נין (כפר)
כפר נין, מבט ממערב | |
שם בערבית | نين |
מדינה | ישראל |
מחוז | הצפון |
מועצה אזורית | בוסתאן אל-מרג' |
גובה ממוצע[1] | 229 מטר |
סוג יישוב | יישוב כפרי אחר |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | |
- אוכלוסייה | 2,026 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.5% בשנה |
32°37′52″N 35°20′55″E / 32.6312335981102°N 35.3486226664918°E | |
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
3 מתוך 10 |
נין או ניין (בערבית: نين) הוא כפר ערבי-ישראלי הנמצא צפונית-מזרחית לעיר עפולה, בסמוך לקיבוץ דברת, בגובה של 229 מטר מעל פני הים. הכפר שייך למועצה האזורית בוסתאן אל מרג'.
היסטוריה
השם "נין" מקורו ביישוב הקדום נעין, ששכן, ככל הנראה, באותו המקום. הכפר נזכר בתלמוד ולהבדיל בברית החדשה. לפי ה"ברית החדשה" אותו האיש ביצע במקום את מה שהיא מכנה "נס החייאת בן האלמנה".
המקום הפך קדוש לנוצרים, ובמאה הרביעית לספירה הוקמה בו כנסייה הנקראת "כנסיית בן האלמנה". למקום גם הייתה חשיבות בעיני הצלבנים, לאחר כיבושם את הארץ. הכנסייה שוקמה בשנת 1880 על ידי המסדר הפרנציסקני, והיום שוכנת במרכז הכפר, בסמוך למסגד הכפר, ונשמרת על ידי התושבים בכלל ומשפחה נוצרית בפרט.
ארכאולוגים מציינים שהמקום שגשג במספר תקופות בהיסטוריה הקדומה. המקום נחשב כמרכזי בהיותו על דרך המלך, בין מצרים הקדומה ועיראק הקדומה. המקום הוזכר ברשימת פרעה תחותמס השלישי כאשר פלש לארץ על מנת להבטיח שליטה מצרית באזור, בשל וויכוח שהתקיים בינו לבין מצביאיו, כאשר דנו בסוגיית כיבושה של מגידו. קיימת סבירות שבאזור נין היה עימות צבאי בין צבאות פרעה עצמו וצבא מיתני, או מי שנקראו על ידי המצרים הקדומים "גדודי נהרין" שבאו מצפון סוריה.
בכפר נמצאו עתיקות רבות, ביניהן יסודות לבתים קדומים, בית בד, גלוסקמה, וקברים חצובים. ממצאים מעידים שהכפר היה מבוצר היטב מפני פולשים חיצוניים. והיווה עם הזמן מרכז מנהלי אזורי קרוב לעיר נצרת. בתקופה האיסלאמית הכפר מילא תפקיד מרכזי בתרומתו הגדולה לשלטון האסלאם באזור. מהכפר צמחו לפחות ארבעה מדענים, אנשי רוח ופילוסופים במאה השמינית של הספירה, ששמותיהם הצביעו על השתייכותם למקום.
באזור הכפר ובתוכו נערכו חפירות ארכאולוגיות מטעם רשות העתיקות והתגלו שרידי יישוב קדום. הממצאים שהתגלו מתחילים בתקופת הברונזה ונמשכים עד ימינו. בין השאר התגלה מבנה אבן מהתקופה הרומית הקדומה[3]. הבית מונה מספר חדרים ויושב על יסודות מהתקופה ההלניסטית[4]. הממצאים מצביעים על כך שהבית נהרס בשריפה על יושביו, הסיבה לשריפה נשארה בגדר תעלומה.
מאז הקמת המדינה צמחו בכפר מנהיגים ערבים ידועים, כמו: סיף א-דין א-זועבי, שהיה ראש עיריית נצרת תקופה ארוכה וחבר כנסת בשנות החמישים, הששים והשבעים.
כיום
כפר נין מהווה המרכז האדמיניסטרטיבי של המועצה האזורית בוסתאן אל-מרג'. כמה תוכניות מיועדות להתבצע בכפר בינן חידוש הכנסייה "כנסיית בן האלמנה" ששיפוצה החל בסוף שנת 2012, ונכון למרץ 2013 נמצאת עדיין בשיפוץ, מעיינות באזא והמלוח, ומערכת כבישים: מזרחה לכיוון מגרש הכדורגל, ודרומה ליצירת כביש מקשר עם הכפר דחי. בשנת 2004 התגוררו בכפר כ-2,200 איש בכ-255 משקי בית. תחום השיפוט של הכפר הגיע לכ-1,850 דונם ותוכנית המתאר המאושרת כללה 532 דונם.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר רשות העתיקות - דוח על החפירות בכפר נין מה-28.5.07.
- אתר מוזיאון הכט- טבלה כרונולוגית.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ אוניברסיטת חיפה (הקישור אינו פעיל)
- ^ אוניברסיטת חיפה (הקישור אינו פעיל)
|
31998470נין (כפר)