Journal of Personality and Social Psychology

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית עיתון ריקה. Journal of Personality and Social Psychology או בעברית: כתב העת לאישיות ופסיכולוגיה חברתית (בקיצור JPSP), הוא כתב עת מדעי היוצא לאור מדי חודש בהוצאת האגודה הפסיכולוגית האמריקאית (ה-APA).

כתב העת עוסק במחקרים בתחומי הפסיכולוגיה החברתית והפסיכולוגיה של האישיות. לכתב העת שלושה תתי תחומים המנוהלים על ידי עורכים ראשיים שונים. מדור העוסק בעמדות וקוגניציה חברתית, מדור העוסק בקשרים בין-אישיים ותהליכים קבוצתיים ומדור העוסק בחקר האישיות ובהבדלים בין אישיים. לכל מדור עורך ראשי נפרד. מנהלי המדורים הנוכחיים (נכון ל-2023) הם שינובו קיטאיאמה (Shinobu Kitayama) מאוניברסיטת מישיגן, קולין וויין ליץ' מברנרד קולג' וריצ'רד א. לוקאס מאוניברסיטת מישיגן סטייט.

כתב העת משתמש בהנחיות קידום השקיפות והפתיחות (TOP)[1]. הנחיות אלו מבנות את האופן הראוי לתכנון מחקרים ולדיווח עליהם. מטרת ה-TOP היא להפוך את המחקר המדעי לשקוף יותר, נגיש יותר ולאפשר לאת שחזורו[2].

תוכן

ההתמקדות של כתב העת היא במחקרים אמפיריים; עם זאת, מתפרסמות בו לעיתים גם סקירות, מאמרים תאורטיים, ומאמרים מתודולוגיים. לדוגמה, המאמר המצוטט ביותר של כתב העת, שצוטט למעלה מ-90,000 פעמים, הוא מאמר מתודולוגי-סטטיסטי הדן בתיווך ובמיתון[3].

מאמרים המתקבלים לפרסום ב-JPSP בדרך כלל פותחים בהקדמה ארוכה ובסקירת ספרות, ולאחריה מציגים מספר תתי-מחקרים הקשורים זה לזה. תתי מחקרים אלו בוחנים היבטים שונים של תיאוריה או בודקים מספר השערות מתחרות.

יש חוקרים הרואים במבנה רב-מחקרי זה מעמסה שאינה מוצדקת דיו המעכבת את פרסומן של עבודות חשובות[4]. מנגד, לדרישה מחמירה זו ישנם גם יתרונות. היא עוזרת לוודא שטיעונים מדעיים המובאים במחקרי JPSP נבדקים ביסודיות מכמה זוויות דבר המקטין את השגיאה מסוג I, כמו גם את החשש שהאפקטים שנמצאו מקורם במשתנה מתערב שלא נחקר במבנה הניסוי הראשוני.[דרוש מקור]

לפי Journal Citation Reports, נכון ל-2022 לכתב העת יש מקדם השפעה של של 7.6[5].

משבר השחזורים

JPSP הוא אחד מכתבי העת שנותחו בפרויקט השחזור של Open Science Collaboration[6] לאחר פרסום מחקר של דריל בם אשר טען כי אנשים מסוגלים לחוש את העתיד בהתבסס על 9 תתי מחקרים[7][8]. באחד מתתי המחקרים במאמרו של בם למשתתפים הוצגו 48 מילים בזו אחר זו על גבי צג מחשב. לאחר הצגת המילים, התבקשו המשתתפים לכתוב את כל המילים שהם זוכרים שהוצגו. לאחר מכן נבחרו באקראי 24 מילים ממאגר 48 המילים שהוצגו לראשונה, מילים אלה הוצגו פעם נוספת למשתתפים. מניתוח סטטיסטי ערך בם נראה כי המילים שהמשתתפים זכרו נבחרו יותר באקראי, כאילו המשתתפים יכלו לראות את העתיד.

כתב העת סירב לפרסם ניסיון שחזור של מאמרו של בם, שבוצע על ידי פרופ' סטיוארט ריצ'י מאוניברסיטת אדינבורו אשר טען להפרכת חלק מהממצאים[9]. ממצאי ההפרכה פורסמו בכתב העת PLoS One[10]

הפניות

  1. ^  "Transparency and Openness Promotion". APA.org. American Psychological Association. 2021-09-30.
  2. ^  "What are the TOP Guidelines and why are they important?". APA.org. American Psychological Association. 2021-09-30.
  3. ^  Baron, Reuben M.; Kenny, David A. (1986). "The moderator–mediator variable distinction in social psychological research: Conceptual, strategic, and statistical considerations". Journal of Personality and Social Psychology. 51 (6): 1173–1182. doi:10.1037/0022-3514.51.6.1173. PMID 3806354.
  4. ^  Wegner, D. M. (1992). "The Premature Demise of the Solo Experiment". Personality and Social Psychology Bulletin. 18 (4): 504–508. doi: 10.1177/0146167292184017.
  5. ^  "Journal of Personality and Social Psychology". 2022 Journal Citation Reports. Web of Science (Social Sciences ed.). Clarivate Analytics. 2021.
  6. ^ Open Science Collaboration. (2015). Estimating the reproducibility of psychological science. Science, 349(6251), aac4716.
  7. ^ Bem, D. J. (2011). Feeling the future: experimental evidence for anomalous retroactive influences on cognition and affect. Journal of personality and social psychology, 100(3), 407.
  8. ^ How replicable are statistically significant results in social psychology? A replication and extension of Motyl et al. (in press).
  9. ^ Fox News (by Live science): "Controversial psychic ability claim doesn't hold up in new experiments", January 13, 2015
  10. ^ Ritchie, S. J., Wiseman, R., & French, C. C. (2012). Failing the future: Three unsuccessful attempts to replicate Bem's ‘Retroactive Facilitation of Recall’ Effect. PloS one, 7(3), e33423.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0