ברק 8

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ברק-8)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברק-8
מידע בסיסי
ייעוד טיל קרקע-אוויר וטיל נגד טילים לטווח בינוני
ארץ ייצור ישראלישראל ישראל
הודוהודו הודו
יצרן ישראלישראל התעשייה האווירית ורפאל
הודוהודו DRDO
עלות יחידה 24 מיליון דולר למערכת[1][2]
1.65 מיליון דולר לטיל בודד[3].
תקופת השירות 2015–הווה (כ־9 שנים)
משתמשים צה"ל: חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים הישראלי,
חיל הים ההודיחיל הים ההודי חיל הים ההודי,חיל האוויר ההודיחיל האוויר ההודי חיל האוויר ההודי,
צבאות נוספים.
פלטפורמת שיגור ימי או יבשתי;
שיגור אנכי - 8 תאים.
מאפיינים כלליים
הנעה מנוע רָקֵטָה-דֹּפֶק כפול, דו-שלבי,
הנעה וקטורית[4]
משקל 275 ק"ג[5]
בשלב המאיץ 2,700 ק"ג[3][6]
ממדים
אורך 4.5 מטר[7][5][3]
קוטר 22 ס"מ לגוף הטיל
54 ס"מ בשלב המאיץ[7][5][3]
מוטת כנפיים 94 ס"מ[7][5][3]
ביצועים
מהירות 2 מאך / 2,450 קמ"ש (680.5 מטר לשנייה)
טווח 70 ק"מ[7][3]
בגרסת ה-8ER הטווח 150 ק"מ[8]
גובה טיסה עד 16 קילומטרים (52,000 רגל)[7][5]
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי 60 ק"ג[5][3]
מרעום מרעום קרבה[5][3]
הנחיה ביות מכ"ם פעיל
ביות מכ"ם פעיל למחצה
ביות על קרינה
ניווט GPS-S-band

ברק-8 היא מערכת הגנה אקטיבית והגנה אווירית רב-משימתית של טילי ים-אוויר וקרקע-אוויר, שפותחה על בסיס טיל הברק, ומיועדת להגנה מפני מטוסים, מסוקים, כלי טיס בלתי מאוישים, טילים נגד ספינות, טילי שיוט ועוד. מערכת ההגנה פותחה במסגרת מיזם משותף של ישראל והודו. ייעודה המקורי של המערכת הוא להגן על כלי שיט ומתקנים אסטרטגיים ימיים[9], בנוסף פותחה גם גרסה יבשתית[10].

המנוע הרקטי של הטיל מיוצר במפעל "גבעון" (בעבר של תעש ומנובמבר 2018 של "תומר").

באפריל 2017 חתמה התעשייה האווירית עם הודו על העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות ישראל, להצטיידות במערכת ההגנה האווירית ברק 8 (מדגם MRSAM) בהיקף של 1.6 מיליארד דולר[11]. חודש לאחר מכן, במאי 2017, הודיעה הודו כי תרכוש טילי ברק 8, הפעם בגרסה הימית, ב-630 מיליון דולר נוספים[12].

באוקטובר 2023, בזמן מלחמת חרבות ברזל רכשה אזרבייג'ן מערכת ברק בהיקף של 1.2 מיליארד דולר[13].

רקע

יחסי הודו–ישראל

ערך מורחב – יחסי הודו–ישראל

עד שנת 1992 לא התקיימו יחסים דיפלומטיים בין ישראל להודו, ועד תקופה זו יחסי הודו–ישראל היו קרים. עם הקמת מדינת ישראל הודו סירבה תחילה להכיר בה. קריסת ברית המועצות, ידידתה וספקית הנשק הגדולה של הודו, הביא אותה לנסות ולהתקרב לארצות הברית, שנותרה מעצמת העל היחידה. ההתקרבות לארצות הברית הותנתה בין השאר בחימום היחסים עם ישראל. בשנת 1991 הצביעה הודו בעד החלטה 4686 של העצרת הכללית של האו"ם, המבטלת את הגדרת הציונות כגזענות. מאז תחילת שנות התשעים החל נירמול היחסים בין המדינות, וכיום ישראל היא ספקית הנשק השנייה בגודלה להודו עם היקף מכירות של כמיליארד דולר בשנה[14].

