המגיד ממזריטש

רבי דב בער

אוהל קברו
לידה	לוקאצ'י,
פטירה	י"ט בכסלו תקל"ג האנופיל,
כינוי	המגיד ממזריטש
מקום קבורה	האנופיל,
מקום פעילות	טורצ'ין, קוריץ, רובנו, מזריטש -
רבותיו	רבי ישראל בעל שם טוב
תלמידיו	ראה בפסקה תלמידיו ויורשיו
חתימה

רבי דב בֶּר (יידיש: בער) ממזריטש (מכונה "המגיד ממזריטש" או: "דער גרויסער מגיד"; "דער רבי ר' בער") (ת"ע – י"ט בכסלו תקל"ג) היה תלמיד הבעל שם טוב ויורשו בהנהגת תנועת החסידות.

ביוגרפיה

זמן לידתו

בשנת לידתו חלוקות הדעות: למסורת חב"ד לא ידוע תאריך היוולדו, אולם קיימת ברשותם גם מסורת לפיה ייתכן שהמגיד היה גדול בשנים יותר מהבעש"ט; ויש המשערים שנולד בשנת ה'תס"ד. יש אומרים שנולד בערך בשנת ה'ת"ע, ולפי מסורת קדומה של רבי אברהם יעקב מסדיגורה נולד בשנת ה'תנ"ח. לפי מסורת זו האחרונה היה צעיר מהבעש"ט (שלפי אותה מסורת נולד בשנת ת"נ),  אך בהתאמה עם מסורת חב"ד שהבעש"ט נולד בשנת נח"ת, נמצא שהיה בן גילו של רבו הבעש"ט.  

ראשית חייו

נולד בעיירה לוקאטש שליד העיר רובנו לאביו רבי אברהם, מלמד עני. למשפחתו היה כתב ייחוס עד רבי יוחנן הסנדלר. לגבי מגילה זו מסופר כי בשנות ילדותו זו נשרף בית הוריו ובתוכה המגילה ודב-בער הקטן ראה את אמו בוכה, כשניסה להרגיעה הסבירה לו אמו שהטעם לבכייה הוא אובדן מגילת היוחסין, הרגיעה הילד שתחל מגילה חדשה ממנו שתחשב לא פחות. זהו הסיפור הראשון הידוע על חיי המגיד, והיחיד בתקופת ילדותו.

כבר בימי ילדותו נשלח על ידי אביו, רבי אברהם, ללמוד תורה בישיבה הגדולה של רבי יעקב יהושע פאלק בעל ה"פני יהושע" בעיר לבוב.   נישא לרבנית קיילא בת רבי שלום שכנא מטורטשין, ועבר לגור בכפר סמוך לטורטשין בו שימש כמלמד. בתקופה זו הרחיב את ידיעותיו בתורה והחל לעסוק בקבלה. שימש כמגיד בטורטשין ואחר כך בקוריץ וברובנו. בערך בשנת ה'ת"ק נולד לו בנו אברהם שנקרא לימים רבי אברהם המלאך, בת נוספת הייתה לו בשם דאבא.

בזיווג שני נשא את גיטל אלמנתו של רבי מאיר תאומים (אביו של רבי יוסף תאומים בעל ה"פרי מגדים").

אצל הבעל שם טוב

כשנתגלה הבעל שם טוב, התנגד המגיד בתחילה לתנועת החסידות, אך משהתקרב אליו נהפך לתלמידו החשוב ביותר. ישנן שלוש מסורות חסידיות על אודות הדרך בה הוא התקרב לבעל שם טוב. אחת מהן מספרת כי לאחר שאשתו הפצירה בו שיסע לבעל שם טוב מאחר שזה האחרון נודע כמחולל ניסים ואולי ירפאו מבעיית הרגליים שהייתה מציקה לו זה שנים רבות. בהגיעו לבעל שם טוב, הבעל שם טוב שאלו פשט בדברי זוהר מוקשים, ולאחר שענה לו, אמר הבעל שם טוב פרוש אחר לפי דרכו האמיתית. הבעל שם טוב אמר את הפירוש שאמר אך ב"יראה ואהבה", והמלאכים שהופיעו בספר הזוהר נגלו לעיניהם, והסביר לו שלימודו היה "בלי נשמה". בעקבות מאורע זה, התקרב אל הבעל שם טוב.

