הג'יהאד הסלפי
הג'יהאד הסלפי (בערבית: السلفية الجهادية; תעתיק מדויק: אלסלפיה אלג'האדיה) הוא זרם קיצוני בתנועת הסלפיה שבאסלאם הסוני. על פי האידאולוגיה של הזרם, הג'יהאד הוא כלי מרכזי בתיקון העולם על ידי הפיכתו למוסלמי, ועל כן ישנה חובה לפעול בדרכי מלחמה נגד דתות אחרות, ונגד מוסלמים שאינם נוהגים על פי האסלאם.
היסטוריה
תנועת הסלפיה היא תנועה פונדמנטליסטית באסלאם שרואה באבות הצדיקים (السلف, אלסלף - מוחמד והח'ליפים ישרי הדרך) שחיו בתחילת ימי האסלאם דוגמה ומופת, שעל פיהם יש לפעול. הסלפים בולטים באדיקותם הדתית, מתמקדים בלימודי דת ועוסקים בהכשרת הלבבות לאסלאם, כאשר מטרתם היא קירוב כלל המוסלמים לדת באמצעות פעילות אזרחית-חברתית, כדוגמת חינוך וצדקה (دعوة "דעוה" - קריאה לאסלאם), וזאת כדי ליצור חברה אסלאמית ומדינה אסלאמית, קרי מדינה הנוהגת על פי ההלכה המוסלמית[1]. בשנות ה-80 וה-90 החל בפעילות זרם קיצוני יותר, הרואה באורח החיים הסלפי דבר שצריך להקנות לא בדרכי שלום אלא על ידי הג'יהאד, כלומר על ידי יציאה למלחמה בכופרים כשהמטרה החלת דת האסלאם וחוקיה ברחבי העולם.
שורשים אידאולוגיים
בשנות ה-60 של המאה ה-20, סייד קוטב, הוגה דעות מצרי שהיה למעשה האידאולוג החשוב ביותר של תנועת האחים המוסלמים במצרים לאחר מות מנהיגה חסן אל-בנא, ביקר בכתביו בחריפות את התרבות המערבית ואת מצב המוסלמים במדינות הערביות, שהחלו לעזוב את הדת ולהתקרב יותר לערכים חילוניים. לטענתו האסלאם והציוויליזציה המודרנית אינם יכולים לגור בכפיפה אחת, ועל כן על המוסלמים לנטוש את ערכי המערב, לחזור לדרכי האסלאם, ולהנהיג את חוקי השריעה[2]. אף שלא תמך במפורש באלימות, רעיונותיו שאותם כתב בספריו בעת ישיבתו בכלא המצרי, היוו השראה להקמת ארגונים אסלאמיים שתמכו במאבק אלים. הג'יהאד האסלאמי המצרי הוקם כשלוחה קיצונית של תנועת האחים המוסלמים על ידי קבוצת צעירים אסלאמיים שהושפעו מאוד מסייד קוטב, מנהיג הג'יהאד האסלאמי המצרי היה איימן א-זוואהירי שהנהיג את ארגון אל-קאעידה עד חיסולו. על בסיס רעיונות אלו התגבשה באותה תקופה גם קבוצת הטרור א-תכפיר ואל-היג'רה[3] שלמרות שנמחצה על ידי השלטונות המצרים בשנות ה-70, בעקבות רצח של שר מצרי, המורשת שלה מונהגת כיום על ידי אל-קאעידה וקבוצות סלפיות ג'יהאדיסטיות ברחבי העולם[4].
על פי האידאולוגיה של הג'יהאד הסלפי, העולם מחולק לשני מצבים - מצב שבו העולם כולו נמצא תחת דת האסלאם (דאר אל-אסלאם), או מצב של מלחמה (דאר אל-חרב), שבו על המוסלמים ללחום בכופרים, ולהביא לכך שכל בני האדם יחיו תחת ח'ליפות אסלאמית המקיימת את חוקי השריעה[5]. הדרך לכך מוכרחת להיות על ידי הג'יהאד, כלומר יציאה למלחמת קודש אלימה נגד הכופרים מאמיני הדתות האחרות ונגד מוסלמים שאינם נוהגים על פי האסלאם בדרך שהם מאמינים שצריך לנהוג. על פי אידאולוגיה זו, התרבות המערבית היא סמל הכפירה מכיוון שהיא מאפשרת מצב שבו העולם מונהג לכאורה ללא צורך בקיום האל[6], ועל כן על המוסלמים ללחום בתרבות המערבית שמיוצגת על ידי ארצות הברית ובעלות בריתה.
