הגולם מפראג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ציור של הגולם ומהר"ל. בגרסה זו כתובות האותיות "גלם" על מצחו (הכוונה: "גולם" בכתיב חסר)
בית הכנסת העתיק "אלטנוישול" בפראג. נראה הסולם לעלות לעליית הגג. (העלייה סגורה).[1]

הגולם מפראג הוא גולם שנוצר לפי מסורות שונות בידי רבי יהודה ליווא, המהר"ל מפראג, על מנת למנוע עלילות דם מאת הנוצרים באירופה נגד היהודים. המקור המוקדם ביותר של הסיפור מאוחר למהר"ל במאות שנה, מה שעורר כנגדו פקפוקים רבים, אולם הוא מובא במקורות יהודיים רבים החל מהמאה ה-19.

האגדה

על פי המסופר, הגולם שימש את המהר"ל כשליח נאמן, לביטול עלילות דם ולהפצת אימה על מפיצי עלילות הדם. הגולם חי והתנועע רק כל עוד היה תחת לשונו קמע קדוש, ומידי פעם, בפרט בערבי שבתות, הוציא מהר"ל את הקמע מפיו של הגולם, והוא חזר להיות גוש עפר דומם. בערב שבת אחת שכח המהר"ל להוציא את הקמע מפיו, ובבית הכנסת בפראג כבר אמרו את מזמור צא' בתהילים, "מזמור שיר ליום השבת", המזמור שמסמל בדרך כלל את קבלת השבת. מהר"ל הודיע לקהל כי אין לקבל את השבת, ורץ להוציא את הקמע מפיו של הגולם. כשחזר המהר"ל לבית הכנסת, ציוה לקבל שוב את השבת באמירת "מזמור שיר ליום השבת", ומאותה השבת ואילך, לזכר אותו המקרה, נהגו בפראג בכל ערב שבת לומר פעמיים את "מזמור שיר ליום השבת"[2]. לפי האגדה נותרו שרידי גופו מונחים בעליית הגג של בית הכנסת, והייתה סכנה לעלות לשם.

בריאת גולם על ידי אדם, בהיסטוריה ובמקורות

היכולת האנושית ליצור גולם על ידי ספר יצירה, קיימת וידועה כבר לפני מהר"ל. בתלמוד[3] מצאנו שהאמורא רבא יצר אדם, שנראה כאדם, אבל היה נטול יכולת דיבור[4]. בתקופה מאוחרת בהרבה, רבי אליהו בעל שם מחלם מהמאה ה-16 יצר גולם על פי ספר יצירה[5]. כמו כן רבי חיים מוולוזין מעיד שסיפר לו רבו הגאון מווילנא, שבהיותו ילד החל לעסוק ביצירת גולם ע"פ ספר יצירה, והפסיק כאשר ראה דמות מעל ראשו, ומכך הבין שמשמים לא רוצים שיעסוק בזה, עקב גילו הצעיר[6]. (על חכמים נוספים שנמסר עליהם שהם בראו גולם, ראו בערך גולם).

הגולם נוצר על ידי שימוש בשמות קדושים, כאשר בדרך כלל הצורה היא לקחת גוש חימר ולהפוך אותו לאדם.

מקורות היסטוריים

לסיפור על הגולם אין מקורות כתובים בני התקופה, ומפקפקי האגדה טוענים כי אם היה גולם, מן הראוי היה שהוא יוזכר בכתבי המהר"ל, או תלמידיו ובני דורו, בפרט אלו שכתבו את תיאור חייו ופעולותיו של מהר"ל[7]. רבי ידידיה טיאה וייל (ה'תפ"ב - ה'תקס"ו), יליד פראג ותלמידם של רבני פראג רבי יונתן אייבשיץ ורבי יחזקאל לנדא, בדרשה שנשא בשנת ה'תק"מ, ביקש להביא מקורות לאפשרות בריאתו של גולם על ידי חכמי ישראל, הביא לכך שתי מקורות - רבי אביגדור קרא ורבי אליהו בעל שם מחלם[8]. מכך שהרב וייל לא הזכיר את הגולם שברא המהר"ל, שהיה בן עירו וקרוב הרבה יותר לזמנו מאשר רבי אביגדור קרא, יש להוכיח לכאורה שהוא לא הכיר כלל את קיומו של הגולם. בפרט יש מכאן קושי לגירסה הנפוצה שהגולם הוטמן בעליית הגג של בית הכנסת אלטנוי שול, וקיומו היה מפורסם וידוע לתושבי פראג בתקופתו של הרב וייל[9].

