גזענות
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
גִּזְעָנוּת היא עמדה שלפיה בקרב בני אדם מתקיים קשר הכרחי בין מוצאם לבין תכונות אופי מסוימות, או לעיתים גם כישורים שכליים, כך שהיחיד אינו נשפט על פי ייחודו האישי אלא על פי השתייכותו לקבוצה בלבד. ברוב המקרים משתמעת מהגישה גם עליונותה של קבוצה אחת על האחרת, והיא משמשת צידוק למעשים ולהתבטאויות שעיקרם העדפה של בני קבוצה אחת על בני הקבוצה האחרת[1].
על פי חוק העונשין הישראלי, גזענות מוגדרת כרדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור בני אדם או חלקים של האוכלוסייה או יחידים, בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני.
התאוריות הראשונות שהוכתרו בכינוי 'גזענות' מקורן במאה ה-19 והן התייחסו לקבוצות הנבדלות במוצאן הביולוגי בלבד, אולם עם הזמן התרחבה הגדרה זו ונהוג לכלול בה גם הבחנות על בסיס לאומי[2], ניתן להרחיב זאת גם להבחנה על פי תכונות אחרות, כמו מגדר, דת וכדומה[3].
דוגמאות מובהקות לגזענות ממוסדת הן תורת הגזע הנאצית ומשטר האפרטהייד בדרום אפריקה.
מהות הגזענות
במשמעותה הרווחת, מגדירה הגזענות התייחסות שלילית (שנאה, אפליה) לבני אדם, בגלל מוצאם האתני או צבע עורם. גזענות כזו נחשבת לסותרת את זכויות האדם (בדומה לאפליה מטעמי מגדר, גיל ומראה חיצוני), והיא פסולה על פי חוק במדינות רבות. בעבר, מדינות שונות נשאו את דגל הגזענות, אך כיום הפך המונח למציין תופעה שלילית ולמילת גנאי בכל העולם.
יש הסוברים כי הבחנה בין גזעים בקרב בני אדם כשלעצמה אינה גזענות, וכי רק שימוש בהבחנה שכזו כדי לקבוע שגזע אחד עליון או נחות מגזע אחר לצורך אפליית הגזע ה"נחות" - הוא מעשה גזעני.[דרוש מקור] אחרים, לעומתם, טוענים שעצם חלוקת בני אדם לגזעים היא תוצאה של הבניה חברתית וביטוי לגזענות[4]. יש המוצאים תימוכין לטענה בכך שגזעים טהורים אינם קיימים מבחינה ביולוגית[5].
העדפה מתקנת אינה נחשבת בדרך כלל כגזענות. הסיבה לכך היא שההעדפה המתקנת הונהגה על מנת לתקן פערים היסטוריים, שנוצרו, לפי הגורם המתעדף, בשל אפליה של קבוצת בני אדם בעבר. בישראל, בית המשפט מחיל מבחן, אשר בוחן את תוצאות המקרה ובוחן שוויון מהותי על פני שוויון פורמלי - כך אי-שוויון ואפליה לכאורה בשלב ראשון, אשר מטרתו צמצום פערים ויצירת שוויון מהותי בשלב שני, מקובל כיום בישראל וברוב המדינות המערביות. עם זאת, יש המתנגדים ל"העדפה מתקנת" של קבוצה גזעית (ורואים גם בה אפליה גזעית) בטענה שכמוה כאפליית בני הקבוצות הגזעיות האחרות, וכדי לבטל תוצאות אפליה מן העבר ניתן להשתמש בכלים אחרים, שאינם קשורים בקטגוריית גזע.
על אף שההגדרה של גזענות מתייחסת אך ורק לאפליה על בסיס מוצא גזעי, צבע עור וכדומה, ביום-יום משמש המושג "גזענות" גם לתיאור סוגי אפליה אחרים, כגון שוביניזם, מיזוגניה, מיזאנדריה וכדומה. רכניץ טען כי הרחבה זו של המונח גזענות שגויה ומרדדת את החומרה שבגזענות הנאצית[6].
