ממרי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ממרי (בשמו המלא: Middle East Media Research Institute – המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון – בראשי תיבות: MEMRI) הוא מכון מחקר העוקב אחרי אמצעי תקשורת במזרח התיכון. מרכזו של הארגון בוושינגטון די. סי. שבארצות הברית, ונכון ל-2013 יש לו שבעה סניפים בירושלים, בברלין, בלונדון, ברומא, בשנגחאי, בטוקיו ובבגדד. המכון מספק תרגומים מערבית ומפרסית של תכנים המתפרסמים בעיתונות, בטלוויזיה, באתרי אינטרנט ובאמצעי תקשורת אחרים במזרח התיכון, ומבצע ניתוחים מקוריים של מגמות פוליטיות, גאו-פוליטיות, אידאולוגיות, אינטלקטואליות, חברתיות, תרבותיות ודתיות במזרח התיכון.

ממרי נוסד ב-1998 על ידי נשיאו הנוכחי, אל"ם במיל. יגאל כרמון, שהיה קצין בכיר באגף המודיעין של צה"ל ויועץ ראש ממשלת ישראל לענייני טרור, ועל ידי ד"ר מירב וורמסר, חוקרת בכירה במכון הדסון השמרני בארצות הברית,[1] שם תרמה בשעתו למחקר שהוכן עבור יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו. מכון ממרי, שתקציבו השנתי המדווח הוא של מיליוני דולרים, הפך לבולט יותר בעקבות האינתיפאדה השנייה ובייחוד לאחר פיגועי 11 בספטמבר, עקב התעניינות גוברת של הציבור בעולם המערבי במתרחש בארצות ערב ובמדינות המוסלמיות, שהיו מזוהות עם הגל החדש של טרור אסלאמי וג'יהאדיסטי. צוות המכון התרחב באופן ניכר, והוקמו ענפים חדשים במדינות שונות בשנת 2002.

ממרי הוא אחד המקורות הבלתי-ממשלתיים היחידים של תרגומים לאנגלית של תכנים המתפרסמים בעיתונות בשפה הערבית או הפרסית. תרגומי ממרי, הניתוחים והדו"חות שלו, מתפרסמים באתר האינטרנט של המכון. ממרי מצוטט בקביעות באמצעי תקשורת ובעיתונים חשובים ברחבי העולם, אולם בה-בעת עבודותיו עוררו גם ביקורת מצד עיתונאים, עורכים ואקדמאים, הטוענים שמדובר בארגון ציוני-ניצי, הבוחר באופן מגמתי את הפרסומים הקיצוניים ביותר, ולא מדייק בתרגומם.[2][3][4][5]

מטרות ומיזמים

לפי אתר האינטרנט של ממרי, אלה מטרות המכון ועבודתו:

ממרי הוא מכון עצמאי ללא מטרות רווח לחקר תקשורת המזרח התיכון. המכון נוסד בשנת 1998 במטרה ללמוד מקרוב על המתרחש בעולם הערבי ולהציג לציבור, בארץ ובעולם, אינפורמציה עדכנית ומקיפה ממקורות ראשוניים על הנעשה בו. חוקרי המכון עוקבים באופן שוטף אחר התקשורת הערבית והפרסית, בנושאים פוליטיים, אידאולוגיים, חברתיים, דתיים וכלכליים; מאזינים לנאמר בדרשות יום השישי במסגדים, וכן בוחנים את ספרי הלימוד במדינות המזרח התיכון. החומר מתורגם לעברית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, איטלקית, ויפנית. במעקב שלנו אחר התקשורת המזרח תיכונית אנחנו מבקשים להכיר את העולם הערבי-הפנימי על היבטיו התרבותיים, החברתיים והאידאולוגיים באמצעות גישור על פערי השפות. אנו סבורים כי כדי להכיר את השכנים יש להבין את עמדות המנהיגים הערבים כפי שהן נאמרות לבני עמם ולהקשיב לא רק לדוברי המשטרים, אלא גם לגורמים ולאישים ליברליים הנאבקים למען חירות ודמוקרטיה. הפעילות של ממרי נועדה להכשיר את הקרקע להידברות כנה ואמיתית בין העמים. הצגת תמונה אמינה ורחבה של המציאות תוכל לסייע בהנחת יסודות לשלום יציב בין ישראל לבין העם הפלסטיני והעולם הערבי.