האזכור הראשון של הגולם, כפי שנמצא עד היום, הוא בסיפורי עם נכרים, שיצאו לאור בסביבות שנת ת"צ (1730), ואילך, כ-120 שנה לאחר פטירת המהר"ל, כפי שמצא החוקר ארנולד גולדשמידט[10].

המקור הידוע הקדום ביותר בו אוזכר הגולם על ידי יהודים, הוא הערת שוליים בספר "Der Jüdische Gil Blas" ("היהודי גיל בלאס") משנת תקצ"ד - 1834, שחיבר יוסף זליגמן כהן (גר').[11][12][13]

יחס חכמי ישראל

בתקופה מאוחרת, כמאתיים ושישים שנה לאחר פטירת המהר"ל, מצינו כמה מחכמי ישראל שקיבלו את המסורת בדבר יצירתו של הגולם על ידי מהר"ל:

במחקר

גרשום שלום טוען שככל הנראה התגלגל מדמויות שונות ובאמצע המאה ה-18 הגיע לפראג שם נקשר לשמו של המהר"ל.[22] חוקרים אחדים הציעו הסבר לפיו נוצר הסיפור כהמצאה ספרותית כחלק מתנועת פולקלור יהודי מקבילה לתנועת הפולקלור הגרמני של התקופה, וכי ייתכן שהוא התבסס על מסורת יהודית שעברה מפה לאוזן.[23]

פרופ' יוסף דייוויס טוען כי בסיפורים מהמאות ה-17 וה-18 על תלמידיו של המהר"ל כדוגמת רבי יום טוב ליפמן הלר, כללו אלמנטים של סיפור הגולם.[24]

ד"ר אלי אשד פרסם בכתב העת המקוון "יקום תרבות" מאמר ובו פרסם את השערתו, שסיפור הגולם מפראג נוצר בידי הרופא והסופר לודוויג אוגוסט פרנקל בסביבות השנים 1832–1833.[25] הסיפור הופץ על ידי פרנקל דרך פרסומים בעיתונות האוסטרית והגרמנית והצ'כית דרך קשרים אישיים שהיו לו כעורך שבועון ספרותי עם סופרים אוסטריים גרמניים וצ'כיים.[26] ואולי מעל לכל דרך עלונים בבתי כנסת שעליהם היה אחראי לאורך שנים רבות כמזכיר קהילת וינה. עלונים אלו נקראו בידי המונים לפני ובזמן תפילה. דרך העלונים האלו יצר פרנקל את הרושם עבור המוני מתפללים שהמדובר בסיפור עממי קדמון. גרסת פרנקל של הסיפור פורסמה במגזין בווינה בנובמבר 1836.[27] לאחר מכן הסיפור הופיע אצל הסופר היהודי ברטולד אוארבך, שפרסם את הסיפור בספרו "שפינוזה", בשנת 1837. עד לשנת 1847 כבר הופיע הסיפור לפחות בחמישה ספרים בשפה הגרמנית שחיברו סופרים יהודים. בשנת 1862 דאג פרנקל שהסיפור יתורגם גם לשפה העברית בשני תרגומים שונים במקביל מגרסה חדשה שיצר בשפה הגרמנית. וזה הפך אותו לאדם היחיד במאה ה-19 שעסק בסיפור הגולם מפראג יותר מפעם אחת.[28]

הרב יהושע ענבל טען כי לא ייתכן שסיפור דמיוני שכזה יהפוך לנפוץ בקהילות רבות ומרוחקות זו מזו באותו הזמן ממש. כפתרון הוא העלה את ההשערה, שהגולם מפראג היה אוטיסט, וכינויו 'גולם' היה כינוי חיבה שנבע מהיחס אליו כשוטה למחצה, בעוד שההמון טעה בו כי הוא בריאה לא אנושית שנבראה בידי המהר"ל. מסיבה זו לא הייתה בעיניי כותבים באותה התקופה חשיבות לכתיבת הסיפור.[29]

