דגי סחוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןדגי סחוס
כריש חול נמרי
כריש חול נמרי
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: דגי סחוס
שם מדעי
Chondrichthyes
כימרה
כריש שונית אפור
Rhina ancylostoma

דגי סחוס (שם מדעי: Chondrichthyes) היא מחלקה של מיתרניים הכוללת:

שלדם של דגי הסחוס עשוי סחוס. עורם עבה ועליו מצויים קשקשים קשיחים. סנפיריהם מוצקים וחסרי גמישות ומספרם אינו זוגי. נחיריהם מצויים בקדמת הראש ופיהם בדרך כלל בתחתיתו. לזימים אין מכסים; המים חודרים לזימים דרך שני נקבים בצד העליון של הראש. הם חסרי שלפוחית אוויר ולכן בתוך המים הם חייבים להיות בתנועה או לרבוץ על הקרקעית (רוב דגי הסחוס הם דגים המצויים סמוך לקרקע).

רוב דגי הסחוס טורפים. חוש הריח שלהם מפותח מאוד. ראייתם מכוונת למרחק, כך שבעזרתה הם מסוגלים לזהות טורף מרחוק. אצל רובם ההפריה פנימית והם משריצים ולדות חיים.

הגדולים שבדגים שייכים למחלקה זאת. כריש לווייתני שמגיע לאורך של יותר מ-12 מטר ומשקל של 20 טון הוא הדג הגדול ביותר כיום. הדג הטורף הגדול ביותר שחי אי-פעם הוא המגלודון (אורך של כ-15 מטר ומשקל של 47 טון), שקרובו הקטן ממנו - עמלץ לבן - הוא הדג הטורף הגדול ביותר כיום לצד המסורניים.

מיון דגי סחוס

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דגי סחוס בוויקישיתוף


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0