פעילות
ההערכות הן שכיום עומד שיעור המוסלמים התומכים ברעיון הג'יהאד הסלפי על פחות מאחוז אחד מכלל המוסלמים בעולם, כלומר, פחות מארבעה עשר מיליון איש[4].
המנהיגים הרוחניים הבולטים של תנועת הג'יהאד הסלפי הם אבו קטדה הירדני, מוסטפא נאסר הסורי ואבו חמזה אל-מסרי המצרי. באפגניסטן ובפקיסטן הנהיג אוסאמה בן לאדן ולאחר מותו איימן א-זוואהירי את אל-קאעידה, שהוא ארגון הטרור הגדול בעולם המבוסס על רעיונות הג'יהאד הסלפי.
הפעילות של לוחמי הג'יהאד מתבטאת בשתי דרכי מאבק. הדרך הראשונה היא ביצוע מלחמת גרילה נגד משטרים מערביים או נוצריים בכלל, שכובשים ארצות מוסלמיות, וכנגד ממשל מקומי שאינו פועל בהתאם לאידאולוגיה הסלפית. הדרך השנייה היא הוצאת מתקפות טרור נגד המערב בארצו. בשנות ה-80 בתקופה בה התהווה באופן פעיל הזרם הג'יהאדיסטי, אזור הלחימה היה באפגניסטן, שם התרכזו לוחמי הג'יהאד בלחימת גרילה נגד הפלישה הסובייטית לאפגניסטן. במשך 10 שנים נלחמו לוחמי המוג'אהדין עד לנסיגתם של הסובייטים. לאחר הנסיגה הסובייטית שהוגדרה על ידי לוחמי המוג'האדין כניצחון האסלאם על האתאיסטים הקומוניסטים, החליטו חלק מהלוחמים שהגיעו לאזור מכל רחבי העולם המוסלמי להתגבש סביב רעיון הג'יהאד העולמי ולהמשיך את המלחמה נגד הכופרים, כשהמטרה כעת היא המערב ובראשו ארצות הברית. ב-1988 הקים עבדאללה עזאם את ארגון אל-קאעידה שהפך לארגון המרכזי של אותם לוחמים שהגרעין שלהם היה מחברי הג'יהאד האסלאמי המצרי, כאשר מ-1989 אוסאמה בן לאדן מימן והנהיג אותם בפועל. במשך שנות ה-90 הוציא אל-קאעידה שורה של מתקפות טרור שהמרכזיות שבהם הפיגוע במגדלי התאומים בארצות הברית ב-1993 ומתקפת הטרור על שגרירויות ארצות הברית בקניה ובטנזניה ב-1998. פעילות הג'יהאד העולמי הגיע לשיא בפיגועי 11 בספטמבר, ולאחר יציאתה של ארצות הברית ובעלות בריתה למלחמה באפגניסטן ובעיראק החלה שוב מלחמת הגרילה נגד צבאות המערב.
פעילות הג'יהאד הסלפי כיום ברחבי העולם
- באפגניסטן ובפקיסטן פועלים אל-קאעידה והטליבאן נגד צבא ארצות הברית וכוחות נאט"ו ונגד הממשל שתומך במערב.
- בעיראק ובסוריה פועל ארגון המדינה האסלאמית שנלחם נגד השלטון ומבצע מתקפות טרור רבות. הארגון מנסה להקים באזורים שבשליטתו ח'ליפות אסלאמית שתתנהל על פי חוקי השריעה[7].
- בסוריה פועלים בכוחות המורדים ארגונים רבים המזוהים עם הג'יהאד הסלפי. הם נלחמו נגד משטרו של נשיא סוריה בשאר אל-אסד העלווי ונגד לוחמי חזבאללה השיעים שסייעו לו[8].
