הרב יעקב מדן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יעקב מדן
הרב יעקב מדן
הרב יעקב מדן
לידה 6 ביולי 1950 (גיל: 74)
כ"א בתמוז תש"י
מקום פעילות ישיבת הר עציון, אלון שבות
השתייכות דתיים לאומיים
תחומי עיסוק תנ"ך
תפקידים נוספים ראש ישיבת הר עציון

הרב יעקב מדן (נולד בכ"א בתמוז תש"י) הוא ראש ישיבת ההסדר הר עציון שבאלון שבות, ומבכירי מלמדי התנ"ך בציבור הדתי-לאומי בישראל.

ביוגרפיה

הרב יעקב מדן הוא בנו של הרב מאיר מדן, חוקר השפה העברית וממתקיני הנוסח של תנ"ך קורן, ואחיו של הרב ברוך מדן המשמש כרב בישיבת הנגב. למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים, ובשנת תשכ"ח הצטרף למחזור הראשון של ישיבת הר עציון. לאחר שירות במסגרת ההסדר בחיל השריון חזר לישיבה לשמש בה בתור ר"מ. תקופה קצרה למד בישיבה חרדית בנגב[דרושה הבהרה]. מוסמך לרבנות ובעל תואר B.Ed במכללה ירושלים ותואר MA בטורו קולג'. ב-ה'תשס"ד בחרה בו ועדה פנימית של הישיבה, להיות מי שיחליף את הרב יהודה עמיטל בתפקיד ראש הישיבה יחד עם הרב ברוך גיגי והרב משה ליכטנשטיין בנוסף לראש הישיבה הוותיק הרב אהרון ליכטנשטיין. הוא החל לשמש בתפקיד בחנוכה ה'תשס"ו.

הרב מדן מלמד גמרא, תנ"ך ומחשבת ישראל, גם במוסדות נוספים. הוא כותב מאמרים, בעיקר בתחומי תנ"ך ופובליציסטיקה.

שיטתו בתנ"ך

הרב יעקב מדן מעביר שיעור תנ"ך, שבט תשע"ז
הרב יעקב מדן מעביר שיעור

הרב מדן הרואה עצמו כתלמיד-חבר של הרב יואל בן נון, מחלוצי לימוד התנ"ך בישיבות ההסדר, משלב בשיטתו תוך בקיאות בין שיטות הפשטנים לבין המפרשים על פי חז"ל. הוא משתמש לרוב באנלוגיות למקומות אחרים בתנ"ך, ופחות בניתוח מדוקדק של המקור עצמו. הרב מדן נודע בפתרונותיו המקוריים לשאלות בפשט המקרא, והוא גם עוסק בשאלות המוסריות במקרא, כגון ביחס לעמלק ולעקדת יצחק. על גישתו נמתחה ביקורת בידי חוגים שמרניים יותר בציבור הדתי-לאומי, בפרט בנושא מעשה דוד ובת שבע.

הרב מדן מפרש את ניסי התנ"ך באופן שמקרב אותם יותר לטבע ולמציאות הריאלית. לדבריו, דרך זו "מטרתה אינה לפקפק חלילה ביכולותיו הבלתי מוגבלות של הקב"ה, אלא לאפשר לנו, בני אדם החיים תחת ממשלתם של חוקי הטבע, להתחבר, ובעיקר מבחינה נפשית, אל הנס ואל הסובבים אותו, להיכנס עד כמה שניתן לנעליהם של אלו שחוו את הנס ולהשתתף עמם בחוויה"[1].

השקפותיו הפוליטיות

דעותיו של הרב מדן הן ימניות מובהקות, שלא כשני ראשי הישיבה הוותיקים, הרב אהרן ליכטנשטיין והרב יהודה עמיטל. הוא התנגד להסכמי אוסלו ואף קיים שביתת רעב במחאה על מסירת הנשק לכוחות הביטחון הפלסטינים. עם זאת, הרב מדן התנגד לסירוב פקודה בעת תוכנית ההתנתקות. בעת פינוי היישוב שירת הים נשא הרב מדן נאום בפני החיילים שפינו את בית הכנסת ואמר: "אני האחרון שיאמר לכם לא לבצע פקודה. אתם הולכים להחריב בית כנסת. הפקודה שאתם חייבים לקיים תגרום לחורבן". מהמתבצרים בבית הכנסת דרש: "לא לחלל את המקום הזה בשום מילת גנאי נגד חיילים. איש לא יעז להגיד מילה נגד חיילים".