בהצהרת הכוונות שפרסם ב-1998 כתב המכון שמטרותיו כוללות מניעים ישראליים, ציונים ונאו-ליבראליים, כגון: "ללמוד ולנתח את ההתפתחויות האינטלקטואליות והפוליטיקה בסכסוך הערבי-ישראלי, עם דגש על המימד הישראלי-פלסטיני". כמו גם: "להקדיש [את המחקר] להכרזה שהערכים של דמוקרטיה ליברלית, חברה אזרחית ושוק חופשי הם רלוונטיים למזרח התיכון ולמדיניות החוץ של ארצות הברית כלפי האזור".[6] בדף זה נכתב גם "במחקרו, המכון שם דגש על הרלוונטיות המתמשכת של הציונות כלפי העם היהודי ומדינת ישראל". משפט זה הוסר מהאתר ב-5 בנובמבר 2001.

התרגומים והניתוחים של ממרי מתמקדים בתחומים: דמוקרטיה וזכויות אדם, פונדמנטליזם במזרח התיכון, יחסים בין-ערביים, ליברליזם במזרח התיכון, מיעוטים דתיים ולאומיים, ארצות הברית והמערב, הסכסוך הישראלי-ערבי, כלכלה וחברה, פיגועי התאבדות ושהאדה, אנטישמיות, מעקב אחרי קריקטורות.

בנוסף לתרגומי עיתונות, ממרי פועל גם כלובי פוליטי, ומפרסם בקביעות ניתוחים ומחקרים על אירועים במזרח התיכון, ו"מפיץ אותם, בחינם, באמצעות פקס ואי-מייל" (לפי האתר הנוכחי) ל"חברי קונגרס, אנשי צוות הקונגרס, קובעי מדיניות, עיתונאים, אקדמאים וצדדים מעוניינים" (לפי האתר ב-1998).

מימון

בין המענקים שקיבלה ממרי בארצות הברית בין השנים 1999 ל-2004, נכללים סכומים גדולים מקרנות ימין שמרניות, כגון: $100,000 מקרן רודולף, $100,000 מקרן ברדלי, ו-$5,000 מקרן אולין.[7] ביוני 2004 הם דיווחו על הכנסה של יותר מ-2.5 מיליון דולר ארצות הברית, וב-2006 דובר על תרומות של כ-3.5 מיליון דולר לשנה.[8] נכסיהם מוערכים בכ-700 אלף דולר ארצות הברית.

צוות המכון

האתר המקורי של 1998 מנה 6 חברי צוות: הנשיא והמייסד יגאל כרמון, המייסדת מירב וורמסר (מנהלת בפועל), אהרון מנס (מנהל המחקר), יותם פלדנר (מנהל ניתוח תקשורת), סטייסי לקינד (חוקרת) ואלומה סולניק (חוקרת). סטייסי לקנד עזבה בסוף 1998 ואהרון מנס עזב בתחילת 2001. השאר המשיכו לפעול בצוות, נכון ל-5 באוקטובר 2001, אז הפסיקה ממרי לרשום את שמות אנשי הצוות באתר. מירב וורמסר עזבה בתחילת 2002 והצטרפה למכון הדסון, היא הוחלפה כמנהלת בפועל בידי סטיבן סטלינסקי.

כיום מונה המכון צוות גדול יותר, ("17, פלוס מתרגמים" בינואר 2002[9]), "מעל 30" באוגוסט 2002, מהם 20 מתרגמים, וכ-70 עובדים על פי העיתון "גלובס", ב-2006. המספר הנוכחי של חברי המכון איננו ידוע. ממרי אינו מפרסם את זהותם של חברי הצוות, לטענתו, בגלל החשש לחייהם עקב איומים. לדברי יגאל כרמון "הצוות כולל יהודים, נוצרים ומוסלמים שאוחזים במגוון דעות פוליטיות".[10] חלק ניכר מאנשי הצוות של המכון הם יוצאי קהילת המודיעין בצה"ל.

בין אנשי הוועד המנהל והמייעץ נמנים אנשי מפתח ישראלים ופעילי הסברה ציונים, כגון היו"ר, תא"ל (מיל') מנחם מילסון (בעבר ראש המינהל האזרחי בשטחים), השר לשעבר אהוד ברק, אלי ויזל, נתן שרנסקי וכן אנשי ימין אמריקנים.