- בלבנון מבצעים ארגוני הג'יהאד הסלפי פיגועי טרור נגד החזבאללה באזור השליטה שלו ברובע הדאחייה בביירות[9].
- בתימן ובערב הסעודית פועל ארגון 'אל-קאעידה בחצי האי ערב' נגד הממשל התימני והסעודי.
- במצרים פועלים ארגוני טרור מהג'יהאד הסלפי בעיקר בחצי האי סיני. הם מבצעים מתקפות טרור רבות נגד הצבא המצרי ונגד אתרים ממשלתיים. הם גם מנסים לתקוף את ישראל משטח סיני[10].
- ברצועת עזה פועלים ארגוני טרור סלפים נגד ישראל ונגד האוכלוסייה המוסלמית בעזה שאינה מספיק דתית מבחינתם[11].
- בצפון אפריקה פועלים ארגון אל-קאעידה במגרב האסלאמי, שמתקיף בעיקר את הממשל האלג'יראי, וארגון אנצאר א-דין, שפועל בצפון מאלי.
- בניגריה פועל ארגון בוקו חראם, שנלחם באוכלוסייה הנוצרית באזור ובחדירתה של התרבות המערבית לניגריה.
- בסומליה ארגון א-שבאב לוקח חלק פעיל מאוד במלחמת האזרחים המתחוללת שם.
ארגונים בולטים בג'יהאד הסלפי
אל-קאעידה
אל-קאעידה (בערבית: القاعدة, בתעתיק מדויק: אלקאעדה) – ובכינויו העצמי "החזית העולמית האסלאמית למאבק בצלבנים וביהודים", הוקם על ידי פעיל הטרור הפלסטיני עבדאללה עזאם ב-1988, ופעל בהנהגתו ובמימונו של אוסאמה בן לאדן, מ-1989 עד חיסולו במבצע חנית נפטון ב-2011. לאחר מותו מונה איימן א-זוואהירי למנהיג הארגון. מרכז ארגון אל-קאעידה הוא באפגניסטן ובפקיסטן אך יש לו שלוחות בחצי האי ערב ובצפון אפריקה ובאזורים רבים אחרים בעולם.
היאת תחריר א-שאם
היאת תחריר א-שאם (בערבית: هيئة تحرير الشام) לשעבר ג'בהת א-נוסרה (או חזית א-נוסרה; בערבית: جبهة النصرة لأهل الشام, תעתיק מדויק: ג'בהת אלנצרה לאהל אלשאם) הוא איגוד של מספר ארגוני מורדים סונים-סלפים ושלוחת אל-קאעידה בסוריה לשעבר. הארגון המרכזי בתוכם, ג'בהת א-נוסרה, הוקם בינואר 2012 במהלך מלחמת האזרחים בסוריה. הארגון מונה בין 7,000 ל-15,000 לוחמים, כאשר רבים מחבריו אינם סורים אלא זרים שהצטרפו ללחימה מכל רחבי העולם המוסלמי ואף מאירופה. מנהיג הארגון הוא אבו מוחמד אל-ג'ולאני. הארגון נלחם בצבא הסורי ובמשטרו של נשיא סוריה, בשאר אל-אסד. בדצמבר 20244 אף הביא להפלתוף במהלך הלחימה פעל הארגון גם בקרבות נגד ארגון חזבאללה השיעי, המסייע לאסד[12], וגם בקרבות מול ארגון המדינה האסלאמית הסוני, שהתפצל מאל-קאעידה.
א-שבאב
א-שבאב (בערבית: حركة الشباب المجاهدين, תעתיק מדויק: חרכת אלשבאב אלמג'אהדין) הוקם בשנת 2006 כמיליציה מקומית שנלחמה בכוחות סומליה הרשמית. הארגון מסונף לאל-קאעידה ומנהיגו הוא אחמד עומר אבו עוביידה. בשנת 2013 א-שבאב מנתה על פי הערכות בין 4,000 - 8,000 פעילים. הארגון נוטל חלק פעיל במלחמת האזרחים בסומליה, ומוציא לפועל פעולות טרור רבות - בהן הפיגוע בקניון וסטגייט ומתקפת הטרור באוניברסיטת גאריסה.