פרשת עסקת טילי הברק

הודו נחשבת לאחד היעדים האטרקטיביים בעולם לייצוא נשק בשל היקף העסקאות שלה[15][16]. בראשית שנות ה-2000 הסעירה את הודו סדרת פרשות שוחד בהן נמצאו פוליטיקאים הודים בכירים אשמים בלקיחת שוחד מחברות זרות לייצור נשק[16], בסוף שנת 2006 הודו החליטה לפתוח בחקירת עסקת טילי הברק מתוצרת רפאל והתעשייה האווירית שנחתמה בשנת 2000, הפרשה כונתה בהודו על שמו של הטיל הישראלי. כחודשיים טרם ההחלטה לפתוח בחקירת העסקה נודעה גם פרשת הפגיעה בספינה אח"י חנית מטיל חוף-ים מול חופי לבנון אף על פי שנשאה עליה את מערכת טילי הברק[17]. לטענת חגי אלון, יועצו המדיני של שר הביטחון דאז עמיר פרץ, תוצאת הפגיעה באח"י חנית הייתה חמורה למדי והתעשיות הביטחוניות הפסידו חוזים במאות מיליוני דולרים בעקבותיה[17]. מפלגות השמאל בהודו דרשו לפתוח בחקירה בטענה שהתעשייה האווירית שיחדה את המתווך ההודי כדי להבטיח לעצמה את החוזה למכירת הטילים שנחתם בשנת 2000[18][19]. במהלך הפרשה נעצרו שר ההגנה ההודי לשעבר ג'ורג' פרננדס ומפקד הצי הימי לשעבר בחשד לקבלת שוחד[20]. לפי פרסומים אחדים עלה חשד כי בנו של מפקד חיל הים לשעבר קיבל שוחד מחברות ישראליות ושיחד בעצמו פוליטיקאים בארצו לצורך אישור עסקת הנשק[20]. הודו הודיעה כי תבטל את העסקה אם יתגלו אי סדרים ובנוסף תעצור את כל עסקאות הנשק עם ישראל למשך 5 שנים[18]. לאחר חקירה ממושכת של 7 שנים הודיע שירות החקירות ההודי על סיומה וזיכוי החברות הישראליות בשל חוסר ראיות[14]. במהלך פרק הזמן הזה התריע חיל הים ההודי על הידלדלות מלאי טילי הברק שהותקנו על 14 ספינות מלחמה הנמצאות בחזית, בהן נושאת המטוסים INS Viraat ופריגטות חמקניות[14]. במהלך החקירה הוסרו מגבלות רכישה מסוימות[20] ולאחר ההודעה על סיום החקירה הודו הסירה את המגבלה על רכישת טילי הברק מישראל[19].

המיזם לפיתוח משותף של מערכת ברק 8

בצל הביקורת, לאחר כמה חודשים של משא ומתן אינטנסיבי, בינואר 2007 ישראל והודו חתמו על חוזה בגובה 330 מיליון דולר לפיתוח משותף של כל הדורות העתידיים של טיל הקרקע-אוויר הישראלי ברק. הפיתוח החדש קיבל את השם ברק-8 (ולא ברק-2) מסיבות מסחריות[21]. שתי המדינות גיבשו הסכם לפיו הפיתוח והייצור של מערכת טיל הברק לטווח ארוך יתבצע יחדיו. המימון לפיתוח המשותף עמד על 350 מיליון דולר, והתעשייה האווירית תישא בחצי מעלות זו, עובדה אשר הבטיחה להודו סיכון משותף ובאופן שווה במידת הצלחת הפרויקט. הגופים שלקחו חלק במיזם הם תעשייה האווירית לישראל, ארגון המחקר והפיתוח ההגנה ההודי DRDO (מקביל למפא"ת הישראלי) וחיל הים ההודי. תיאור הטיל בספרות הממשלתית ההודית הוא כטיל קרקע-אוויר ארוך טווח (LRSAM).