ספרי הרב יהודה יודל רוזנברג

הרב והסופר יהודה יודל רוזנברג הוציא לאור בשנת תרס"ט - 1909 ספר בשם "נפלאות מהר"ל", שמתיימר להציג עדות ראייה של חתנו של המהר"ל, שסייע לו ביצירת הגולם.[30] הספר התפשט מאוד בקרב יהדות אירופה ותרם להתפשטות רחבה של הסיפור על הגולם מפראג. "נפלאות מהר"ל" מתאר בפרוטרוט ובצבעים חיים את סיפור בריאתו של הגולם, חייו ומותו המסתורי, ובעיקר את מעשיו ההרואיים להצלת יהודי פראג מעלילות הדם ומכומר רשע בשם טדיאוש. בהקדמה לספר טוען הרב רוזנברג כי כל הספר הוא כתב יד של רבי יצחק כ"ץ חתנו של המהר"ל, אותו רכש הרב רוזנברג, מאת יהודי בשם חיים שרפשטיין, שחי במחצית השנייה של המאה ה-19 ועסק במחקר ובמכירת עתיקות, שמצא את העותק במוזיאון בעיר מיץ. עד היום, רוב הסיפורים הנפוצים על הגולם מפראג מקורם בספר זה.

למרות שעצם קיומו של הגולם ודאי לא הומצא על ידי רוזנברג, כי הוא מוזכר במקורות רבים שקדמו לו, מסכימים היום כל החוקרים כלפי ספרו של הרב רוזנברג כי מדובר במעשה זיוף, והספר הוא יצירה מקורית של הרב רוזנברג.[31] מכמה ראיות:

  1. כחצי שנה לאחר הוצאת הספר נפלאות מהר"ל, בשנת ה'תר"ע (1910), הוציא ר' מנחם מנדל עקשטיין מסיגט, את חיבורו "ספר היצירה",[32] שבו טען לראשונה לזיופו של הספר מתוכן ניסוחיו. בספרו הוא מביא כמה ראיות כשהמרכזית שבהם הוא איזכורו של הספר תוספות יום טוב במהלך הספר, בעוד שבשנה שבה נכתב הספר, כביכול, ספר זה עדיין לא יצא לאור.
  2. במהלך הספר נזכר המשפט "ולא נשאר איש בבית כי אם חתנו הגאון מוהר"י כ"ץ זצ"ל והשמש הזקן". מילים אלו וודאי לא כתבם מוהר"י כ"ץ עצמו.
  3. בספר מובא כי על כדי הדם שהטמין הכומר הוא רשם את שם המהר"ל "עם שמות בניו וחתניו" בעוד למהר"ל היה רק בן אחד.
  4. הרב אברהם בנדיקט כתב טיעונים נוספים להוכחת הזיוף, בין השאר שקל לזהות שהשפה והסגנון בו נכתבו הספר, מאוחרים מאוד ותואמים לתקופה שבה יצא הספר, ולא לשפה שהייתה מקובלת בזמן מהר"ל. בין השאר מופיעה בו המילה "שעון", שהיא מילה מודרנית, כאשר השעון כונה באירופה באותם השנים רק "מורה שעות", "אוהר" או "זייגער"[33].

חוקר הקבלה גרשום שלום סבר אף הוא כי כתב היד אינו מכיל אגדה עתיקה אלא פיקציה מודרנית.[34]. מכל הוכחות אלו מסכימים החוקרים כי הספר לא נכתב ע"י חתנו של מהר"ל.[35].

רוב החוקרים סבורים כי הספר הוא פרי המצאתו של הרב יודל רוזנברג וכי האדם בשם חיים שרפשטיין שבשמו הובא כתב היד כלל לא היה. אך יש הטוענים כי הרב רוזנברג עצמו נפל קרבן לזיוף של חיים שרפשטיין הנ"ל. יש הטוענים כי הספר הוא זיוף של הרב רוזנברג אך כוונתו הייתה לשם שמים. מכיוון שבאותה תקופה החלו לצאת ספרי מתח רבים אשר משכו את בני הנוער להשכלה, רצה הרב רוזנברג לספק להם תחליף של ספרים אשר כלולים בהם אף ערכים של אמונת חכמים.