הנהגת תנועת החסידות

לאחר פטירת הבעש"ט בחג השבועות ה'תק"ך, נבחר המגיד כרצון רבו לממלא מקומו. הבעש"ט התבטא כלפיו: "יודע אני כי הדב הזה אין לו רגליים (הרב דב בער היה נכה ברגליו), אבל יש לו ידיים רחבות, לקרב בהן את הלבבות, ומסוגל הוא לאחד תחת הנהגתו את כל אלה הנאמנים לחסידות".

הוא התיישב בעיירה מזריטש, שהפכה למרכז תנועת החסידות. תחת הנהגתו גדלה התנועה והרחיבה את מסגרתה. לכל מקום שלח את הבחירים מבין תלמידיו, שעשו נפשות לחסידות בכל מדינת פולין ואף מחוצה לה.

לפי מסורות שונות, לאחר פטירתו של הבעש"ט, מונה בנו של הבעש"ט - רבי צבי - למנהיג החסידים, אך לאחר שנה אמר רבי צבי במפתיע שאביו התגלה אליו והורה לו למסור את שרביט ההנהגה לרבי דב בער. מסורת אחרת מספרת על מינויו של המגיד ממזריטש ליורש בהנהגת תנועת החסידות, לאחר שהבעל שם טוב הורה לתלמידיו להציג עצה להתגברות על מידת הגאווה ותשובת רבי דב בער הייתה שאין עצה נגד גאווה כי כשנמצאים על הר אפילו לא יודעים שאנו על הר, ואפשר רק להתפלל להנצל מהגאווה. תשובתו התקבלה על דעת הבעל שם טוב ומיד הוא מינה אותו ליורשו.

פטירתו

בשנת תקל"ב חזר המגיד לרובנו, עיר מולדתו. זמן מועט לפני פטירתו, התיישב בעיר אניפולי, בה נפטר בי"ט בכסלו ה'תקל"ג ובה נקבר. לאחר שגם תלמידיו וגם אנשי החברה קדישא רצו להתעסק בטהרתו ובקבורתו, הוחלט כפשרה לתת את הטיפול בו לתלמידיו הרשומים כאנשי חברא קדישא בעריהם. כדי לקבוע את חלק כל אחד מהתלמידים בטהרה, הטילו התלמידים גורל על אברי המגיד. רבי שניאור זלמן מלאדי זכה בטהרת הראש.

בהנהגת החסידות

הנהגתו הייתה שונה משל הבעש"ט אשר היה מרבה לנסוע עם תלמידיו לכל סביבותיו על מנת להפיץ חסידות ולחולל ישועות, בעוד רבי דב בער ישב בעירו מעזריטש ולא יצא ממנה כמעט למעט בסוף ימיו שעבר לעיר אניפולי. מצד שני שלח את תלמידיו לארצות שונות כדי להפיץ את תורתו, ולהזים את הטענות נגד שיטתו, בייחוד בוילנה שבליטא ובברודי שבאוקראינה.

חסידים מספרים שלרבו הבעש"ט היו "שישים גיבורים", כלומר - שישים תלמידים מובחרים, "אריות החבורה" שהפיצו את תורתו ברחבי אירופה, אך לתלמידו רבי דב בער היו מאה ועשרים תלמידים, כפול מרבו. הקבלה זו הושוותה לאלישע, תלמידו של אליהו הנביא, שגם השפעתו הייתה כפולה משל רבו.

בתקופת הנהגתו, הפכה התנועה החסידית לנפוצה ופופולרית, דבר שהתאפשר בעיקר היות שישב במחוז פודוליה, אשר היווה את מרכז יהדות פולין באותה העת^{[דרושה הבהרה]}. חסידויות רבות המוכרות כיום נוסדו על ידי תלמידי המגיד. בנו היה רבי אברהם המלאך, נכדיו היו רבי ישראל חיים מלודמיר ורבי שלום שכנא מפראהבישט אביו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין מייסדה של חסידות רוז'ין, שהסתעפה ברבות השנים למספר גדול של חסידויות, ביניהם סדיגורא, שטפנשט, הוסיאטין, בויאן ועוד.

ערך מורחב – חרם תלמידי המגיד ממזריטש

התפשטות תנועת החסידות הגבירה גם את הלחימה מצד המתנגדים, תקופה לפני פטירתו ערכו תלמידיו חרם נגד רודפי החסידים. המגיד אמר לתלמידיו כי אמנם החרם פעל שבכל מקום בו תהיה מחלוקת בין החסידים למתנגדים תהיה יד החסידים על העליונה, אבל בשל הטלת החרם יהיה עליו להסתלק מהעולם.