המיזם המשותף הוצע על ידי ישראל בזמן ביקורו של מפקד חיל הים ההודי בישראל בשנת 2004, אדמירל הארון פראקאש[3]. בנובמבר 2009 ישראל חתמה על חוזה בשווי 1.1 מיליארד דולר לאספקה ושדרוג מערכות הגנה אוויריות ברק-8 להודו. בשעתו הייתה זו העסקה הגדולה ביותר בתולדותיה של התעשייה האווירית לישראל.

באוגוסט 2013 ישראל החלה בהתקנות והתאמות מערכת ההגנה ברק 8, והודו החלה להצטייד במערכת בנובמבר 2014 לאחר ניסוי מוצלח שנערך באותו חודש[22], באפריל 2015 הודו השיקה משחתת ראשונה (קולקטה) בסדרת משחתות חמקניות ומתקדמות המצוידת במערכות ההגנה ברק 8[23].

מפת איומים פוטנציאלים

המים הכלכליים של ישראל ושכנותיה (להרחבה ראה גז טבעי בישראל)
קובץ:Yakhont.jpg
טיל היאחונט הרוסי. מהווה איום אסטרטגי על נתיבי השיט, נמלים ואסדות הגז בישראל.
כטב"ם החזבאללה מסוג אבאביל שיורט על ידי חיל האוויר כ-10 ק"מ מעכו ב 7 באוגוסט 2006.

טילים נגד ספינות מהווים איום ממשי לכלי שיט בישראל, ובשנים האחרונות הפכו לאיום אסטרטגי מרכזי על אסדות הגז במים הכלכליים שלה[24][3]. לאחר גילוי מאגר הגז בתמר 1, טענה לבנון שהשדה נמצא בשטחי המים המשויכים לה וטענה לבעלות על הגז. היא המשיכה לדרוש בעלות גם על דלית 1 ולוויתן, ואף איימה שהדבר ישמש עילה לפעולות התקפיות מצידה בעתיד[25].

ארגון חזבאללה מימש איומים שנחשבו מופרכים עד מלחמת לבנון השנייה בכך שכמעט והטביע את הסטי"ל אח"י חנית ועליו עשרות לוחמים, בתקרית זו נהרגו 4 חיילים. בניסיון נוסף של חזבאללה במהלך המלחמה לתקוף ספינות חיל הים, הטביע בטעות אניית מסחר מצרית. התקרית הזו הפכה לנקודת מפנה בתפיסת חיל הים שעד אז התייחס להתראות גורמי מודיעין בנוגע לייחוס יכולות אלו לארגון כמו החזבאללה כ"כדמיוניים ומופרכים"[26][27][28]. חזבאללה ירה אז טיל חוף-ים מתביית מדגם C-802 שסופק לחזבאללה על ידי איראן וסוריה. ספינת חיל הים הייתה בזמן הפגיעה כ-16 ק"מ מחופי ביירות. כיום הידיעות השונות מצביעות על איום מתקדם יותר והוא טיל היאחונט הרוסי שהועבר לחזבאללה מסוריה ומהווה קפיצת מדרגה משמעותית[29]. תכונותיו של היאחונט מקשות מאוד על מערכות הגנה מפני טילים. הטיל נמנה עם סוג טילי חוף-ים המכונים "לוחך ים" בשל שיוטו הנמוך מעל גובה פני הים, כעשרה מטרים, תכונה המקשה על מערכות המכ"ם לגלותו. תכונה נוספת המקשה מאוד על מערכות ההגנה היא מהירותו הגדולה של הטיל המגיעה ל-2 מאך. ראש הביות של הטיל תוכנן באופן שמקשה מאוד על מערכות הגנה אלקטרו-אופטיות להתביית עליו במעופו. טווח יעיל של היחונט מגיע ל-300 ק"מ ובעל ראש קרבי של 300 קילו ובכך מהווה איום אסטרטגי מרכזי על אסדות הקידוח הישראלים נתיבי שיט ונמלים מדרום ומצפון, לא רק מפני החזבאללה אלא גם מפני סוריה ועזה[30][31]. מלחמת האזרחים בסוריה גרמה לנשק רב ובהיקף גדול מאוד ליפול לידי ארגונים קיצוניים. מקרה שעשוי ללמד על מידת האיום של הטיל על ישראל הוא דיווח ממאי 2013 של גורמים אמריקאים שטענו כי ישראל תקפה מבנה בסוריה ששימש כמחסן ל-72 טילי יאחונט שרכשה המדינה מרוסיה, אולם לדבריהם חלק מהטילים הועברו מהמחסן טרם התקיפה[32][30], בהקשר לאירוע אף נטען שישראל האיצה את השלמת פיתוח מערכת ההגנה ברק-8[2]. מפקד חיל הים, האלוף רם רוטברג, הגדיר את היאחונט כ"נשק משמעותי"[33].

