רבי דובער שניאורי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף דוב בער שניאורי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "אדמו"ר האמצעי" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו אדמו"ר האמצעי (פירושונים).
רבי דובער שניאורי
לידה 24 בנובמבר 1773
ט' בכסלו ה'תקל"ד
ליוזנה, האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית האימפריה הרוסית
פטירה 28 בנובמבר 1827 (בגיל 54)
ט' בכסלו ה'תקפ"ח
ניז'ין, האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית האימפריה הרוסית
מקום קבורה אוקראינהאוקראינה ניז'ין
מקום מגורים לובביץ', רוסיה
השתייכות חב"ד ליובאוויטש
חיבוריו תורת חיים
בת זוג שיינא
אב רבי שניאור זלמן מלאדי
אם סטרנה
צאצאים חיה מושקא - אשת הצמח צדק
דבורה לאה - אשת הרב יעקב ישראל טברסקי
מנוחה רחל - אם היישוב היהודי בחברון
אדמו"ר מחב"ד-ליובאוויטש ה־שני
כ"ד בטבת תקע"גט' בכסלו תקפ"ח
→ רבי שניאור זלמן מלאדי (אדמו"ר הזקן)
רבי הרמ"מ שניאורסון (הצמח צדק) ←

רבי דובער שניאורי (מכונה אדמו"ר האמצעי, ביידיש: דער מיטעלער רבי; ט' בכסלו ה'תקל"ד, 24 בנובמבר 1773 – ט' בכסלו ה'תקפ"ח, 28 בנובמבר 1827), היה האדמו"ר השני בחסידות חב"ד.

קורות חייו

נולד בט' בכסלו תקל"ד לרבי שניאור זלמן מלאדי וסטרנה. בשנת ה'תקמ"ח נשא את שיינא[דרושה הבהרה]. בשנים תק"ן-תקנ"א שימש כמדריך רוחני לחסידים הצעירים בכיתות הלימוד שייסד אביו.

בשנת תקע"ג החליף את אביו באדמו"רות, ועבר לגור בעיירה לובביץ' שברוסיה. חברו רבי אהרן מסטרשלה חלק על שיטתו בהבנת דברי אביו בספר התניא, ובעקבות כך פרש והקים חצר נפרדת.

שנה לאחר מכן[דרושה הבהרה] הקים ועד לבניית ערי ישראל ברוסיה הלבנה שנהרסו בעת המלחמה. שנה לאחר מכן[דרושה הבהרה] פעל להשגת אדמות והקמת מושבות יהודיות בפלך חרסון.

שנה לאחר מכן[דרושה הבהרה] ייסד את קהילת חב"ד בחברון ורכש מבנה בעיר, שכיום משמש כבית כנסת הקרוי על שם בתו מנוחה רחל סלונים.

ב-1815 ייסד 39 מושבות חקלאיות יהודיות בקרקעות שהעמידו לרשותו שלטונות רוסיה, יישובים אלו היו קיימים כ-120 שנים והושמדו על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה[1].

בכ"ב בתשרי ה'תקפ"ז (5 באוקטובר 1826) נאסר ונחקר בעקבות הלשנה, ובי' בכסלו שוחרר לביתו. יום זה נחשב כאחד מחגי הגאולה של חסידות חב"ד.

נפטר לאחר מחלה קשה בט' בכסלו ה'תקפ"ח, יום הולדתו ה-54, בהיותו בעיר ניז'ין שבאוקראינה. על קברו הוקם אוהל.

משנתו

רבי דובער המשיך וביסס את תורת חסידות חב"ד אותה יסד אביו. ייחודו היה בהרחבתה והעמקתה, תוך התבססות על מאמרי החסידות של אביו. וכך, מאמרים משל אביו בני עמודים בודדים, התבארו על ידו על פני עשרות ולעיתים אף מאות עמודים.

במאמרים ובספרים שהוציא ביסס למעשה את עבודת ההתבוננות כעבודה המרכזית של חסידי ליובאוויטש. מחסידיו דרש לעסוק בעיון השכלי וברכוז מעמיק על מנת לתפוס ולהפנים את תורת האלוקות המתוארת בכתביו; כפי שהוא כותב על עצמו בתחילת אחד מספריו (קונטרס התפעלות):

”וזהו כל מגמתי מנעוריי לכל אהוביי ומבקשי דברי אלקים חיים באמת, שיוקבע בנפשם אור חיי עולם לתכלית המכוון שהוא עניין גילוי אלקות בנפשם.”

במאמריו יישם הלכה למעשה את שיטת העבודה, כאשר הוא במבאר מושגים בתורת החסידות מזוויות שונות ומוסיף משלים רבים לשם הבנתו. לעיתים הוא יורד ומבחין בהיבטים דקים ומופשטים של המושג, באופן המקשה על הבנת הלומד אשר אינו מעורה בתהליך ההתבוננות.

