, עדיין לא יצא הספר תוי"ט.
- במהלך הספר נזכר המשפט "ולא נשאר איש בבית כי אם חתנו הגאון מוהר"י כ"ץ זצ"ל והשמש הזקן" מילים אלו וודאי לא כתבם מוהר"י כ"ץ עצמו.
- בספר מובא כי על כדי הדם שהטמין הכומר הוא רשם את שם המהר"ל "עם שמות בניו וחתניו" בעוד מהר"ל היה רק בן אחד.
- הרב אברהם בנדיקט כתב בשנת התשמ"ה מאמר במוריה שבו הוכיח מהמילה "שעון" המובאת בספר בעוד מילה זו הומצאה רק לפני כמאה שנה, כשלפני זה היה רק את השם "זייגער" או "אוהר".
- עוד כותב שם הרב אברהם בנדיקט כי כי כל קורא בספר יראה כי סגנון הכתיבה מתאימה לתקופה שבה יצא הספר ולא ללשונו של מוהר"י כ"ץ חתן המהר"ל. עיין שם כמה דוגמאות לעניין.
חוקר הקבלה גרשום שלום סבר אף הוא כי כתב היד אינו מכיל אגדה עתיקה אלא פיקציה מודרנית.[21].
מכל הוכחות אלו מסכימים החוקרים כי הספר לא נכתב ע"י מוהר"י כ"ץ. רוב החוקרים חושבים כי הספר הוא פרי המצאתו של הרב יודל רוזנברג וכי האדם בשם חיים שרפשטיין שבשמו הובא הכתב יד כלל לא היה. אך יש הטוענים כי הרב רוזנברג עצמו נפל קרבן לזיוף של חיים שרפשטיין הנ"ל. יש הטוענים כי הספר הוא זיוף של הרב רוזנבג אך כוונתו הייתה לשם שמים מכיוון שהחלו באותה תקופה לצאת ספרי מתח רבים אשר משכו את בני הנוער להשכלה רצה הרב רוזנברג לספק להם תחליף של ספרים אשר כלולים בהם אף ערכים של אמונת חכמים.
על-פי האגדה הגולם הוטמן בעליית הגג של בית הכנסת אלטנוישול. עם זאת, בשיפוצים שנערכו במקום בשנים (ה'תשע"ד-ה'תשע"ה) לא היה כל ממצא של ממש שעשוי להעיד על כך,[22] אך גם לא היה בזה כדי להכחיש בבירור את הסיפור, היות שבעבר הרחוק יותר (ה'תרמ"ד) נערכו במקום שיפוצים מוקדמים ולא תועדו בשלמות. סיפור נוסף מספר על קצין נאצי שרצה לבדוק את מהימנות הסיפור אודות הגולם, אך מת במקום. גם לסיפור זה אין בסיס מתועד, והוא קשור כנראה לביקורו של הפרוטקטור ריינהרד היידריך במקום ב-1942, מעט לפני הירצחו ומותו מן הפציעה בבית החולים בפראג. אך עצם קיומו של בית הכנסת, על אף כיבושו של המקום עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, מפזר הילה סביב לסיפור זה.
במשך השנים חוברו חיבורים שהיו שטענו לגביהם כי הם פסאודואפיגרפיים שכביכול מתארים את יצירת הגולם או עלילותיו ממקור ראשון, כמו "אגרת המהר"ל אודות יצירת הגולם"[23].
בתרבות
סיפור הגולם היווה מקור השראה למחזות, סרטים ואופרות שהוצגו שנים ספורות אחר הוצאת ספרו של הרב רוזנברג שתורגם לשפות רבות[24]. כך גם נכתבו שירים וספרים על הגולם, ודמותו הופיעה בסדרות טלוויזיה. הביטוי "הגולם קם על יוצרו" - שמשמעותו 'מערכת הפוגעת במי שהקים אותה', מקורו בסיפור הגולם מפראג[25]. כמו כן בכיכר העיר פראג ניצב פסלו של הגולם.
-
גולם מחימר -
בית כנסת עתיק בצפון צ'כיה, מוזיאון יהודי, עם פסל הגולם.
לקריאה נוספת
- משה אידל, גולם, הוצאת שוקן.
- ר' יהודה יודיל רוזנברג, נפלאות המהר"ל, סיפור בדיוני
- יצחק בשביס זינגר, הגולם, ספרית פועלים, 1985, מאנגלית: יעקב שביט
- עודד שי, גלגוליו של הגולם מפראג, אקדמות, גיליון כח, אדר תשע"ג.
- מוריה, מכון ירושלים ניסן תשמ"ה
קישורים חיצוניים
- ספר נפלאות המהר"ל היברו בוקס
- אגרת המהר"ל בעניין יצירת הגולם היברו בוקס
- גדליה נגאל, מי ברא את הגולם מפראג?