במהלך מבצע חוק ברזל, שייטת 13 וחיל הים השתלטו בלב ים על אוניית משא ובמטענה אמצעי לחימה איראניים רבים שיועדו לרצועת עזה. בין שלל אמצעי הלחימה שנתפסו נמצאו גם 6 טילי חוף-ים מתבייתים מדגם C-704 מתוצרת סין[34]. במהלך מבצע צוק איתן, ובתגובה להפצצת צה"ל את ביתו של מוחמד דף על יושביו, ארגון החמאס טען כי ירה טיל חוף-ים מסוג נאסר-1 לעבר אסדת קידוח ישראלית השייכת לשותפות ים תטיס ונמצאת מול חופי אשקלון[35]. הדיווח הוריד את מדד הנפט והגז באותו היום[36].

בעשור האחרון כלי טיס בלתי מאוישים הפכו גם הם לאיום מצפונה של ישראל ומדרומה. במספר מקרים החזבאללה שיגר כטב"ם מסוג אבאביל לשטח ישראל וב-2013 מטוסי חיל האוויר יירטו כטב"ם מול חופי חיפה[37]. בספטמבר 2014 הפציץ לראשונה ארגון החזבאללה ארגוני אופוזיציה בסוריה באמצעות כטב"ם תקיפה[38]. במהלך הלחימה במבצע צוק איתן ארגון החמאס שיגר יותר מפעם אחת כטב"ם מסוג 'אבאביל' לשטח ישראל, הראשון שבהם יורט על ידי טיל פטריוט מול חופי אשדוד[39], ארגון החמאס טען ששניים מהכטב"מים ששיגר ביצעו סיור מוצלח מעל אזור ת"א ושבו לרצועת עזה. דיווח זה לא אושר על ידי ישראל אולם אזרחים דיווחו שראו את כלי הטיס בשמי גוש דן[40]. באוגוסט 2014 סוכלה חדירת כטב"ם לישראל מסוריה[41]. בספטמבר 2014 ישראל יירטה באמצעות טיל MIM-104D פטריוט מטוס קרב סורי שחצה את הגבול מעל רמת הגולן מסיבה לא ברורה, יירוט ראשון מסוגו מאז 1985[42].

מערכת ההגנה האווירית ברק-8 תוכננה לספק מענה לכלל האיומים הללו[43][33][9].

