אירוס נצרתי

אירוס נצרתי
	אירוס נצרתי בהר יונה
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	חד פסיגיים
סדרה:	אספרגאים
משפחה:	אירוסיים
סוג:	אירוס
מין:	אירוס נצרתי
שם מדעי
	Iris bismarckiana

אִירוּס נַצְרָתִי או אִירִיס נַצְרָתִי (שם מדעי: Iris bismarckiana) הוא אחד המינים בסקציית אירוסי ההיכל (Oncocyclus), בתת-סוג הסוג אירוס. האירוס הנצרתי אנדמי לצפון ארץ ישראל, לבנון, ירדן וסוריה. המין גדל בארץ ישראל בהרי נצרת, גבעת המורה בהרי נפתלי ולרגלי החרמון. מן העבר המזרחי של הירדן, האירוס הנצרתי צומח בחבל הגלעד במדינת ירדן. מכיוון שהמוסלמים נוהגים לשתול אותו בבתי קברות, מניחים שאוכלוסיות מסוימות הובאו למקומן על ידי האדם. אוכלוסיות אחדות שגדלות בבר כנראה התפתחו מצמחים שנשתלו בבתי הקברות המוסלמיים.

מאפיינים

עלה העטיף הפנימי הוא לבן עד תכלת בהיר, מרושת בעורקים דקים ומנוקד בנקודות קטנות בגוון כהה יותר. עלה העטיף החיצוני מנוקד בצפיפות בנקודות כהות על רקע לבן עד קרם בהיר, המתלכדות ליצירת כתם בהיר במרכזו. העלים רחבים, והם כפופים כמגל. פוריות הפרחים נמוכה, ונוצרים מעט מאוד זרעים. הצמח מתרבה בעיקר על ידי קני שורש, השולחים שלוחות ארוכות לצדדים, ויוצרות קבוצות של צמחים זהים על שטח של מספר מטרים.

האירוס הנצרתי גדל על מדרונות שטופי שמש, מנוקזים היטב, שאופיים סלעי ואבני. המין גדל בשולי חורשים ובתות ספר.

מועד הפריחה תלוי במזג האוויר - מהמחצית השנייה של פברואר ועד לתחילת אפריל. תקופת הפריחה העיקרית היא באמצע מרץ. במקרה של שנה שחונה, הפריחה תהיה מועטה אם בכלל.

ככל שאר אירוסי ההיכל, אירוס נצרתי הוא פרח מוגן^[1].

הפרח מופיע בסמלה של העיר נוף הגליל, ובסמלו הקודם של מועדון הכדורגל של העיר.