ביקורת

לצד הציטוטים השכיחים של פרסומי המכון בעיתונות העולמית, הם עוררו גם ביקורת רבה, אשר מתרכזת על פי רוב בשלוש טענות מרכזיות: הטיה ניצית-שמרנית וציונית; סלקציה מגמתית בבחירת החומרים הקיצוניים ביותר; ואי-דיוקים בתרגום.[2][3][3][4][5]

עורך המזה"ת של עיתון הגארדיאן הבריטי, בריאן וייטקר, טען כי ממר"י אינו אלא ארגון תעמולה המשרת את האג'נדה הישראלית, ומצניע את ההקשר הציוני של מייסדיו, ראשיו וחוקריו.[11][2] פרופ' ג'ואן קול מאוניברסיטת מישיגן כתבה שהארגון "מלקט בתחכום מתוך העיתונות הערבית, אשר משרתת 300 מיליון בני אדם, את המאמרים הכי הקיצוניים ומעוררי-התנגדות... ביותר ממקרה אחד ראיתי, לדוגמה, מאמר קנאי בערבית שתורגם על ידי ממר"י, ואילו כשפניתי למקור ברשת, מצאתי שהוא היה באותו עמוד מאמרי-אורח מתונים אחרים, הקוראים לסובלנות. טקסטים אלו לא תורגמו".[12] ראש יחידת המודיעין-הנגדי של ה-CIA, וינסנט קניסטררו, אמר שממר"י "סלקטיבים ופועלים כתועמלנים עבור עמדתם הפוליטית, המשתייכת לניצי מפלגת הליכוד. הם פשוט לא מייצגים את התמונה במלואה".[13][14] כתבת הניישן האמריקני כתבה שממר"י "בוחר בהתמדה את הזבל הכי מלא שנאה ואלימות שהוא יכול למצוא, מתרגם את זה, ומפיץ ברשימות אימייל לתקשורת ולחברי הקונגרס בוושינגטון".[3]

דו"ח של "המרכז האמריקאני לקידמה" טוען כי ממר"י מקדמת תעמולה אסלאמופובית בארצות הברית, על ידי "הפצה של תרגומים סלקטיביים לכמה ארגונים שעושים בהם שימוש, כדי לטעון שהאסלאם הוא אלים וקיצוני מיסודו".[15]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "Meyrav Wurmser". BBC News. 16 במאי 2003. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Brian Whitaker, Selective Memri, Guardian Unlimited, Monday August 12, 2002
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Laila Lalami, "The Missionary Position," The Nation (19 June 2006) p. 32.
  4. ^ 4.0 4.1 Leila Hudson, "The New Ivory Towers: Think Tanks, Strategic Studies and 'Counterrealism'," Middle East Policy 12:4 (Winter 2005) p. 130.
  5. ^ 5.0 5.1 Debate on CNN
  6. ^ About The Institute: Mission Statement, באתר המכון (עותק שלו שנמצא באתר ארכיון האינטרנט)
  7. ^ MEMRI Media Transparency Profile, accessed Oct. 7 2007
  8. ^ "המואזין" 9 באוגוסט 2006, גלובס
  9. ^ David Margolis,‏ From Their Lips to Our Ears, באתר JewishJournal.com, ‏17 בינואר 2002
  10. ^ Yigal Carmon & Brian Whitaker,‏ Email debate: Yigal Carmon and Brian Whitaker, באתר הגארדיאן, 28 בינואר 2003
  11. ^ "Email debate: Yigal Carmon and Brian Whitaker". London: The Guardian. 28 בינואר 2003. נבדק ב-25 באוגוסט 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ Bin Laden's Audio: Threat to States?, Professor Juan Cole Informed Comment blog, November 2, 2004 - accessed on 1Perelman, Marc (7 בדצמבר 2001). "No Longer Obscure, Memri Translates the Arab World". The Forward. {{cite news}}: (עזרה)7
  13. ^ >Perelman, Marc (7 בדצמבר 2001). "No Longer Obscure, Memri Translates the Arab World". The Forward. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ Richard H. Curtiss, "Meyrav Wurmser: the Neocons' Den Mother", Washington Report on Middle East Affairs 26.3 (April 2007) p17.
  15. ^ Fear, Inc. The Roots of the Islamophobia Network in America Center for American Progress August 2011
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24015763ממרי

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ממרי&oldid=1363255"