מאפיינים ואופן פעולה

פיתוח הטיל ברק-8 מבוסס על ברק-1, ומטרתו לפתח ראשי ביות מתקדמים לצד שיפור משמעותי של הטווח. ביולי 2009 ישראל ביצעה ניסוי מוצלח בברק המשופר. מערכות המכ"ם סיפקו כיסוי של 360 מעלות ואפשרו לטילים המיירטים לבצע את משימתם כאשר הטווח המינימלי ליירוט מהספינה הוא 500 מטר. דווח שעלות כל מערכת (משגרים, מכ"ם, שליטה ובקרה והתקנים שונים) היא כ-24 מיליון דולר[1][2]. אחד משיקולי תכנון ספינות הקרב העתידיות של חיל הים הוא גודלה של מערכת ההגנה ברק-8[44]. כ-70% מכלל הפיתוח של מערכת ההגנה ברק-8 הוא ישראלי[2].

מאפייני הטיל

דגם של פלטפורמת שיגור יבשתית של טילי הברק-8, משקלה 1.7 טון[2].

אורכו של הטיל המיירט הוא כ-4.5 מטר, קוטרו 54 ס"מ בשלב המאיץ וללא מאיץ 22 ס"מ ומוטות כנפיו ברוחב 94 ס"מ. הטיל שוקל 275 ק"ג, והראש הקרבי בעל מרעום קרבה שוקל 60 ק"ג. מהירותו המקסימלית של הטיל היא 2 מאך וטווח אפקטיבי של 70 ק"מ, התנהל פיתוח נוסף שהרחיב טווח זה ל-150 ק"מ - בגרסת ברק-8‏ER. לטיל מנוע רקטה-דֹּפֶק כפול שפיתחה DRDO ההודית עם הנעה וקטורית, המאפשר להתקין עליו מנוע נוסף (מאיץ) להגדלת הטווח[7]. ברק-8 תוכנן ליכולות תמרון גבוהות מאוד. גודלו של הטיל כמו גם המערכת כולה מהווים גורם חשוב במהלך הפיתוח מאחר שכלי שיט אמורים לשאת את המערכת, בהם המקום והמשקל עלולים לגרום למגבלות.

המשגר מותקן אנכית בשל הצורך בצמצום מקום על הסיפון. הטיל נורה אנכית מהמשגר בזווית 90°, ולאחר מכן מתקן בחדות למסלול אופקי לעבר מטרת האיום. בזמן מעופו הטיל המיירט מקבל נתונים והנחיה ממכ"ם הספינה וגם משדר נתונים חזרה אליה. לקראת השלב הסופי של הטיסה השלב השני במנוע הטיל נכנס לפעולה ובמהלכו מופעל גם המכ"מ האקטיבי בראש הביות של הטיל המיירט שפיתחה התעשייה האווירית. טיל הברק-8 מתוכנן להתמודד עם מגוון רחב של איומים אוויריים מגובה רב ועד גובה נמוך מאוד כגון מטוסים מסוקים וכלי טיס בלתי מאוישים, טילים נגד ספינות, וטילי שיוט על-קוליים[43]. הטיל מסוגל ליירט גם טילים בליסטיים אך זה אינו ייעודו המקורי[45].

מאפייני המכ"ם

חיסרון מרכזי במכ"ם הקודם של מערכת הברק נחשף במסגרת תחקיר אירוע פגיעת טיל חוף-ים באח"י חנית. מפקד חיל הים במלחמת לבנון השנייה, האלוף דוד בן בעש"ט טען כי שתי ספינות טילים שהיו בסמוך לאח"י חנית זיהו במערכות שלהן בשוגג את הטיל כמטוס חיל האוויר, ולכן לא מן הנמנע שגם אם כל מערכות ההגנה בספינת אח"י חנית היו פועלות הפגיעה הייתה מתרחשת.[26][46][47] למיזם החדש של ברק-8 שולב דור חדש של מכ"ם חיפוש והנחיה מתקדם ורב תכליתי תוצרת אלתא מערכות, חברה-בת של התעשייה האווירית. שמו של המכ"ם בחיל הים הוא "אדיר" או "ברק אדיר"[43][44], ושמו המסחרי, MF-STAR (ראשי תיבות של Multi Function Surveillance And Threat Alert Radar - מכ"ם התראה רב תכליתי למעקב וזיהוי איומים).