תופעות של גזענות
לעיתים קרובות תופעות גזענות הן תוצר לוואי של מאבקים בין תרבותיים. במקרים נפוצים עימות על רקע תרבותי, או אף על רקע כלכלי, מלווה ביצירת תודעה כי מקור ההבדלים התרבותיים בתכונות "מוחלטות" של הגזעים, ולא בנטיות ארעיות, ניתנות לשינוי. לדוגמה, כאשר מתקיים עימות על רקע תרבותי בו לבני קבוצה מסוימת נטייה סטטיסטית למצב כלכלי ירוד ולפשיעה, אזי אלו הופכים בתודעת העמים האחרים לתכונות בלתי נפרדות של בני אותו העם, ובכך למעשה מתפתחת הגזענות.[דרוש מקור]
הגזענות עשויה להיות תופעה מצומצמת, המשויכת לסכסוך מקומי או תופעה נרחבת היוצרת תודעה גזענית אוניברסלית ומקיפה. במקרה האחרון, מזוהים בני עם מסוים עם מספר תכונות על ידי מספר גדול של בני אדם במקומות שונים, ולאו דווקא על-יד בני עם מסוים אחר ובמקום מסוים. לעיתים קיים שילוב בין שתי צורות הגזענות, כאשר בסכסוכים מקומיים נעשה שימוש בגזענות אוניברסלית על מנת "להסביר" את סיבות הסכסוך ואף ללבותו, או כאשר גזענות מקומית משמשת "הוכחה" עבור תופעות גזענות אוניברסליות.[דרוש מקור]
היסטוריה
כבר בתקופות קדומות, נערכו הבחנות על בסיס תכונות קבוצתיות. בזמן המודרני תורות גזעניות, שהובילו לאפליה גזעית ולגזענות, החלו להתפתח באמצע מאה ה-19.
הפרסום הראשון של הטפה גזענית מסודרת ומנומקת מיוחס לספר מסה על אי השוויון בין גזעי האדם, שיצא לאור בפריז בשנת 1853. הסופר, ארתור דה גובינו, היה דיפלומט צרפתי, פעיל של התנועה המלוכנית בצרפת. בספרו זה, חילק דה גובינו את המין האנושי לגזעים ולתת הגזעים, כשהנעלה מכולם לשיטתו הוא הגזע הארי, המצוי, לדעת הסופר, בעיקר בצפון צרפת. יתר עמי אירופה, לא היו לדעת דה גובינו בני גזע ארי טהור, אלא בני תת-גזעים לבנים נחותים יותר כמו סלאבים ויהודים, או תוצר של נישואי תערובת בין האריים לתת גזעים אלו.
תופעת הגזענות המפורסמת ביותר, שהפכה לסמל הקיצוני המקובל של תופעת הגזענות, היא תורת הגזע אשר התפתחה בעולם המודרני. תורה זו היוותה בסיס אידאולוגי לגרמניה הנאצית, ולפעולותיה אשר נחשבות לבלתי מוסריות באופן מוחלט. גרמניה הנאצית הובילה ל"פתרון הסופי" שבמהלכו נרצחו כ-6 מיליון יהודים, ומיליוני צוענים ובני עמים אחרים שתורת הגזע הגדירה אותם כנחותים מבחינה גזעית.
מלבד דוגמה קיצונית זו, ניתן להבחין בתופעות של גזענות בעבר ובהווה. לאור משקלם הרב של עמי אירופה בעיצוב ההיסטוריה האנושית במאות השנים האחרונות, התייחס לעיתים האדם הלבן באופן גזעני כלפי מה שתפס כגזעים אחרים (שמיים, שחורים, אסיאתיים, סלאבים ועוד), וראה את עצמו כגזע עליון. גם כיום, תנועת גאווה לבנה העולמית מעודדת גאווה של האדם הלבן על רקע השתייכותו זו. גם תנועת הקו קלוקס קלאן בדרום ארצות הברית שונאת בעיקר כל מי שאיננו לבן עור.