המדינה האסלאמית (דאעש)
המדינה האסלאמית (מכונה גם דאעש, בערבית: داعش, ראשי תיבות של الدولة الاسلامية في العراق والشام, תעתיק מדויק: אלדולה אלאסלאמיה פי אלעראק ואלשאם, "המדינה האסלאמית בעיראק ובשאם"; ראשי התיבות באנגלית: ISIS או ISIL) הארגון הוקם בשנותיה הראשונות של מלחמת עיראק ונשבע אמונים לארגון אל-קאעידה המרכזי באפגניסטן ב-2004, נודע תחילה כ"אל-קאעידה בעיראק". ובהמשך, בעקבות חילוקי דעות בין ההנהגה המרכזית של אל קאעידה למפקדים של הארגון בשטח, הם התנתקו מאל-קאעידה, והפכו לארגון עצמאי. מנהיג הארגון היה אבו בכר אל-בגדאדי, עד מותו בסוף 2019. הארגון נלחם בממשל העיראקי, משתתף בלחימה בסוריה[13] ובאזורי לחימה רבים נוספים בעולם. הקים באזור שבשליטתו ח'ליפות אסלאמית עצמאית ובמקביל ללחימה, מבצע הארגון פעולות טרור ברחבי העולם.
אנצאר בית אל-מקדס
אנצאר בית אל-מקדס (בערבית: أنصار بيت المقدس, בעברית: "תומכי ירושלים"[14]), הוקם לאחר ההפיכה במצרים בשנת 2011. בארגון חברים בין 1,000[15] ל-2,000[16] פעילי טרור. הארגון מבצע פעולות טרור נגד גורמים ממשלתיים מצריים ונגד מדינת ישראל. רוב החברים בארגון הם משבט הבריקאת הבדואי המתגורר באזור סיני. הארגון הגביר מאוד את פעולות הטרור נגד הממשלה והצבא המצרי לאחר הדחתו של הנשיא מטעם תנועת האחים המוסלמים מוחמד מורסי. לטענת נביל נעים בכיר בג'יהאד האסלאמי המצרי, ח'יירת א-שאטר ממנהיגי תנועת האחים המוסלמים, מימן את הארגון[17]. הארגון, שנחשב לגדול ביותר מבין ארגוני הטרור בסיני, הצהיר ב-10 בנובמבר 2014 נאמנות למדינה האסלמית ול"ח'ליף" אבו בכר אל-בגדאדי[18]. בעקבות שבועת האמונים, הארגון שינה את שמו בפרסומיו הרשמיים ל"מחוז סיני של המדינה האסלאמית".
בוקו חראם
בוקו חראם (בערבית: بوكو حرام), או בשמו הרשמי ג'מאעת אהל א-סונה ל-דעוה ואל-ג'יהאד (בערבית: جماعة اهل السنة للدعوة والجهاد, תעתיק מדויק: ג'מאעת אהל אלסנה ללדעוה ואלג'האד), הוקם על ידי מוחמד יוסוף ב-2002 כשמטרתו להילחם בחדירתה של התרבות המערבית לניגריה ובאוכלוסייה הלא מוסלמית באזור. לאחר מותו של יוסוף ב-2009 מנהיג את הארגון אבו בכר שקאו[19]. רוב חבריו הם מבני שבט האוסה. מרחב הפעילות של הארגון הוא בצפון-מזרח ניגריה, צפון קמרון וניז'ר. ב-7 במרץ 2015 נשבע בוקו חראם אמונים לארגון המדינה האסלאמית, ובכך הפך לשלוחת המדינה האסלאמית בניגריה.