משנת המגיד

”	ופעם אחד שמעתי שאמר לנו המגיד זללה"ה בפירוש, אני אלמוד אתכם אופן היותר טוב איך לומר תורה, בהיות שאינו מרגיש את עצמו כלום, כי אם אוזן שומעת איך שעולם הדיבור מדבר בו, ולא הוא המדבר בעצמו, ותיכף שמתחיל לשמוע דברי עצמו יפסיק, וכמה פעמים ראו עיני ולא זר, כשפתח פיו לדבר דברי תורה היה נראה לעין כל כאלו אינו בזה העולם כלל, ושכינה מדברת מתוך גרונו, ולפעמים אפילו באמצע ענין ובאמצע תיבה היה פוסק ושהה זמן מה...	“
– רבי זאב וולף מז'יטומיר, אור המאיר פרשת צו ד"ה וידבר

תורתו דיברה על הצורך בדבקות בבורא ועל הצורך לעשות כל מעשה לשם שמיים. הוא התנה את חשיבות הלימוד בכך שהוא יהיה מתוך דביקות, והורה על כך שמדי פעם בשעת הלימוד יזכיר הלומד לעצמו את דביקות ה'. כהשקפתו של רבו הבעל שם טוב הוא לא ייחס חשיבות למי שלומד את התורה מתוך גאווה ורצון להשתרר על האחרים, וממילא בתורתו ירדה קרנם של חלק מהלמדנים באותה תקופה שלא הצטיינו במיוחד ביראת השמים שלהם, וגם בשל כך העלה עליו את חמתם של המתנגדים שטענו כי החסידים מזלזלים בלימוד התורה.

בבית מדרשו של המגיד עסקו התלמידים גם בהלכה. כשהובאו לפניהם שאלות בהלכה למעשה התפלפלו התלמידים והביאו את מסקנותיהם להכרעת המגיד. בנוסף לכך יצאו מבית מדרשו הידורים ותקנות הלכתיות שחלקם התפשט בכל קהילות ישראל. בחצרו של המגיד היו מהראשונים שהידרו ללוש ולאפות מצות מתחילה ועד סיום תוך 18 רגעים, הידור שהתפשט ברוב קהילות ישראל. תלמידיו גם נמנעו ונזהרו מאכילת מצה שרויה, זהירות שהתקבלה בעיקר בקהילות החסידים. השוחטים במזריטש, בעידוד המגיד, המציאו את השחיטה ב"סכינים מלוטשים". תקנה שקיבלה את אישורו של הגאון מווילנה והתפשטה בדורות הבאים בכל קהילות ישראל.

המגיד חיפש תלמיד ראוי לערוך מחדש את ההלכות הנצרכות בחיי היום יום מהשולחן ערוך (אורח חיים ויורה דעה), וליקוט ההלכות מהספרות ההלכתית מהזמן שחלף מעת כתיבת השולחן ערוך של הבית יוסף, ולהוסיף עליהם את טעמי ההלכות שאינם מופיעים בשולחן ערוך. המגיד הטיל את המשימה על תלמידו רבי שניאור זלמן מליאדי (בעל התניא) שהתחיל במלאכה בשנת תק"ל בעודו יושב בבית מדרשו של המגיד, והספיק לכתוב תוך שנתיים, עוד לפני פטירת רבו, קובצי הלכות אחדים מהשולחן ערוך שלו, שולחן ערוך הרב.

גם על הספר "מנורה הטהורה" על הלכות שבת שחיבר תלמיד המגיד רבי עוזיאל מייזליש, כתב רבי אלימלך מליז'ענסק בהסכמתו לספר כי הוא נכתב על פי הוראת המגיד.

המגיד נמנע מלעלות לארץ ישראל, והסביר זאת בשל החשש להיכשל בקיום המצוות התלויות בארץ. במפגש אקראי של המגיד עם שר צבא פולין, הציע השר לספק עבורו חיילים כדי לכבוש את ארץ ישראל המובטחת ליהודים, אך המגיד סירב באמרו: "אין אנו רוצים ליקח ארץ ישראל עד שה' יתברך בעצמו יתן לנו".