תפישות נוספות של גזענות
לצד גילויי הגזענות המסורתית, קיימים חוקרים המגדירים שלושה טיפוסי התנהגות חדשים כגזענות, כאשר המשותף להם הוא דחיית הגזענות המסורתית בצורתה הישנה.[דרוש מקור] השלושה הם:
- גזענות סימבולית (symbolic racism) - הנפוצה בדרך כלל בקרב שמרנים. היא כוללת אמונה שקבוצות בנות גזעים אחרים פוגעות בערכיהם המסורתיים, אך הם נמנעים מלהחצין עמדות אלו מכיוון שהם מודעים לכך שהדבר נוגד את הנורמות המקובלות בחברה. גזענות סימבולית תבוא לידי ביטוי על ידי הצגת המחשבות והפעולות הגזעניות כנובעות מהגנה על ערכי המסורת. לדוגמה, הגזען הסימבולי יתנגד להעלאת הסכום של קצבאות הילדים (כשהמוטבים העיקריים הם קבוצות מיעוט) בטענה כי מקבלי הקצבאות לא עשו דבר המגיע להם (אין הדבר אומר שכל מי שמתנגד להעלאת הקצבאות הוא גזען. אלא רק מי שמשתמש בנימוקים של צדק כמסווה לשיקולים גזעניים). או, לדוגמה, הסקסיסט יתנגד ליציאתה של האישה לעבודה, בטענה כי הדבר יפגע במשפחה שלה.
- גזענות אברסיבית (aversive racism) - בדרך כלל בקרב ליברלים בדעותיהם. במסגרת זו, נטען למשל כי "לבנים" רבים בארצות הברית עדיין מחזיקים בסטריאוטיפים ודעות קדומות (אמנם מופחתים מבעבר) כנגד אמריקאים-אפריקאים, אך אינם חשים בנוח עם זה, כיוון שהדבר מתנגש עם הדימוי העצמי הליברלי שלהם. לכן, על אף אי הנוחות והפחד שהם חשים אל מול ה"שחורים", הם תומכים בשוויון ולעיתים אף באפליה מתקנת. אמנם במצבים מסוימים, כשהדבר מתאפשר מבחינה חברתית, הם יתירו לעצמם להביע עמדות גזעניות.
גזענות של ציפיות נמוכות
יש הטוענים שהתפתחו סוגים חדשים של גזענות: "גזענות של ציפיות נמוכות"[7]. גזענות זו מתבטאת בכך שאדם או קבוצה מסוימת זוכים להקלה בשיפוט כלפיהם, או שיש מהם ציפיות נמוכות (בתחומי המוסר, התרבות וכו'), רק בגלל המוצא שלהם. הפובליציסט הערבי-ישראלי סלמאן מצאלחה האשים את פעילי השמאל הרדיקלי המתמקדים בישראל ומתעלמים מהטבח שמבצע בשאר אל-אסד באזרחי סוריה בשל ״גזענות של ציפיות נמוכות״, משום שהם נותנים לערבים "פטור" מכללי מוסר אוניברסליים החלים על מדינות המערב הדמוקרטיות, דבר שפוגע בסופו של דבר בערבים עצמם[8]. העיתונאי קלמן ליבסקינד הסביר את היחס הסלחני לכאורה של השמאל והתקשורת לאלימות הערבית והמהומות של ערביי ישראל בגזענות של ציפיות נמוכות[9].
המשורר האמריקני א. א. קאמינגס (E.E Cummings) תמצת את גישת הגזענות של ציפיות נמוכות במימרה הבאה: "חיבה למישהו מפני שהוא שחור מעליבה ממש כמו סלידה ממישהו מפני שאינו לבן"[10].
התנגדויות לגזענות
ערך מורחב – אנטי-גזענות
התנגדות עמוקה לגזענות נובעת בימינו מהתפיסה של זכויות האדם, בנימוק שזכותו של כל אדם להישפט על פי תכונותיו האינדיבדואליות, ולא רק על פי רקע מוצאו. על פי תפיסה זו הגזענות גורמת להשפלת היחיד, היא בעייתית מבחינה מוסרית, ויש בה גם טעות קוגניטיבית, מכיוון שבכל הקבוצות ניתן למצוא מגוון של טיפוסי אישיות ומאפיינים שאינם כוללים את כל בני הקבוצה. מדובר אפוא בחשיבה סטריאוטיפית שמתעלמת מהשונות האנושית הקיימת בכל קבוצה.
