אבו בכר שקאו
| לידה |
בין 1969 ל-1975 ניז'ר | ||
|---|---|---|---|
| פטירה | מאי 2021 (לפי דיווחים לא רשמיים) | ||
| מדינה |
 ניגריה | ||
| |||
אַבּוּ בַּכְּר שֵׁקָאוּ (נולד בין השנים 1969 ל-1975, נפטר במאי 2021 לפי דיווחים לא רשמיים), הידוע גם בכינוי דַאר א-תַּוְחִיד (בערבית: دار التوحيد – בית המונותאיזם), הוא המנהיג לשעבר של ארגון הטרור האסלאמי בניגריה, בוקו חראם. החליף את מייסד הארגון, מוחמד יוסוף, שנהרג ב-2009. ביוני 2013 הבטיחה ארצות הברית שבעה מיליון דולר למי שיסייע באיתורו[1].
ב-21 במאי 2021 התפרסם תחקיר של הוול סטריט ג'ורנל, לפיו אבו בכר שקאו נהרג בהתפוצצות מטען חבלה שהוא הפעיל. הדיווח לא קיבל אישור רשמי, אך התבסס על מקורות מודיעין.[2]
קורות חייו
אבו בכר שקאו נולד ככל הנראה בשנת 1975 בניז'ר, אם כי לטענתו נולד בכפר שקאו במדינת יובה שבניגריה. בן העם הקאינורי מצפון-מזרח ניגריה. גם גילו לא ברור, וישנה אפשרות שנולד בשנת 1969. הוא הצטרף לבוקו חראם, ארגון טרור שהוקם בשנת 2002 על ידי מוחמד יוסוף ומטרתו להילחם בחדירתה של התרבות המערבית לאזורים שבהם הוא פועל ולהקים מדינה אסלאמית המושתתת על חוקי השריעה. ביולי 2009 נהרג מנהיג הארגון מוחמד יוסוף במעצר משטרתי, ומאז מנהיג את הארגון אבו בכר שקאו, שהפך את בוקו חראם לקיצוני ואכזרי יותר.
עיתונאי שפגש את אבו בכר שקאו תיאר אותו כ"תאולוג בעל זיכרון צילומי, אדם מתבודד, חסר פחד, שמוכן להקריב הכל למען האמונה שלו"[3]. הארגון מעלה סרטונים רבים לרשת האינטרנט, שבהם מופיע אבו בכר שקאו בסגנון הסרטונים של אוסאמה בן לאדן, אשר בו הוא רואה דמות לחיקוי[3]. בסרטונים מדבר שקאו על מלחמתו בנוצרים ועל רצונו להחיל את חוקי השריעה. ב-2009 טענו כוחות הביטחון הניגריים שהצליחו להרוג אותו במהלך העימותים שהיו להם עם החמושים של בוקו חראם, אך ביולי 2010 פרסם הארגון סרטון שבו נראה כי הוא עדיין חי, וככל הנראה הצליח לשרוד את הלחימה ורק נורה ברגלו.
אבו בכר שקאו אחראי למתקפות טרור רבות שבוצעו בניגריה על כפרים, בתי ספר, כנסיות של המיעוטים הנוצריים ותחנות משטרה, אשר בהן נהרגו אזרחים רבים. בשנת 2011 גרם הארגון למותם של 495 בני אדם. בוקו חראם אחראי למתקפת הטרור על מטה האומות המאוחדות באבוג'ה באוגוסט 2011, שבמהלכה נהרגו 24 בני אדם[4]. בנובמבר 2013 רצחו חמושים מהארגון יותר מ-30 בני אדם שנסעו לחתונה בצפון-מזרח ניגריה[5]. חודש לאחר מכן פוצצו חברי הארגון מכונית תופת שגרמה ל-70 הרוגים[6]. ב-14 באפריל 2014 נחטפו למעלה ממאתיים תלמידות בית ספר בניגריה[7]. לאחר כמה ימים פרסם ארגון בוקו חראם סרטון, שבו הודיע אבו בכר שקאו כי התלמידות בידיו והוא מתכוון למכור אותן לשפחות ולחתן אותן עם חברי ארגונו[8]. בהמשך פרסם סרטון נוסף שבו אמר כי הוא מסכים לשחרר את התלמידות תמורת לוחמים בארגון שנעצרו בידי השלטונות הניגריים. בסרטון נראו התלמידות הנוצריות כשהן לבושות כמוסלמיות, כשלדברי שקאו הן התאסלמו[9].
אבו בכר שקאו נחשב לטרוריסט המסוכן ביותר באפריקה[10], וביוני 2013 הבטיחה ארצות הברית פרס של שבעה מיליון דולר למי שיביא מידע שיסייע באיתורו[11].
ב-7 במרץ 2015 נשבע אבו בכר שקאו אמונים למדינה האסלאמית. מאז מהווה ארגון בוקו חראם את "מחוז מערב אפריקה של המדינה האסלאמית". ב-3 באוגוסט 2016 פרסם עיתון "א-נבא" של המדינה האסלאמית שאבו מוסעב אל-ברנוואי מונה למנהיג מחוז מערב אפריקה במקום אבו בכר שקאו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שבעה מיליון דולר לראשו. הארכי-טרוריסט מניגריה, באתר ynet, 7 במאי 2014.
- אחד הטרוריסטים הרעים בעולם מת בקרב?, באתר ynet, 19 באוגוסט 2013.
- פרופיל של מנהיג בוקו חראם אבו בכר שקאו, באתר BBC News, 9 במאי 2014.
הערות שוליים
- ^ ארצות הברית הציבה פרסים על מבוקשים באפריקה, באתר nrg מעריב, 4 ביוני 2013.
- ^ Drew Hinshaw and Joe Parkinson, "Boko Haram Leader, Responsible for Chibok Schoolgirl Kidnappings, Dies", Wall Street Journal, May 21 2021
- ^ 3.0 3.1 פרופיל של מנהיג בוקו חראם, באתר BBC News, 9 במאי 2014.
- ^ אלי לאון ושלמה צזנה, 39 הרוגים ועשרות פצועים בשרשרת פיגועים במדינה - בעיקר נגד נוצרים, ישראל היום, 26 בדצמבר 2011.
- ^ ניגריה: מחבלים של בוקו חראם הרגו 30 אורחי חתונה בהם החתן, באתר וואלה, 4 בנובמבר 2013.
- ^ כמאה הרוגים בשורת פיגועים בצפון מזרח ניגריה, באתר הארץ, 28 בינואר 2014.
- ^ ברחה מהחוטפים: רצנו ורצנו עד שנעלמנו, באתר ynet, 12 במאי 2014.
- ^ בוקו חראם הודה שחטף מאות תלמידות בניגריה: נמכור אותן לשפחות, באתר וואלה, 5 במאי 2014.
- ^ בוקו חראם הציג את מאות החטופות: "הן התאסלמו", באתר וואלה, 12 במאי 2014.
- ^ שי לוי, 15 הטרוריסטים הכי מסוכנים בעולם, באתר mako, 13 באוקטובר 2013.
- ^ ארצות הברית הציבה פרסים על מבוקשים באפריקה, באתר nrg מעריב, 4 ביוני 2013.
אבו בכר שקאו31444161