המכ"ם הדיגיטלי החדש, מכ"ם דופלר-דופק מסוג מערך מופע, משלב בתוכו מספר טכנולוגיות מתקדמות כגון אמצעים נגד לוחמה אלקטרונית לגילוי מטרות מהירות בעלי שטח חתך מכ"ם נמוך, ומסוגל לייצר מספר רב של אלומות הסורקות בו זמנית אזורים נבחרים[7]. יכולות אלו מאפשרות למכ"ם לבצע כמה משימות במקביל, כמו גילוי וסיווג מטרות ימיות ויבשתיות, מעקב אחר מאות מטרות והנחיית נשק להגנה ותקיפה. המערכת מתוכננת להתמודד עם מצב של ריבוי מטרות אויב בו זמנית כגון מתקפת רווייה[48]. המכ"ם אמור לספק תמונת מצב באיכות גבוהה ובקצב רענון גבוה בכל תנאי מזג האוויר בסביבה הימית[49]. הודות לשימוש בסיבים אופטיים הופחת משמעותית משקלן של האנטנות והתאפשר להתקין את המכ"ם השוקל כ-7 טונות על ספינות טילים של חיל הים מסוג סער 5[49]. חיל הים בחר במכ"ם שהוא נגזרת של MF-STAR שפותחה על ידי אלתא מערכות להתקנה על ספינות מלחמה קטנות יותר כגון סער 4.5 ושמו ALPHA או ELM - 2258[50]. בגרסה הימית של המכ"ם ישנן 4 אנטנות המכסות 360 מעלות, ואילו בגרסת הקרקע יש אנטנה מסתובבת אחת[8].

שליטה ובקרה

מרכז שליטה ובקרה (שו"ב) מיוצר על ידי מפעל מבת טילים של התעשייה האווירית, מבנהו קטן יחסית, 1.3 טון[2], וניתן להחליפו במהרה אם נפגע בקרב. בגרסה היבשתית, לכל יחידת בקרה ניתן לחבר עד 6 יחידות משגרי טילים כאשר כל יחידת משגרים מכילה 8 טילים מיירטים ועשויה להיות מרוחקת מיחידת הבקרה עשרות ק"מ[45]. בגרסה הימית הקודמת כל ספינה או סוללה פעלה ועמדה בפני עצמה, ואילו בגרסה המתקדמת מערכת הבקרה והשליטה מקבלת נתונים ממערכות המכ"ם של הספינות השונות, ומשלבת ביניהם כדי ליצור תמונת קרב ואיומים משותפת. ניתן לקשר את מערכות הספינות ולנהל אותן יחד כך שפעולות זיהוי האיום הפקודה לירי והירי עצמו יכולות להתבצע כל אחת מספינה שונה בשרשרת[45], ומעטפת ההגנה יכולה לחול על ספינה בודדת או על ספינות צי שלם הנעות בתוך מרחב מעטפת ההגנה. לטענת התעשייה האווירית וחיל הים אופן שיתוף הפעולה המערכתי מהווה פריצת דרך עולמית במערך השליטה ובקרה[45][43].

ניסויים ופיתוח

שיגור טיל ברק 8 ממשחתת קולקטה ההודית ב-30 בדצמבר 2015, על המגדל המכ"ם ברק אדיר[51]

במהלך הפיתוח הוצבו בישראל כמה עשרות מדענים הודים מטעם DRDO, הפיתוח התעכב בכ-4 שנים בשל קשיים טכניים בהם נתקלו ההודים בפיתוח מנוע הטיל[22].

