הרב ציון בוארון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב ציון בוארון
לידה 10 בספטמבר 1945 (גיל: 79)
י' בתשרי תש"ו
עמרוס, לוב לובלוב
מדינה ישראל
מקום מגורים ירושלים
מקום פעילות ישראל,טבריה, צפת, באר שבע, פתח תקווה, וירושלים.
השתייכות חרדים ספרדים
תחומי עיסוק דיין, מקובל, פוסק הלכה.
רבותיו
  • הרב משה חדאד בורתא
  • הרב אלחנן פרלמוטר
  • הרב משה הכהן וינטרוב
חיבוריו
  • שו"ת שערי ציון
  • ספר משמרת מועד
  • תיקון שובבי"ם באר מרים
אב שמעון
אם זינה
דיין בבית הדין הרבני בטבריה ובצפת
19841989
(כ־5 שנים)
אב"ד באר שבע
דיין בבית הדין הרבני הגדול, וחבר בית הדין הגדול לערעורים בירושלים
20072016
(כ־9 שנים)
רב העדה הלובית
2022–מכהן

הרב ציון בוארון (נולד ביום הכיפורים ה'תש"ו, 10 בספטמבר 1945) הוא דיין, פוסק, מקובל, ומחבר ספרים, ומהרבנים הבולטים בציבור החרדי ספרדי, כיהן כחבר בית הדין הרבני הגדול ומכהן כרב העדה הלובית.

ביוגרפיה

הרב בוארון עם רבי עובדיה יוסף
הרב בוארון עם רבי עובדיה יוסף
הרב בוארון עם הרב אהרן יהודה ליב שטינמן
הרב בוארון עם רבי אהרן יהודה ליב שטינמן

נולד בעמרוס הסמוכה כ-6 ק"מ לטריפולי שבלוב לרבי שמעון, בנו של רבי עמירה בוארוןשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: FL60379933 Buaron Amera fu Musci]). וגם ([https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/pages/viewer.aspx?presentorid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001155850205171-1#. מהרוגי פרעות טריפולי נובמבר 1945, ולזינה (בת ציון) לבית משפחת ימין. משפחתם מצאצאי משפחות מגורשי ספרד.

ב1949, בהיותו בן ארבע, עלה עם משפחתו לישראל. משפחתו שוכנה עם משפחות עולים נוספות במעברת בנימינה, לאחר מכן עברה משפחתו להתגורר במושב שובה ולאחר מספר שנים עברה משפחתו להתגורר בפתח תקווה.

למד בנערותו בישיבת חדרה בראשות הרב אלחנן פרלמוטר. בה'תשכ"ג (1963) עבר ללמוד בירושלים בבית היתומים דיסקין.

בה' באלול ה'תשל"ב (1972), נישא לחנה, לבית ברנס. לאחר נישואיו התגורר בבני ברק, ולמד בכולל תורה והוראה, בישיבת סלונים בראשות רבי אברהם יגל (בן רבי שבתי יגל), ובישיבת רשב"י אצל הרב מאיר צבי ברגמן.

רבנות

הוסמך להוראה על ידי הרב עזרא עטיה ורבנים נוספים, ובשנת 1984 מונה לדיין בבית הדין הרבני. תחילה כיהן כחבר בית הדין בערים טבריה וצפת ובשנת 1989 מונה לאב"ד בעיר באר שבע ולאחר מכן בערים פתח תקווה וירושלים. בשנת 2007 מונה לדיין בבית הדין הרבני הגדול, וכיהן כחבר בית הדין הגדול לערעורים בירושלים. בערב ראש השנה תשע"ו פרש מחברותו בבית הדין עם הגיעו לגיל 70[1].

שימש כפוסק בבתי דין פרטיים כמו בד"ץ בית יוסף, בד"ץ ישיבת כסא רחמים, בד"ץ יחוה דעת של הרב דוד יוסף ובבדצי"ם נוספים.

למד זוהר, תורת הנסתר וקבלה בקביעות יחד עם מניין תלמידי חכמים בהם הראשון לציון היוצא הרב שלמה משה עמאר, אצל המקובל הרב משה חדד בורתא וכן עם הרב ינון חורי.

הרב עובדיה יוסף כינהו "עמוד ההוראה"[2][3]. והפנה אליו שאלות סבוכות בענייני עגונות ספקי ממזרים וגיטין. חלקם הודפסו בשו"ת שערי ציון.  

בשנת 2013 התמודד למשרת הראשון לציון והרב הראשי לישראל בתמיכת הראשון לציון היוצא הרב שלמה משה עמאר[4]. מולו התמודד הרב יצחק יוסף אשר זכה בבחירות.

בשנת תשפ"ג הוכתר במעמד רבני וגבאי העדה הלובית בארץ ובעולם לרב העדה[5].

מתגורר בשכונת בית ישראל בירושלים.

פעילות

חלק ניכר מעיסוקו ההלכתי מוקדש למקרים שבהם התעוררו שאלות וספקות בנושאי יוחסין, עגונות, ממזרים, פסולי כהונה וגירות.

בעקבות עליית יהודי ברית המועצות, יצא פעמים רבות לחו"ל, עבור טיפול במעוכבות גט, גיטין פסולים, ממזרים וספק יהודים.

כמו כן נסע לספרד לחקור ולפסוק בייחוסם של אנוסי ספרד ומיורקה. הרב בדק כל תיק לגופו, במקרים מסוימים פסק כי די ב"אישור שיבה ליהדות", ובמקרים אחרים הצריך גיור לחומרא.

נסע להודו לחקור ולפסוק בייחוסם של "בני מנשה". פסיקתו ההלכתית הייחודית הביאה להבאתם לארץ של בני מנשה.

ספריו

  • שו"ת שערי ציון - תשובות ובירורי הלכה על סדר ארבעת חלקי השולחן ערוך. ג' חלקים.
  • משמרת מועד - פסקי הלכה בענייני יום טוב וחול המועד
  • תיקון שובבי"ם באר מרים - ביאור תפילות ותיקונים ע"פ הרש"ש

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרב ציון בוארון בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38200827ציון בוארון