- אלי אשד, גולם למניין, חלק א, חלק ב', באתר האייל הקורא
- אלי אשד מי יצר את הגולם של המהר"ל מפראג? - מחקר המראה שהמדובר באגדה "ספרותית" מהמאה ה-19
- אילאיל ארבל, רבי ליב והגולם מפראג באתר אנציקלופדיה מיתיקה(באנגלית)
- היכן הוטמן הגולם מפראג?, באתר הידברות
- הגולם מפראג באתר חב"דפדיה
- ספר היצירה, מנחם מנדל עקשטיין (סריקה חלקית, באתר היברובוקס) הספר מפריך את האמונה (הנפוצה עד ימינו) שסיפורו של רוזנברג הוא אמיתי.
- מאיר בר-אילן, נפלאות רבי יהודה יודיל רוזנברג, עלי ספר, יט (תשס"א), עמ' 173–184 - כולל ביבליוגרפיה של כתבי רוזנברג
- הרב יהושע ענבל, מבט חדש על הגולם מפראג, בתוך: המעיין טבת תשע"ז
- הרב יצחק ישעיה ווייס, "הגולם מפראג, האגדה וההכחשה", בתוך: ברכת אלישע, חלק ב, בני-ברק תשע"ו
הערות שוליים
- ^ ב-2015 לאחר עשרות שנים נערכו שוב שיפוצים במקום, ואף תועד המקום אך לא בבירור (מהדורת "הכוורת")
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ס"ה עמוד ב'
- ^ שו"ת חכם צבי סימן צג
- ^ הקדמה לביאור הגר"א לספרא דצניעותא
- ^ גרשום שלום, גולם, האנציקלופדיה העברית, כרך י עמ' 909.
- ^ Cathy S. Gelbin, The Golem Returns: From German Romantic Literature to Global Jewish Culture, 1808-2008, University of Michigan Press, 2011 - History - 212 pages
- ^ Detroit: Wayne State University, 1981, p. 172 Arnold L. Goldsmith, The Golem Remembered
- ^ The new earliest known source in print for the Golem of Prague. Onthemainline.blogspot.com (2011-03-03). Retrieved on 2011-09-23.
- ^ Kohn, J. S., Der jüdische Gil Blas, Leipzig, 1834, p.20
- ^ How the Golem Came to Prague, THE JEWISH QUARTERLY REVIEW, Vol. 103, No. 2 (Spring 2013) 241–258, reference N 20
- ^ בהרצאתו: המהר"ל לפני היות הגולם
- ^ לקוטי שיחות - ב (במדבר, דברים), וכן בספר מאוצר המלך, ניו-יורק, תשס"ה, עמ 207: "ובנוגע לעיקר העניין שהמהר"ל עשה את הגולם בעצמי שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר שראה הנשאר ממנו בעליית ביהכנ"ס דמהר"ל בפראג ודיבר עד"ז עם אביו כ"ק אדנ"ע וכו'" (ההדגשות במקור).
- ^ "קובץ לרגל כ"ב שבט" תשנ"ח, שיצא מטעם ישיבת תות"ל בלוד
- ^ הרב דרוקמן תוקף הפרסומים: "הגולם - היה גם היה", באתר COL, יז אלול תשס"ט
- ^ ישעיה וולף ציקרניק, ספורים נחמדים, ז'יטומיר, תרס"ג, עמוד ז', באתר היברובוקס - מפי רבי יצחק מסקווירא
- ^ מבט חדש על הגולם מפראג, בתוך המעין, טבת תשע"ז
- ^ https://drive.google.com/file/d/1sgm6_u_KJGKfEKEhQm501chkVRaZk6-4/view
- ^ נפלאות מהר"ל, באתר היברובוקס
- ^ עלי יסיף, מבוא: "יודל (יהודה) רוזנברג - סופר עממי", בתוך: הגולם מפראג ומעשים נפלאים אחרים, עמ' 15.
- ^ עקשטיין, ספר יצירה, באתר היברובוקס
- ^ גרשום שלום, דמות הגולם בקשריה האדמתיים והמאגיים, פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה, תרגום: יוסף בן שלמה, מוסד ביאליק ,1980 ע' 423
- ^ ראו תיעוד ראשון: עליית ה'אלטנוישול' בפראג באתר בחדרי חרדים.
- ^ משה יהודה הכהן בלוי, אגרת המהר"ל אודות יצירת הגולם, נדפס לראשונה בספר "אמרי יוסף", באתר היברובוקס
- ^ אחד הסרטים המפורסמים היה "הגולם" (The Golem), משנת 1920, שהיו שטענו כי יש בו נופך אנטישמי.
- ^ המאפיין מופיע בספר "הגולם" מאת הסופר היהודי יצחק בשביס זינגר.