בעת שהועלתה תוכנית ההתנתקות אמר לתלמידים בישיבת ההסדר ירוחם: "אם מישהו ישאל אותי האם לסרב פקודה, אומר לו לא לסרב, אך אבקש את שם המשפחה שהוא הוציא מביתה כדי לפצותם על הנזק שנגרם להם. אז אל תשאלו אותי, כדי שלא אהיה עני".

הרב מדן עוסק ביחסי דתיים-חילוניים בישראל. הוא ניסח עם פרופ' רות גביזון את אמנת גביזון-מדן, שמטרתה להגיע להבנות בנושאי דת ומדינה שיהיו מוסכמות על שני הציבורים. האמנה מציגה הצעות מפורטות בתחומים רבים, בהם חוק השבות, שבת, נישואין וגירושין, קבורה ומועצות דתיות. העבודה על האמנה נמשכה כשלוש שנים בחסות קרן אבי חי והמכון הישראלי לדמוקרטיה. על פרסום האמנה זכו השניים בפרס אבי חי ובפרס התנועה לסובלנות.

בעקבות תוכנית ההתנתקות הגיע הרב מדן למסקנה שעל הציבור הדתי-לאומי להתנתק מן "האליטה" החילונית-שמאלית בישראל, אשר לדבריו מושפעת מהעמדות האנטי-ישראליות הרווחות באירופה, ומעוניינת בחלקה למחוץ את הציבור הציוני-דתי[2]. הוא טוען שכל עוד לא יקבלו אנשי אליטה זו את העמדה הימנית והדתית כלגיטימית, הציבור הדתי לאומי צריך להימנע מלנסות להתקרב אליהם. תחת זאת, עליו ליצור קשר עם "העם" שאך מובל על ידי התקשורת בשל חוסר ידיעתו, ובמיוחד לפעול יחד עם ציבורים מקופחים אחרים, כמזרחיים, חרדים והעלייה מברית המועצות לשעבר.

כך, למשל, אמר בראיון לארי שביט ויאיר שלג בהארץ (תמוז ה'תשס"ה): "כדי להגיע לברית עם האליטות החילוניות הזנחנו את הברית היותר טבעית לנו עם הציבור החרדי. היום אני חושב שזו הייתה טעות. בעתיד ננהג אחרת. בעבר, עם כל הוויכוח, חשבתי שיש לנו גם מה ללמוד מן האליטה החילונית. אחרי שראיתי את האליטה החילונית תוקעת לי סכין בגב ומפנה עורף לערכים שלה עצמה - דמוקרטיה וזכויות אדם - אין לי יותר מה ללמוד ממנה. הרי מה שקרה כאן מבחינה דמוקרטית היא חרפה ומה שקרה כאן מבחינת הגנה של מערכת המשפט על זכויות האדם הוא בושה. בתי המשפט, העיתונות, מכוני המחקר - איש לא שמע אותנו. איש לא שמע את הזעקה שלנו. אבל זה לא רק אנחנו. האליטה הדמוקרטית לא נשארה נאמנה לערכים שבשמם היא דיברה כל השנים הללו. על כן אין ערכים חיוביים שאני יכול לקבל ממנה... כשהציונות הדתית והציבור החרדי יעמדו יחד... ההתייחסות אלינו תהיה אחרת"[3].

מאמרים וספרים

  • דוד ובת שבע - החטא, העונש והתיקון - הוצאת 'תבונות'. ספר זה עורר ויכוח בציונות הדתית, בשל סוגיית "תנ"ך בגובה העיניים".
  • דניאל - גלות והתגלות - סיכומי שיעוריו על ספר דניאל. הוצאת תבונות, 2006
  • תקוה ממעמקים - עיון במגילת רות, הוצאת תבונות, 2007
  • כי קרוב אליך - לשון מקרא ולשון חכמים, ידיעות ספרים, 2014 (2 כרכים על בראשית ושמות)
  • המקראות המתחדשים - עיונים בנביאים ובכתובים, הוצאת תבונות, 2015

הרב מדן פרסם מאמרים רבים, בעיקר בכתב העת "מגדים" היוצא על ידי מכללת הרצוג שעל יד ישיבת הר עציון, בכתב העת של הישיבה עלון שבות ובקבצים אחרים הקשורים למכללה ולישיבה.

קישורים חיצוניים

ממאמריו

עליו

הערות שוליים

  1. ^ יעקב מדן, כי קרוב אליך, שמות, ידיעות ספרים, עמ' 101
  2. ^ הרב יעקב מדן בכנס דמוקרטיה במבחן - עשור להתנתקות
  3. ^ ראיון
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0