מתלמידיו

• רבי אהרן הגדול מקרלין, מייסד חסידות קרלין.
• רבי מנחם מנדל מוויטבסק בעל ה"פרי הארץ".
• רבי מנחם נחום מצ'רנוביל בעל ה"מאור עיניים" מתלמידי הבעל שם טוב, מייסד חסידות טשרנוביל.
• רבי אלימלך מליז'נסק בעל ה"נועם אלימלך", אחיו של רבי זושא מאניפולי. מכונים "האחים הקדושים".
• רבי זושא מאניפולי אחיו של רבי אלימלך מליז'נסק. מכונים "האחים הקדושים".
• רבי שניאור זלמן מלאדי, מכונה "אדמו"ר הזקן" בעל ה"תניא", מייסד חסידות חב"ד.
• רבי לוי יצחק מברדיטשוב, מכונה "סנגורם של ישראל" בעל ה"קדושת לוי".
• רבי זאב וולף מז'יטומיר בעל "אור המאיר".
• רבי אברהם מקליסק. היה גם תלמידו וממלא מקומו של רבי מנחם מנדל מויטבסק.
• רבי שלמה מקרלין, למד גם אצל רבי אהרן הגדול מקרלין.
• רבי שמואל שמעלקא הורוביץ רבה של העיר ניקלשבורג אחיו של רבי פנחס הורוביץ בעל ה'הפלאה'. מכונים "תרי צנתרי דדהבא".
• רבי פנחס הלוי הורוביץ בעל ה"הפלאה", רבה של פרנקפורט דמיין. אחיו של רבי שמואל שמלקא מניקלשבורג. מכונים "תרי צנתרי דדהבא".
• רבי יעקב שמשון משפטיבקה.
• רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, מכונה "המגיד מזלוטשוב", ממנו התמשכה חסידות זוועהיל.
• רבי זאב וולף מטשרני-אוסטראה.
• רבי אריה לייב שרה'ס מתלמידי הבעל שם טוב.
• רבי אברהם המלאך בנו של רבי דב בער ממזריטש, המשיך ללמוד עם רבי שניאור זלמן מלאדי.
• רבי עוזיאל מייזליש מחבר הספרים: תפארת עוזיאל, מנורה הטהורה, תפארת צבי.
• רבי שלמה לוצקר מכונה "המגיד מלוצק".
• רבי חיים חייקל מאמדור בעל ה"חיים וחסד". היה גם תלמידו של רבי אהרן הגדול מקרלין.
• רבי יהודה לייב הכהן מאניפולי בעל "אור הגנוז".
• רבי יצחק אייזיק כ"ץ, מחבר הספר "ברית כהונת עולם".
• רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ מכונה "המגיד מקוז'ניץ", המשיך ללמוד אצל רבי אלימלך מליז'נסק.
• רבי יעקב יצחק הורוביץ מכונה "החוזה מלובלין", המשיך ללמוד אצל רבי אלימלך מליז'נסק.
• רבי אשר צבי מאוסטראה, מו"ץ בעיר קוריץ, ומחבר ספר מעיין החכמה.
• רבי אברהם חיים אב"ד זלוטשוב, מחבר ספר אורח לחיים. היה גם תלמידם של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי שמעלקא מניקלשבורג.
• רבי ישראל מפולוצק.
• רבי יוסף בלוך המגיד מסטנוב, מחבר ספר 'גנזי יוסף'.
• רבי משולם פייבוש הלר בעל "יושר דברי אמת". על אף שהיה רק פעם אחת אצל המגיד, הוא מצטט רבות מכתבי המגיד שהגיעו לידו ומבארם.

לתלמידים נוספים ראו: קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש.

דברי תורתו

המגיד לא כתב ספרים, דבריו נרשמו ונמסרו על ידי תלמידיו. במשך השנים נדפסו עשרה ספרי ליקוט מתורתו, המנויים להלן, חלקם יחד עם תורת רבו הבעש"ט ותורת חבריו תלמידי הבעש"ט. רוב התורות בספרים חופפים אם כי בשינויי נוסח. מהשוואת הנוסח בספרים ובכתבי יד סבורים החוקרים שרוב הספרים נעתקו מאותם מקורות בכתב יד שמקורו ברשימות רבי לוי יצחק מברדיצ'ב.

