רבי חיים חייקא מאמדור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי חיים חייקא מאמדור
קברו באמדור
קברו באמדור
רבותיו רבי אליהו מווילנא, רבי דב בער ממזריטש
פטירה כ"ג באדר תקמ"ז
חיבוריו חיים וחסד
צאצאים ראה בפסקה משפחתו

רבי חיים חייקא מאמדור (ר' חייקיל האמדורר, ? - כ"ג באדר תקמ"ז, 1787) היה אדמו"ר חסידי בדור השלישי לחסידות.

תולדותיו

נולד לרבי שמואל. לפי המסורת במשפחה, אבותיו היו מספר דורות של צדיקים נסתרים[1].

היה תלמידו של הגר"א. לפי המסורת החסידית[2] היה מלמד תלמידים ועוסק בצומות וסיגופים כמה פעמים משבת לשבת והיה ער אלף לילות לעסוק בתורה[3]. באחד ממסעותיו של רבי אהרן הגדול מקרלין בליטא הגיע לאמדור וראה את רבי חיים חייקל לומד. שאל אותו רבי אהרן במה הוא עוסק. השיב לו רבי חיים: בתורה לשמה. שאלו רבי אהרן: והיכן ה'דברים הרבה?'[4] ומבלי לחכות לתשובה הוא פנה מיד ויצא מבית המדרש ועלה על העגלה והחל לנסוע. רבי חיים חייקל רץ אחרי העגלה והתחנן לפני רבי אהרן שיעצור אותה, אך הוא ציווה על העגלון להמשיך בנסיעה עד שראה שלא נשאר כח לרבי חיים להמשיך לרוץ ואז עצר את העגלה והעלהו. שאלו רבי חיים איפה מקבלים את ה"דברים הרבה" ענה לו רבי אהרן שיסע למזריטש. כשהגיע למזריטש אמר המגיד ממזריטש לרבי אהרן: "הבאת מנורת זהב מלאה בשמן שרק צריך להדליק אותה".

התייחד בתפילתו שהייתה בהתלהבות ובמרירות. צדיקי דורו שיבחו את עבודת תפילתו, ביניהם רבי פנחס מקוריץ ורבי ברוך ממז'יבוז'. באופן שונה מהמקובל אצל חבריו תלמידי המגיד ממזריטש, תמך בעשיית סיגופים ותעניות, וכאמור, אף הוא התנהג כך. עקב מגוריו והשפעתו בליטא, חלק גדול מההתנגדות לחסידות הופנה אליו ופעם אף הלקו אותו בגלל עדות שקר שאכל חלב אחר בשר.  

תורתו

ספרו "חיים וחסד" היה מונח בכתב יד אצל אדמו"רי קרלין ובשנת תרנ"א הודפס לראשונה בוורשה. כשליש מהספר הם תורות שיש להם מקבילות בספרי המגיד ממעזריטש (כמו אור האמת ואור תורה), ויתכן שיש קטעים נוספים שהינם תורות מהמגיד[5]. בשנת תשע"ח נדפס הספר מחדש על ידי מכון "אור לישרים" בשני כרכים, בהוצאה מנוקדת, עם ביאורים, ציונים, הרחבות, מפתחות ותולדות המחבר.

כתב יד של הספר, השונה מכתב היד שממנו נדפס הספר עצמו, נמצא בספריית חב"ד והועלה לאתר הספריה בשנת תשפ"ב.

לחניו

הלחין כעשרה ניגונים, רבים מהם מושרים בחצרות קרלין וסלונים.

משפחתו

לקריאה נוספת

  • רבי יאשע שוב, כתבי ר' יאשע שו"ב, עמוד קס"א - קס"ד.
  • "תורת המגיד ממעזריטש שבספר חיים וחסד, מקבילות והשוואות", בתוך: שפתי צדיקים, חלק טו.
  • "על הספר הקדוש 'חיים וחסד', מקורותיו, דרכי עריכתו ומהדורותיו", בתוך: גליון "נראה אור", גליון קו, פרשת כי תשא תשפ"ב.
  • מכון "שיח אבות" קוידינוב, מאמרים ודברות קודש מתוך הכתב יד של הספר חיים וחסד בתוך: גליון בית אהרן וישראל רכ"א (תמוז - אב תשפ"ב) עמ' כו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הקדמת נכדו לספר חיים וחסד
  2. ^ ראו בקובץ בית אהרן וישראל בקישורים חיצוניים
  3. ^ תפארת שלמה פרשת צו
  4. ^ ככתוב בפרקי אבות:"כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה".
  5. ^ ראה מחקר בקובץ שפתי צדיקים קובץ טו עמ' כב - לד, ובהערתו של החוקר יהושע מונדשיין בהקדמת הספר "מגיד דבריו ליעקב" אודות ספר זה
  6. ^ ראו עליו במאמרו של אברהם אביש שור.
  7. ^ אלפסי כותב בטעות שהיה חתן בנו רבי שמואל.
  8. ^ אברהם אביש שור קובץ בית אהרן וישראל נ'.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0