איסורים על גזענות מעוגנים ב"אמנה הבינלאומית בדבר ביעורן של כל צורות האפליה הגזעית" שנוסחה ב-1966. סעיף 1 לאמנה מגדיר "גזענות" באופן הבא:
כל הבחנה, הוצאה מן הכלל, הגבלה או העדפה, המיוסדת על נימוקי גזע, צבע, ייחוס משפחתי, מוצא לאומי או אתני, שמגמתן או תוצאתן יש בהן כדי לסכל את ההכרה, ההנאה והשימוש או לפגום בהכרה, בהנאה או בשימוש על בסיס שווה של זכויות האדם וחירויות היסוד בחיים המדיניים, הכלכליים, החברתיים, התרבותיים או בכל תחום אחר בחיי הציבור.
ראו גם
- שנאת זרים
- גזענות בישראל
- אינטגרציה גזעית
- אנטישמיות
- אפליה
- אפרטהייד
- גזע (אדם)
- גזענות הפוכה
- גזענות מדעית
- גני חיות אנושיים
- דעה קדומה
- ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם
- דרוויניזם חברתי
- סוגנות
- סטריאוטיפ
לקריאה נוספת
- Barbara J. Fields, "Slavery, Race, and Ideology in the United States of America," New Left Review 181 (1990): 95-118.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: גזענות |
 ציטוטים בוויקיציטוט: גזענות |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גזענות |
- מה המקור לגזענות? - פרופ' גיל דיזנדרוק, סרטון באתר YouTube
- גילוי דעת על היבטים ביולוגיים של גזע של האגודה האמריקאית של אנתרופולוגים פיזיים
- גִּזְעָן או גַּזְעָן?, באתר האקדמיה ללשון העברית, 13 ביוני 2010
- נועה ריבלין (עורכת), שיעור לחיים: חינוך נגד גזענות מהגן עד התיכון, האגודה לזכויות האזרח בישראל, 2015[11]
רוני פורת, סקירת 400 ניסויים מגלה: אי אפשר לאמן אנשים להיות פחות גזענים, באתר הארץ, 15 ביולי 2021- גזענות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Robert Miles, "Racism" in Dictionary of Race and Ethnic Relations. edited by Ellis Cashmore. 4th ed. (London and New York: Rutledge, 1996) 308-11; Encyclopædia Britannica Online, s. v. "racism", accessed April 22, 2013, http://www.britannica.com/EBchecked/topic/488187/racism.; Barbara J. Fields, "Slavery, Race, and Ideology in the United States of America," New Left Review 181 (1990): 95-118
- ^ ראו הצהרת זכויות האדם של האומות המאוחדות (באנגלית)
- ^ אלבר ממי, הגזענות, 1998; קלוד לוי-שטראוס, "גזע, היסטוריה ותרבות", בתוך כתב העת "Ethics", 1996 (באנגלית) ועוד
- ^ ראו, למשל, Barbara J. Fields, "Slavery, Race, and Ideology in the United States of America," New Left Review 181 (1990): 95-118.
- ^ לפי גילוי דעת של האגודה האמריקאית של אנתרופולוגים פיזיים, "גזעים טהורים, במובן של אוכלוסיות הומוגניות מבחינה גנטית, אינם קיימים במין האנושי בימינו וגם אין הוכחה כי הם התקיימו אי פעם בעבר"
- ^ אמיר השכל איננו גזען - דעות, באתר ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד
- ^ אלכסנדר יעקובסון, פצעי ישו והציונים, באתר הארץ, 31 במאי 2009
- ^ סלמאן מצאלחה, הגזענות של הפעילים, באתר הארץ, 17 באפריל 2012.
- ^ קלמן ליבסקינד, הערבים מעולם לא הזדקקו להצדקות כדי לרצוח יהודים, מעריב סופהשבוע, 14 בנובמבר 2014.
- ^ משרד החינוך, "לומדים זכויות" - גזענות - יחידה ראשונה
- ^ אריאנה מלמד, אני קוראת את הספר הזה ולבי נחמץ, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2015
32413165גזענות