במאי 2010, הטיל ברק-2 נורה בהצלחה נגד מטרה אלקטרונית ופגע במטרה שהוגדרה לו. הניסוי השני של הטיל בוצע בהודו מאוחר יותר באותה שנה.

ניסוי נוסף שבוצע בהודו ב-2013 ככל הנראה כשל[52].

ב-12 באוקטובר 2014 הותר לפרסום כי בוצע ניסוי מוצלח למערכת היבשתית נגד טיל המדמה בתכונותיו את היאחונט הרוסי. הטיל שוגר מהיבשה אל הים התיכון ויורט בהצלחה כאשר כלל רכיבי המערכת תפקדו כמצופה[53]. ניסוי נוסף נעשה ב-10 בנובמבר באותה שנה, אף הוא בהצלחה[54].

ב-2 בספטמבר 2015 ביצע חיל הים הישראלי תרגיל לסיכול ניסיון השתלטות מחבלים מהים על אסדת גז אשר במהלכו בוצע ניסוי מוצלח של מערכת ברק 8 שהותקנה על אחת מספינות הטילים של חיל הים. המכ"ם זיהה טיל שדימה טיל אויב ששוגר מהחוף לכיוון מטרת אסדת גז מדומה, ובמקביל שוגרו לעברו טילי היירוט ברק מסיפון הסטי"ל, והפילו את טיל האויב בעודו באוויר[31].

ב-26 בנובמבר 2015 בוצע ניסוי יירוט מבצעי ראשון למערכת הימית שהוכתר בהצלחה, במהלכו המערכת זיהתה מטוס ללא טייס שדימה מטרת אויב ויירטה אותו באמצעות שיגור טיל מיירט מספינת חיל הים אח"י להב[55][56]. במסגרת הניסוי מערכת יבשתית שהוצבה (שו"ב ומכ"ם) זיהתה אף היא את המטרה וחישבה את מסלול הפגיעה בה ללא שיגור טיל מיירט[56].

ב-30 בדצמבר 2015 הודיעה הודו כי ביצעה בהצלחה ניסוי בו שוגרה הגרסה היבשתית של הברק מהספינה INS Kalkota[57].

ב-30 ביוני 2016 בוצעו לראשונה שני ניסויים מוצלחים בגרסה היבשתית של ברק 8, בהודו. במסגרת הניסוי המערכת יירטה בהצלחה מטוס ללא טייס שדימה מטרה[58].

ב-20 בספטמבר 2016 בוצע ניסוי במזרח הודו כאשר השיגור בוצע ממשגר ימי. במהלך הניסוי פונו תושבי 7 כפרים באזור ונאסרה יציאת דייגים לים מטעמי בטיחות. הניסוי הוגדר על ידי בכירים מהודו כמוצלח[59].

ב-25 במרץ 2017 במסגרת בדיקת כשירות מבצעית כללית של הצי המערבי ההודי, בוצע ניסוי במהלכו טיל שיוט חי בגובה נמוך ובמהירות גבוהה נורה לעבר מטרה, כאשר מערכת ברק 8 על נושאת מטוסים הודית זיהתה האיום ושיגרה מיירט שהשמיד את הטיל המאיים במעופו[60].

ב-17 במאי 2017 בוצע ניסוי חי על ידי חיל הים ההודי בכלל המערכת שהותקנה על משחתת קולקטה, כאשר מטרת הניסוי ליירט טיל מטרה מתמרן במהירות גבוהה בתחום הטווח המקסימלי של המערכת[6]. דווח כי טיל המטרה יורט בהצלחה בדיוק רב כאשר שייט בגובה נמוך. חיל הים ההודי הכריז כי הניסוי הוכיח את היכולות המבצעיות של מערכת ההגנה ברק 8 ושבוע לאחר מכן נחתם חוזה לרכישת מערכת ברק 8 בהיקף ב-630 מיליון דולר עבור חיל הים ההודי[6].

ב-23 בנובמבר 2020 נערך ניסוי של מערכת יבשתית כאשר היא הצליחה ליירט כלי טיס בלתי מאויש מסוג באנשי[61].