עם זאת, הרב יהושע ענבל טען כי אין להוציא מכלל אפשרות שהספר לא מצוץ כולו מן האצבע, וכי רוזנברג שילב בספר סיפורים ומסורות ששמע וקיבל אודות הגולם.

בשנת ה'תרפ"ד, כ-15 שנה לאחר צאת ספרו של רוזנברג, ואולי בהשפעתו, פרסם חיים בלוך בסוף ספרו "קובץ מכתבים מקוריים", את "אגרת המהר"ל אודות יצירת הגולם", אגרת שבה כביכול מפרט המהר"ל עצמו בפרוטרוט את תולדותיו של הגולם, ואת פעולותיו ההירואיות להצלת יהודי פראג[36]. בלוך, שהתפרסם מאוחר יותר כזייפן של מכתבים רבים מגדולי ישראל, מסייג את אמינותה של האגרת, ומבקש מהקוראים לנסות ולזהות לפי תצלום חתימת האגרת, האם היא אכן כתב ידו של מהר"ל. האגרת, שפורסמה לאחר מכן במקומות נוספים[37], הוכרה בוודאות כמזויפת, בידי רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש[38]. גם החוקר הרב יצחק ישעיה וייס הוכיח שהאגרת מזוייפת[39].

שרידי הגולם בעליית הגג בפראג

על-פי חלק מהמסורות, הגולם הוטמן בעליית הגג של בית הכנסת אלטנוישול. עם זאת, בשיפוצים שנערכו במקום בשנים (ה'תשע"ד-ה'תשע"ה) לא היה כל ממצא של ממש שעשוי להעיד על כך,[40] אך גם לא היה בזה כדי להכחיש בבירור את הסיפור, היות שבעבר הרחוק יותר (ה'תרמ"ד) נערכו במקום שיפוצים מוקדמים ולא תועדו בשלמות. סיפור נוסף מספר על קצין נאצי שרצה לבדוק את מהימנות הסיפור אודות הגולם, אך מת במקום. גם לסיפור זה אין בסיס מתועד, והוא קשור כנראה לביקורו של הפרוטקטור ריינהרד היידריך במקום ב-1942, מעט לפני הירצחו ומותו מן הפציעה בבית החולים בפראג. אך עצם קיומו של בית הכנסת, על אף כיבושו של המקום עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, מפזר הילה סביב לסיפור זה.

בתרבות

סיפור הגולם היווה מקור השראה למחזות, סרטים ואופרות שהוצגו שנים ספורות אחר הוצאת ספרו של הרב רוזנברג שתורגם לשפות רבות[41]. כך גם נכתבו שירים וספרים על הגולם, ודמותו הופיעה בסדרות טלוויזיה. הביטוי "הגולם קם על יוצרו" - שמשמעותו 'מערכת הפוגעת במי שהקים אותה', מקורו בסיפור הגולם מפראג[42]. כמו כן בכיכר העיר פראג ניצב פסלו של הגולם.