אנצאר א-דין
אנצאר א-דין (בערבית: أنصار الدين, "תומכי הדת"; תעתיק מדויק: אנצאר אלדין, הגייה: אנסאר א-דין), פועל בצפון מאלי שבאפריקה[20]. הארגון הוקם במרץ 2012, על ידי עיאד א-גאלי, ומונה בין 5,000 ל-10,000 חברים[21]. מטרתו להחיל את חוקי השריעה באזורים בהם הוא שולט, ולהקים ח'ליפות אסלאמית עצמאית. הארגון נלחם בתחילה נגד צבא מאלי והצליח להשתלט יחד עם מורדים לאומנים משבט הטוארג על צפון מאלי. מינואר 2013 עיקר הלחימה היא מול הצבא הצרפתי שיצא למבצע סרוואל שמטרתו להשיב את השליטה בערים המרכזיות בצפון מאלי לממשלת מאלי[22].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- "הסלפיה-ג'יהאדיה" - זרם מיליטנטי הדוגל במאבק אלים, באתר השב"כ
- יואב די-קפואה, אבי הג׳יהאד הטרנס-לאומי, הזמן הזה, מכון ון ליר בירושלים, אפריל 2022
- מאמר מקיף על הג'יהאד הסלפי מאת ברוס ליבסי (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ "הסלפיה-ג'יהאדיה" - זרם מיליטנטי הדוגל במאבק אלים, באתר השב"כ.
- ^ סייד קוטב, מניפסט האסלאם הרדיקלי - ציוני דרך, רסלינג, תרגום מערבית והערות: שוש בן-ארי, תל אביב 2011.
- ^ Islamist Terrorism and Democracy in the Middle East By Katerina Dalacoura.
- ^ 4.0 4.1 מאמר מקיף על הג'יהאד הסלפי מאת ברוס ליבסי (באנגלית).
- ^ ברנרד לואיס, משבר האסלאם. אור יהודה: דביר, 2006.
- ^ תרבות האסלאם ותרבות המערב.
- ^ אבי יששכרוף, בתום עימותים: אל-קאעדה הכריז על מדינה בלב עיראק, באתר וואלה!, 4 בינואר 2014
- ^
ג'קי חורי, מיפוי המורדים בסוריה: רוב מתון נגד מיעוט איסלאמי קיצוני, באתר הארץ, 4 באפריל 2013
- ^ אוהד חמו ירון שניידר, לפחות 20 הרוגים בפיצוץ מכונית תופת בביירות, באתר מאקו, 15 באוגוסט 2013
- ^ אבי יששכרוף, צבא מצרים נגד הג'יהאדיסטים: מפת ארגוני הטרור בסיני, באתר וואלה!, 22 באוגוסט 2013
- ^ בכיר בג'יש אל-אסלאם: 11,000 חברים בארגונים הסלפים-ג'יהאדים בעזה, באתר ממרי, 22 ביוני 2011
- ^ ג'בהת אלנצרה ("חזית התמיכה"), מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, 20 בספטמבר 2013.
- ^ ג'קי חורי, השחקן האיסלאמיסטי העולה שמדיר שינה מעיני האמריקאים, באתר הארץ, 6 בינואר 2014
- ^ "Egyptian tanks, helicopters push through Sinai", באתר טיימס אוף ישראל, 9 בספטמבר 2012.
- ^ פטריק קינגסלי, "Egypt faces new threat in al-Qaida-linked group Ansar Beyt al-Maqdis", באתר הגרדיאן, 31 בינואר 2014.
- ^ "Interior Ministry analyzes Ansar Bayt al-Maqdis statement over assassination attempt". State Information Services.
- ^ "Islamic Jihad Founder: Brotherhood has been funding Ansar Bayt al-Maqdis", באתר אינדיפנדנט מצרים, 9 בספטמבר 2013.
- ^ "נשבעים אמונים לח'ליף": תומכי דאעש בסיני, באתר nrg, 10 בנובמבר 2014
- ^ פרופיל של מנהיג בוקו חראם אבו בכר שקאו, באתר BBC News, 9 במאי 2014.
- ^ צרפת מפגיזה במאלי, נהרג בכיר איסלאמיסטי, באתר ynet, 13 בינואר 2013
- ^ francetvinfo Mali. Qui sont les islamistes à qui la France a déclaré la guerre ? (בצרפתית)
- ^ ישי הלפר, לנוכח השתלטות האיסלאם, צרפת מובילה מבצע צבאי במאלי, באתר הארץ, 13 בינואר 2013.
הג'יהאד הסלפי40074722Q3380905