• מגיד דבריו ליעקב - ליקוטי אמרים - נערך בחייו ועל פי בקשתו של המגיד. הודפס לראשונה בקאריץ, שנת ה'תקמ"א על ידי המגיד מלוצק, ובתוספת "לקוטים חדשים" בקאריץ ה'תקמ"ד.
• לקוטים יקרים - נוסח הנהגות תלמידי הבעל שם טוב. יצא לאור בלמברג בשנת תקנ"ב על ידי רבי שמואל סגל בודק מק"ק לבוב, מכתב יד שהיה ברשות רבי משולם פייבוש הלר. המדפיס מייחס את הדברים לבעש"ט, המגיד, רבי מנחם מנדל מפרמישלאן ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. יצא גם לאור במהדורה שניה על ידי רבי אברהם יצחק קאהן עם מראי מקומות וביאורים קצרים.
• אור תורה - הודפס בקוריץ, שנת ה'תקס"ד. מכתב יד שהיה בידי רבי ישעיה מדינוביץ.
• כתבי קודש - לעמבערג תרכ"ב, מכתב יד שהיה בידי רבי ישראל מקוז'ניץ. הוציא לאור הרב משה הכהן, ולפי הכתוב בדף הספר יש בספר גם תורות מהבעל שם טוב, רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מקוז'ניץ. לפי מחקר של מכון שפתי צדיקים הספר כולו (חלק א') מתורת המגיד ממעזריטש כפי שמוכח מהשוואות לשאר ספרי המגיד, להוציא אולי קטעים בודדים.
• אור האמת - מכתב ידו של רבי צבי חסיד שהעתיק מכתב ידו של רבו רבי לוי יצחק מברדיטשוב. הוציא לאור רבי משה מרדכי לבטוב נכדו של רבי צבי חסיד. הודפס בהוסיאטין, שנת ה'תרנ"ט.
• לקוטי אמרים - מכתבי הרב אליעזר ספרא ששמע ממורו רבי מנחם מנדל מוויטבסק, לעמבערג תרע"א.
• שמועה טובה - מכתב יד מיוחס לרבי לוי יצחק מברדיטשוב, ורשה תרצ"ח.
• צוואת הריב"ש - על פי רוב החוקרים, אלו הנהגות שנאמרו בבית המדרש של המגיד ממזריטש ולכל המובא בו יש מקבילות בספרים הנ"ל.
• תורת המגיד ממזריטש - ליקוט מהספרים הנזכרים, ומאסף של אמרות המופיעות בספרי אדמו"רי החסידות בשמו, יצא על ידי הרב ישראל יעקב קלפהולץ, תשכ"ט. מהדורה חדשה, הוצאת מישור, בני ברק תשע"א.
• חיים וחסד - נדפס מכתב יד של רבי חיים חייקא מאמדור שהיה בביתו של רבי אשר מסטולין. כשליש מהספר הם תורות שיש להם מקבילות בספרי המגיד ממעזריטש (כמו אור האמת ואור תורה). כתב יד של הספר קיים באתר ספריית חב"ד, ובו גם מצויינים תאריך אמירתם של התורות, שנאמרו בחיי רבי חיים חייקא מאמדור.
• דברות המגיד יצא לאור בשנת תשע"ט מכתב יד שביד מכון "גנזים". רובו של הספר מופיע בשאר הספרים שכתב רבי לוי יצחק מברדיטשוב מתורת רבו, אך ישנם גם דברי תורה חדשים שאינם מופיעים בשום ספר אחר של המגיד ממעזריטש.

בנוסף לכך חברו תלמידיו ספרים מתורתם ובהם ציטטו את דבריו בתוספת ביאור משלהם, לפעמים בשמו ולפעמים אף בעילום שמו. יש לציין את הספרים שהרבו להביא מדבריו: אור המאיר, קדושת לוי, דברת שלמה, מאור עינים, אורח לחיים ודרכי ישרים (ז'יטומיר תקס"ה, חיבור מרבי מנחם מנדל מפרמישלאן ומביא הנהגות מהבעש"ט והמגיד ממזריטש).

תלמידו רבי פנחס הורוביץ, חיבר את הספר "פנים יפות" בו ציטט רבות מתורת רבו המגיד, אך בספר הנדפס לא מופיעים הדברים בשם רבו. לפי מסורת חסידית המוציא לאור הראשון השמיט את ייחוס הדברים לרבו המגיד החסידי. בשנת תשע"א נדפס לראשונה ספר נוסף מכתב ידו של רבי פינחס הורוביץ בשם "פנים יפות תנינא" ובו הוא מצטט במפורש תורות ששמע מרבו.

סידור המגיד

המגיד התפלל בסידור נוסח האריז"ל בכתב יד שהיה בידו, לפי המסורת הוא ביקש מתלמידיו ובמיוחד מתלמידו המגיד מקוז'ניץ, להגיה ולתקן אותו. הסידור עבר בירושה לבנו רבי אברהם המלאך, ואחריו עבר מדור לדור, בן אחר בן אצל אדמור"י בית רוז'ין, עד לאדמו"ר רבי נחום דובער פרידמאן, וכיום נמצא בידיים פרטיות.