  • גולם מחימר
    גולם מחימר
  • בית כנסת עתיק בצפון צ'כיה, מוזיאון יהודי, עם פסל הגולם.
    בית כנסת עתיק בצפון צ'כיה, מוזיאון יהודי, עם פסל הגולם.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ ב-2015 לאחר עשרות שנים נערכו שוב שיפוצים במקום, ואף תועד המקום אך לא בבירור (מהדורת "הכוורת")
  2. ↑ גירסאות דומות של הסיפור מופיעות בשלשה מקורות בסביבות שנת הת"ר - בספר "ברכת אברהם" ו"סיפורים נחמדים" המצוינים לקמן, וגם ע"י שי"ר, בספר גל עד, פראג תרט"ז, אות י"ט עמ' LI. (שי"ר מביא שהסיפור היה נפוץ בזמנו, אך טוען שמהר"ל לא עסק בחכמת הקבלה ובוודאי שלא ברא גלם. הרב יצחק ישעיה וייס מתפלמס עם שי"א, ומוכיח ממצבת מהר"ל ומקורות קדומים נוספים, כי מהר"ל עסק בקבלה, והיה בעל רוח הקודש).
  3. ↑ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ס"ה עמוד ב'
  4. ↑ פירוש רש"י, שם
  5. ↑ שו"ת חכם צבי סימן צג
  6. ↑ הקדמה לביאור הגר"א לספרא דצניעותא
  7. ↑ למשל ספר צמח דוד של רבי דוד גאנז, תלמידו של המהר"ל, שמתאר את תולדות היהודים עד לזמנו, כולל תולדות מהר"ל. וכן ספר מגילת יוחסין, שנכתב בשנת ה'תפ"ז על ידי בן משפחתו של מהר"ל, רבי מאיר פרלס, "ספרא ודיינא דק"ק פראג", לבקשתו של רבי ישעיה כ"ץ מבראד, בן נינו של מהר"ל.
  8. ↑ רבי ידידיה טיאה וייל (בנו של ה'קרבן נתנאל'), לבושי בדים, תשמ"ח, דרשה ט' אות ג',, עמ' עמ' לז'
  9. ↑ ראו לקמן בדברי השמש הזקן בעיר פראג לרבי יוסף שאול נתנזון, שהעיד לכאורה שבתקופתו של רבי יחזקאל לנדא כבר היה מפורסם בפראג על הגולם, ועל שרידיו שבעליית הגג. רבי ידידיה טיאה וייל היה תלמידו של הרב לנדא.
  10. ↑ Detroit: Wayne State University, 1981, p. 172 Arnold L. Goldsmith, The Golem Remembered
  11. ↑ The new earliest known source in print for the Golem of Prague. Onthemainline.blogspot.com (2011-03-03). Retrieved on 2011-09-23.
  12. ↑ Kohn, J. S., Der jüdische Gil Blas, Leipzig, 1834, p.20
  13. ↑ How the Golem Came to Prague, THE JEWISH QUARTERLY REVIEW, Vol. 103, No. 2 (Spring 2013) 241–258, reference N 20
  14. ↑ כינוי למהר"ל מפראג, על שם ספרו בשם זה.
  15. ↑ ישעיה וולף ציקרניק, ספורים נחמדים, ז'יטומיר, תרס"ג, עמוד ז', באתר היברובוקס
  16. ↑ רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, בני יששכר, מאמרי חודש כסלו, מאמר ב' אות כא', ירושלים, תש"ן, עמ' סג'
  17. ↑ ר' נח חיים לעווין (מהדיר), מגילת יוחסין, תרכ"ד, דף ח' עמוד ב'
  18. ↑ לקוטי שיחות - ב (במדבר, דברים), וכן בספר מאוצר המלך, ניו-יורק, תשס"ה, עמ 207: "ובנוגע לעיקר העניין שהמהר"ל עשה את הגולם בעצמי שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר שראה הנשאר ממנו בעליית ביהכנ"ס דמהר"ל בפראג ודיבר עד"ז עם אביו כ"ק אדנ"ע וכו'" (ההדגשות במקור).
  19. ↑ "קובץ לרגל כ"ב שבט" תשנ"ח, שיצא מטעם ישיבת תות"ל בלוד
  20. ↑ הרב דרוקמן תוקף הפרסומים: "הגולם - היה גם היה", באתר COL, יז אלול תשס"ט
  21. ↑ https://drive.google.com/file/d/1sgm6_u_KJGKfEKEhQm501chkVRaZk6-4/view
  22. ↑ גרשום שלום, גולם, האנציקלופדיה העברית, כרך י עמ' 909.
  23. ↑ Cathy S. Gelbin, The Golem Returns: From German Romantic Literature to Global Jewish Culture, 1808-2008, University of Michigan Press, 2011 - History - 212 pages
  24. ↑ בהרצאתו: המהר"ל לפני היות הגולם