בשונה מאדמו"רי חב"ד האחרים, שמרבית ספריהם התבססו על מאמרי חסידות שנאמרו בעל-פה, רבי דובער כתב ספרי חסידות סדורים שעוסקים בנושאים מוגדרים; . במסורת החב"דית נמסר שכל אחד מהספרים הללו נכתבו לסוג מסוים של חסידים, מלבד שני ספרים ("שערי אורה" ו"שער היחוד") אשר נועדו לכלל החסידים לשם לימוד והכרת עיקרי תורת החסידות: שער היחוד הוא 'המפתח דתורת החסידות' (המפתח של תורת החסידות), ושערי אורה - 'אלף-בית דתורת החסידות' (הא"ב של תורת החסידות)[2].

תורת חיים על התורה, חלק שני, מהדורה ראשונה (ורשה, 1866)

חיבוריו

רוב ספריו הם ביאורים לדרושי אביו שנאמרו ברבים, שלאחר מכן לוקטו (ברובם) על ידי חתנו הצמח צדק הודפסו בספרי "תורה אור" ו"ליקוטי תורה", על פי המאמרים שלימד אביו ליחידים, הנקראים "דא"ח" (דברי אלקים חיים), וכהגדרת בנו רבי מנחם נחום[3]: ”...כשאר הואיל לבאר התורה שניתנה לנו . . מאת כ״ק אאזמו״ר ז״ל . . הכי קרא שמו שני־אור, ותורת אמת הייתה בפיו בשני פנים, הא׳ אשר דרש ברבים כאשר הוכיח במישור לענוי ארץ. שמה לא רבים יחכמו להבין עסקי פליאות חכמה לדעת בדברים העומדים ברומו ש״ע אשר הי׳ רצוף בתוך דבריו הקדושים. והוסיף ידו שנית לפני יח״ס מבנ״ע והמה מועטים לבאר דבריו יסודתם בההרי קודש בנוים ומיוסדים על אדני פז חכמת האמת. ואאמו״ר ז״ל לקח את עצי החיים והיו לאחדים בידו״.

אמנם גם במאמרי רבי דובער קיימות שתי רמות, כאשר הספר "תורת חיים" מיועד כדי לבאר את מאמרי העבודה של אביו, ואילו ספרי ה"שערים" מיועדים לבאר את הסידור, שנוסד על פי המאמרים שנאמרו ליחידים.

רבי דובער אף חילק את עבודת הוצאת ספרי אביו, כאשר את המאמרים שנאמרו ליחידי סגולה ערך והוציא בעצמו בספרים "סידור עם דא"ח" ו"ביאורי הזוהר", ואת סידור והדפסת המאמרים שנאמרו ברבים הטיל על חתנו רבי מנחם מנדל.

גם המאמרים שנאמרו בפני יחידים חולקו על ידו לשניים: מאמרים על סדר התפילה ומאמרים על הזוהר. מאמרי הזוהר נדפסו על סדר פרשיות התורה, כמעט בלשון שאמרם אביו, בתוספת מעט ביאור. אמנם ה"סידור עם דא"ח" נערך לפי שערים, כאשר כל נושא (תפילה, ציצית, תפילין, מועדים, שבת, וכו') מסודר בשער נפרד. כפי הנראה סידר את שערי הסידור באופן זה[דרושה הבהרה], כאשר הוא מתעתד לבארם בהרחבה בספריו שלו. מסיבה זו, תוכנם של מאמרים רבים בספרי ה"שערים" שלו זהה למאמרי אביו שנדפסו בסידור, אלא שבסידור המאמרים נאמרו בקיצור, ובוארו בהרחבה בספרי השערים.

יוצאים מן הכלל הם ספריו "שער היחוד" ו"קונטרס ההתפעלות" המבארים את סדר ההשתלשלות ואופן ההתפעלות[דרושה הבהרה].

רשימת הספרים

  • פסקי דינים - חלק א' על יורה דעה הלכות טריפות, וחלק ב' על אבן העזר הלכות גיטין.
  • אמרי בינה - ביאור על מצוות קריאת שמע ותפילין. נחשב במסורת החסידית כאחד הספרים המופשטים והקשים להבנה.
  • שער היחוד - ביאור על סדר השתלשלות האור האלקי.
  • שער האמונה - ביאור על מצוות האמונה ומצוות חג הפסח.
  • תורת חיים - מאמרי חסידות על ספר בראשית ושמות, חלקם מבוססים על מאמרי אביו.
  • עטרת ראש - דרשות לימים נוראים.
  • עיון תפלה - על התפילה.
  • שערי אורה - דרושים לחנוכה ופורים.
  • שערי תשובה - על התשובה.
  • דרך חיים - המשך לספרו שערי תשובה.
  • פוקח עורים - בענייני תשובה[4].
  • קונטרס ההתפעלות - פרטי אופני ההתפעלות במוח ולב ומחשבה.
  • פירוש המילות - מהדורא בתרא לשער התפילה שבסדור.
  • ביאורי-הזהר - ביאורים על חלקים מהזהר על פי חסידות ששמע מאביו אדמו"ר הזקן.
  • מלכא משיחא אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא - ביאור על תהליכי התיקון והתשובה בעת הגאולה ותחיית המתים.
  • מאמרי אדמו"ר האמצעי - על התורה ומועדים ועוד - כ-20 כרכים.
  • סידור עם דא"ח - ביאורי חסידות לסידור הרב.
  • אגרות קודש מאדמו"ר האמצעי, בהוצאת קה"ת, ברוקלין תשע"ג.