בשנת תשע"ה נחשף הסידור לפני חוקרים חסידיים, וממחקר ראשוני מתגלה כי בסידור אכן מצויים מאות תיקונים בכתב יד בין השורות ועל הגליונות. כתב יד של ההגהות הוא של המגיד מקוזניץ. יש הגהות נוספות שלטענת הרב יצחק ישעיה וייס הן מרבי שניאור זלמן מליאדי.

מאמרותיו

• (על רבו הבעש"ט): "הלואי היו מנשקים את הספר תורה באותה האהבה, שהיה מורי מנשק את הילדים בהוליכו אותם אל החדר כשהיה "באהעלפער" (מסייע למלמד בחדר)".
• "דע מה למעלה ממך" - דע שכל הנעשה למעלה בעולמות העליונים, הכול הוא ממך, על ידי עבודת האדם.
• כל מנעול יש לו מפתח המכוון לו ופותחו. אבל יש גנבים חזקים היודעים לפתוח בלי מפתח: הם שוברים את המנעול. כך ניתן לפענח כל סוד של העולם על ידי ההשתקעות המיוחדת המכוונת לו. אבל הקדוש ברוך הוא אוהב את הגנב השובר את המנעול. הרי זה האדם השובר את ליבו למען השם.

לקריאה נוספת

• שמואל אבא הורודצקי, החסידות והחסידים, א, ירושלים תרפ"ג, עמ' [עז]-קב;
• שמעון דובנוב, תולדות החסידות, תל אביב תר"ץ-תרצ"א, עמ' 77-87;
• ר. פרידמן, המגיד הגדול ממזריטש: ספור חייו ופעליו של רבי דב בער ממזריטש
• חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות - המגיד ממזריטש, קה"ת, תשל"ו
• נתנאל לדרברג, השער לאַין - תורת החסידות בהגותו ותורתו של רבי דוב בער המגיד ממזריץ', סדרת מאה שערים הוצאת ראובן מס תשע"א
• אבינועם ביר, "המסע ביעד - טבעה של החוויה המיסטית בהגות המגיד ממזריץ", דעת 81 (2016), עמ' 278–299.

קישורים חיצוניים

אודותיו

• המגיד ממזריטש, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• אברהם כהנא, ‏ר' דוב המגיד ממיזריטש (בתוך ספר החסידות, ורשה, תרפ"ב), באתר "דעת"
• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי דב בער ממעזריטש", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 340-333, באתר HebrewBooks
• המגיד ממעזריטש - רבי דובער באתר " MyTzadik" ‏
• רבי דב בער המגיד ממעזריטש באתר אהלי צדיקים
• אתר על תורת המגיד ממעזריטש
• ניגוני המגיד - מתוך ירחון בית רוז'ין

ספריו

• מגיד דבריו ליעקב, באתר היברובוקס
• צוואת הריב"ש, באתר היברובוקס
• מגיד דבריו ליעקב, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית ‏
• אור תורה, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית ‏
• אור תורה בספריית חב"ד
• ליקוטים יקרים, לבוב תקנ"ב, באתר היברובוקס
• ליקוטים יקרים, לעמבערג תקנ"ב, באתר היברובוקס
• לקוטים יקרים, אוסטראה תק"פ, באתר היברובוקס
• הספר אור האמת
• שמועה טובה, באתר היברובוקס

ניגוניו

• ניגון המגיד ממעזריטש הרב דוד רפאל בן עמי פיינשיל, סרטון באתר יוטיוב - ניגונו לפי מסורת חסידי ברסלב.
• ניגון ב' מהמגיד ממזריץ', סרטון באתר יוטיוב, ניגון א ברסלב’ער טענצל, סרטון באתר יוטיוב - מיוחס כן אצל חסידי ברסלב.
• ניגון הקפה ומצווה טאנץ המיוחס להמגיד - אלבום רוז'ין סאדיגורה.
• נוסח שהיה מקובל בידי ר' שמואל צצ'יק' - פורום לתורה (נדרשת הרשמה)
• ניגון הקפה המיוחס למגיד, סרטון בערוץ "יוסף משה כהנא", באתר יוטיוב

הערות שוליים

תקופת חייו של המגיד ממזריטש על ציר הזמן
ציר הזמן

‏

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0