  25. ↑ ד״ר אלי אשד, מה למהר"ל מפראג ולגולם - חלק א׳, באתר יְקוּם תַּרְבּוּת, ‏2024-10-16
  26. ↑ ד״ר אלי אשד, מה למהר"ל מפראג ולגולם - חלק ב׳ על היוצר האמיתי של האגדה, באתר יְקוּם תַּרְבּוּת, ‏2024-10-18
  27. ↑ Ludwig August Frankl: vaterländische Sagen und Legenden. In: Oesterreichische Zeitschrift für Geschichts- und Staatskunde. Hrsg. von Johann Paul Kaltenbaeck, Band 2, 1836, S. 368, patriotic sagas and legends. In: Austrian Journal of History and Political Science. Edited by Johann Paul Kaltenbaeck , Volume 2, 1836, p. 368 ( digital copy at Google Books, De Gruyter Akademie Forschung, 1989-12-31, עמ' 368–378
  28. ↑ אלי אשד, האיש שיצר את הגולם מפראג-לודויג אוגוסט פרנקל, באתר המולטי יקום של אלי אשד, ‏2023-12-01
  29. ↑ מבט חדש על הגולם מפראג, בתוך המעיין, טבת תשע"ז
  30. ↑ נפלאות מהר"ל, באתר היברובוקס
  31. ↑ עלי יסיף, מבוא: "יודל (יהודה) רוזנברג - סופר עממי", בתוך: הגולם מפראג ומעשים נפלאים אחרים, עמ' 15.
  32. ↑ עקשטיין, ספר יצירה, באתר היברובוקס
  33. ↑ הרב אברהם בנדיקט (ר"מ ישיבת מחנה אברהם בבני ברק),, הגדת מהר"ל או אגדת מהר"ל, מוריה קנט-קס, תשמ"ה, עמ' קב'
  34. ↑ גרשום שלום, דמות הגולם בקשריה האדמתיים והמאגיים, פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה, תרגום: יוסף בן שלמה, מוסד ביאליק ,1980 ע' 423
  35. ↑ גרשום שלום, דמות הגולם בקשריה האדמתיים והמאגיים, פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה, תרגום: יוסף בן שלמה, מוסד ביאליק ,1980 ע' 423
  36. ↑ חיים בלאך, קובץ מכתבים מקוריים, תרפ"ד, עמ' פו'
  37. ↑ למשל על ידי רבי חנניה יום טוב ליפא דייטש, בספר טהרת יום טוב חלק טו' עמ' שמח'.
  38. ↑ שמואל הכהן וינגרטן,, האדמו"ר ממונקטש, בעל תחושה בקורתית, שנה בשנה, תש"מ, עמ' 440
  39. ↑ הרב יצחק ישעיה וייס, ברכת ישעיה, עמ' קפב'
  40. ↑ ראו תיעוד ראשון: עליית ה'אלטנוישול' בפראג באתר בחדרי חרדים.
  41. ↑ אחד הסרטים המפורסמים היה "הגולם" (The Golem), משנת 1920, שהיו שטענו כי יש בו נופך אנטישמי.
  42. ↑ המאפיין מופיע בספר "הגולם" מאת הסופר היהודי יצחק בשביס זינגר.
פראג
שכונות העיר העתיקה של פראג • יוספוב • ליבן (רובע)
כיכרות כיכר ואצלב • כיכר יאן פאלאך • כיכר העיר העתיקה
אתרים אוניברסיטת קארל בפראג • גבעת פטז'ין • גשר יהודית (פראג) • גשר קארל • האוניברסיטה הטכנית הצ'כית בפראג • הבית הרוקד • וילה פצ'ק • וישהראד • ולטאבה • מצודת פראג • נמל התעופה ואצלב האוול • הספרייה הלאומית של צ'כיה • הרכבת התחתית של פראג • השעון האסטרונומי בפראג • מגדל הטלוויזיה ז'יז'קוב • מוזיאון פרנץ קפקא • רודולפינום (אנ')
אתרים יהודיים אלטנוישול • בית הכנסת מייזל • בית העירייה היהודית בפראג • בית הקברות היהודי בפראג-ז'יז'קוב • בית הקברות היהודי החדש בפראג • בית הקברות היהודי העתיק בפראג • הקלויז בפראג • המוזיאון היהודי בפראג • המרכז הרפורמי הספרדי (פראג)
אישים אהרון גומפרץ • הרץ הומברג • חוה בכרך • יהודה ייטלס • יונה מיכל ייטלס • שלמה לויזון • פרנץ קפקא • יעקב ב"ש • מרדכי מייזל • רבי דוד גנז • וילהלם שטייניץ
שונות הגדת פראג • החברה קדישא של קהילת פראג • הגולם מפראג • יהדות פראג
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0
אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הגולם_מפראג&oldid=2903700"