משפחתו

אילן שושלת אדמו"רי חב"ד

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד, 2004, עמודים 84–86, יוסף יצחק קמינצקי
  2. ^ היום יום ט"ו אדר-שני
  3. ^ בהקדמה לספר "תורת חיים".
  4. ^ הקונטרס פוקח עורים בהיברו בוקס
  5. ^ ראה אודותיו; מבית הגנזים, שד"ב לוין, תש"ע, הוצאת קה"ת, מסת"ב 978-0-8266-0657-0 עמוד שכד
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמודים כ"ג-כ"ה; תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י. 2010 מסת"ב 9780826653277
  7. ^ ראו צילום מצבת בנם 145 שנים אחרי: נתגלתה מצבת נינת האדמו"ר האמצעי
  8. ^ שלשלת היחס מורחב, PDF קישור, עמוד כ"א ובהערה 111 מציין לספר המאמרים קונטרסים של אדמור האמצעי קישור, באתר היברובוקס.
  9. ^ השם שרה נקראה על שם אחותה שנפטרה צעירה
  10. ^ מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו
  11. ^ לעצים נוספים של משפחת שניאורסון: ענף חיים אברהם | ענף משה | ענף סלונים: חלק א, חלק ב, חלק ג | ענף טברסקי | ענף ברוך שלום | ענף מהרי"ל | ענף חיים שנ"ז | ענף יואלי | ענף זלמנסון
  12. ^ פריט Q29348543 בוויקינתונים
  13. ^ לשאר צאציהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
  14. ^ רשימת שלשלת היחס מורחב עמוד כא ובקיצור תולדות חב"ד עמודים 110-111
  15. ^ הבן הגדול, רבי ברוך שלום, בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן רבי יוסף יצחק נהיה אדמו"ר בסגנון לא חב"די עוד בחיי אביו, והבן רבי יעקב נפטר בחיי אביו
  16. ^ הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו, מסת"ב 9654932636, ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת - היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמור רבי יהודה לייב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם (באוצר החכמה). וראו בספר "ליובאוויטש - העיירה של חב"ד" פרק י"א, עמודים 197–216, תשע"ז, כפר חב"ד; חנוך גליצנשטיין, 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש', תשמ"ו, כפר חב"ד, הוצאת ספרים קה"ת, עמודים 35–38 {באוצר החכמה)
  17. ^ עוד בחיי אביו החל לכהן כאדמו"ר. נהג בסגנון בית צ'רנוביל - צ'רקאס ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסוימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52). לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
  18. ^ א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקן היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתיים מהם בנות דודות שלו - נינות בעל התניא. לא ברור במאה אחוז מאיזה אשה נולדו איזה ילדים ולא ידועים במדויק שמותם. לכן לא הוכנסו לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא - מאשה אחת, ואברהם - מאשה שנייה.
    בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים בנות הדודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (ייד') (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (ב"המבשר": שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אשה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד"' קמינצקי, תשס"ד, עמוד 153)] – ועל אשה שהייתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד נכתב שאשתו מנישואיו השניים נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף
  19. ^ בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). פריט Q83736620 בוויקינתונים. בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112), נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ
  20. ^ א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
  21. ^ נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
  22. ^ א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי שלמה זלמן. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי שלום דובער מרציצה לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי שמריה נח גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראו בבלוג "עונג שבת". אודות ניצני אדמורות אצל שמריה נח, ראו: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" - היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק-ק"ג.
  23. ^ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג עמוד 30)
  24. ^ בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור, בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
  25. ^ התחיל לכהן עוד בחיי אחיו, רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)
  26. ^
    1] מפקד עיריית אורשא, 27 אוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת מסת"ב 978-08266-5532-5
    2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר היברובוקס
    3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גיליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
    4] יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד
    5] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 - נדפס בתשע"א
    6] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980
    7] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ - תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
    8] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות - יום רביעי, י"ד כסלו תשע"ג
    9] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, מסת"ב 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
    10] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גיליון א'קא (1101) עמודים 111–122
    11] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמור"י חב"ד
    12] הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, הרבי שלי, מהדורה ראשונה בעברית, 2019,מסת"ב 9789655262565 בתחילת הספר, עמודים יד-טו (14-15)


תקופת חייו של רבי דובער שניאורי על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0