רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה
 | |
| קברם של רבי אברהם מקאליסק ורבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה בטבריה | |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי העתיק בטבריה |
|---|---|
| פטירה | ה' באדר תקפ"ג |
| תאריך עלייה | תקנ"ח |
| מקום פעילות | צ'רני-אוסטראה, קופיל (אוקראינה), טבריה |
| רבותיו | המגיד ממזריטש, רבי משולם פייבוש מזברז' |
| תלמידיו | רבי מנחם מנדל מקוסוב, רבי דוד שלמה אייבשיץ, רבי ישראל אברהם מזל |
| צאצאים | ציזיא חנה מזל |
רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה (נפטר ה' באדר תקפ"ג (16 בפברואר 1822)), היה אדמו"ר בדור השלישי של תנועת החסידות, מתלמידי המגיד ממעזריטש. ב-1798 עלה לארץ ישראל וחי בה 25 שנה עד לפטירתו.
חייו
נולד לרבי נפתלי צבי. כיהן כרב וכאדמו"ר בעיר צ'רני-אוסטראה ובקופיל הסמוכה. היה תלמידו של המגיד ממזריטש ושל רבי משולם פייבוש מזברז'. נטל חלק במאבק על השחיטה החסידית הנפרדת.[1]
בקיץ תקנ"ח (1798) עלה לארץ ישראל. בקושטא בדרכו לארץ נפגש עם רבי נחמן מברסלב[2] ישב תחילה בחיפה[3] ומאוחר יותר בטבריה. במכתב לתלמידו רבי מנחם מנדל מקוסוב, הוא מתאר את מצבו בתקופה זו: "...ובפרט בעיתים הללו אחר שנות ראינו רעה תקנ"ח ותקנ"ט שנשארנו מעט מהרבה שנסתלקו צדיקים מופלגים קדושי עליון, גם עלו תקפו צרות שבשני ימים תקיפן זה אחר זה היה עלי דבר וחרב, מאד מאד צריך לעורר לתשובה, ובפרט בארצנו הקדושה ששם צדק ילין בה...".[4]
אחר פטירת חברו רבי אברהם מקאליסק בשנת ה'תק"ע (1810) מילא את מקומו בהנהגת החסידים בטבריה ועמד בקשרי מכתבים עם ראשי תנועת החסידות בחוץ לארץ כדי שהללו יתמכו כלכלית ביישוב החסידי בארץ.[5]
רבי זאב וולף נפטר בה' באדר תקפ"ג (1822), ונטמן בבית העלמין הישן בטבריה, בסמיכות לרבי אברהם מקאליסק. אשתו נפטרה בשנת 1837. בתו, בנו וכלתו נספו ברעש הגדול בצפת באותה שנה.
ביתו השתמר, ולימים נרכש על ידי רבי ישראל מסטולין, והוא עומד עד היום בחצר היהודים בטבריה.
מכתבו של רבי אשר מסטולין (הראשון) אליו נדפס בסוף הספר "בית אהרן". מעט מדברי תורתו נדפסו בהקדמת הספר "מנורת זהב" ובקונטרס "אור צדיקים". דברי התורה המעטים המובאים בשמו נאספו לספר "תקיפא דארעא דישראל" הכולל גם את תולדות חייו.
משנת תשי"ג קיים נכדו רבי יוחנן מטולנא עליה לקברו מידי שנה ביום פטירתו וכן ערך טיש הילולה בטבריה לכבודו. לאחר פטירתו המשיכו נכדיו האדמו"רים מטולנא במנהג. שנים רבות[6] שבת נכדו הרב יצחק מנחם וינברג בטבריה בשבת הסמוכה ליום השנה, יחד עם חסידיו.
תלמידיו ושושלתו
- חתנו וממלא מקומו בעיר צ'רני-אוסטראה רבי ישראל אברהם מז"ל, לאחר פטירתו המשיכו חסידים לנסוע לאשתו, בתו של הרב זאב וולף, ציזיא חנה מזל.
- חתנם היה רבי דוד מטולנא.
- חתן נוסף הוא רבי מרדכי וואלף (בנו של רבי אברהם פרץ - תלמיד החוזה מלובלין ובעל תוקע אצלו)[7].
- תלמידו המובהק, רבי מנחם מנדל מקוסוב, אבי שושלת חסידות ויז'ניץ. באחת מאיגרותיו כתב לו רבי זאב: "שיתחדש המלוכה שלו, שלא יזוז ממנו, מבניו ומבני בניו, עד עולם".
- רבי דוד שלמה אייבשיץ, בעל "לבושי שרד" ו"ערבי נחל", שעלה גם הוא לארץ ישראל.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, תורת החסידות, מוסד הרב קוק 2006, חלק א' עמוד 503
- יצחק אלפסי, תפארת שבמלכות, תל אביב תש"ם, עמ' 26-24
- מנחם מנדל ויזניצר, תקיפא דארעא דישראל, מכון "נחלת צבי"
קישורים חיצוניים
- על רבי זאב וולף בתוך בטאון "צעירי ויזניץ", עמ' יט
- האיגרת ל"אהבת שלום"
- אור צדיקים, קאלאמעא תרמ"ו, באתר היברובוקס
- מנורת זהב, באתר היברובוקס (דברי תורה מר' זאב וולף מובאים בעמ' 7)
- מאמר מקיף אודותיו בגיליון "עלים לתרופה".
- חוברת ה' אדר בעיה"ק טבריא תובב"א באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ^ מור אלטשולר, הסוד המשיחי של החסידות, אסופה-תלמידים וכתבים
- ^ שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות י"ב
- ^ שבחי הר"ן אות יח
- ^ קונטרס 'אור צדיקים', קאלאמעא תרמ"ו (המכתב נדפס בסוף הקונטרס)
- ^ בהקדמת ספר 'מנורת זהב' כותב המוציא לאור, כי הוא "תיקן הכוללים בארץ הקודש, ובחוץ לארץ תיקן הנדבות על ר' מאיר בעל הנס לחיזוק יישוב ארץ הקודש"
- ^ בין השנים תשס"ב לתשע"ו
- ^ יצחק אלפסי - החסידות וארץ ישראל, באתר אוצר החכמה