ב-22 במרץ 2021 דווח על השלמת סדרת ניסויים מוצלחת של גרסת ברק ER, המסוגל ליירט איומים בטווח של 150 ק"מ[62].

משתמשים

כבר בשנת 2011, טרם הבשלת המערכת למבצעית, התעשייה האווירית לישראל מכרה את מערכות ההגנה של ברק-8 ב-2 מיליארד דולר שאותם אמורה לספק בשנת 2015[45], ובשנת 2016 הגיע היקף מכירות המערכת לכ-3 מיליארד דולר, ובזכות עסקאות ברק 8 ישראל נכנסה לעשירייה הפותחת במכירות הביטחוניות בעולם בשנה זו[58][63]. התעשייה האווירית פרסמה כי המערכת נמכרה למספר מדינות מלבד ישראל והודו, אולם סירבה לנקוב בשמן[22].

  • ישראלישראל ישראל: מאז אוגוסט 2013 ישראל מבצעת התאמות והתקנות של ברק-8 בספינות הטילים מסדרת סער 5[2]. ב-2015 הפכה המערכת למבצעית בחיל הים הישראלי.
  • הודוהודו הודו: ב-2015 הודו השיקה משחתת המתקדמת ביותר ברשותה עם מערכות ההגנה ברק 8[23]. ב-2017 הכריזה הודו כי תרכוש בנוסף 40 מערכות ו-200 מיירטים של ברק 8 בעלות 2.5 מיליארד דולר, שיוצבו בסמוך לנמלי תעופה ומתקנים אסטרטגיים אחרים להגנה מפני מטוסים וכטב"מים[64]. פורסם כי בנק דיסקונט יערוב לעסקת התעשייה האווירית עם הודו ב־600 מיליון דולר[65].
  • אזרבייג'ןאזרבייג'ן אזרבייג'ן: במאי 2016 פרסומים באזרבייג'ן אישרו דיווחים לא מבוססים משנים קודמות על רכישת המערכת בגרסה היבשתית ולמעשה אישרו את עצם היותה מבצעית[66][67].
  • מרוקומרוקו מרוקו: בפברואר 2022 הוכרז על חתימה למכירת מערכות ברק 8 למרוקו בעסקה בשווי 600 מיליון דולר.[68]

משתמשים פוטנציאלים

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברק-8

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 שקד זיכלינסקי, ‏הפיתוחים הצבאיים הישראליים המצליחים ביותר בעולם, באתר ‏מאקו‏‏, ‏16 בינואר 2012‏
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 Air Defense: Barak Gets Bigger And Better מאתר StrategyPage.com
  3. ^ 3.00 3.01 3.02 3.03 3.04 3.05 3.06 3.07 3.08 3.09 3.10 3.11 החשש: טילי שיוט לאסדות גז ישראליות מאתר מחלקה ראשונה, 05 במאי 2015
  4. ^ IAI en route to extended range Barak-8ER באתר IHS Jane's 360
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 5.6 5.7 Polish navy tests Barak-8 missile מאתר flightglobal.com
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 Indian Navy successfully test fires MRSAM from INS Kochi מאתר New Indian Express, מאי 2017
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 7.5 7.6 Naval Barak-8 Missiles, Israel, India מאתר naval-technology.com
  8. ^ 8.0 8.1 ברק-8 – מצב תפעולי מלא בקרוב מאתר i-hls,י 12 ביוני 2015
  9. ^ 9.0 9.1 אתר למנויים בלבד גילי כהן, "ברק" - "כיפת ברזל" של אסדות הקידוח, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2014.
  10. ^ עכשיו זה רשמי: הודו וישראל מפתחות גרסה יבשתית לברק 8 מאתר israeldefense, ‏ 21 במאי 2015
  11. ^ ניר דבורי, ‏עסקת ענק: טילי "ברק 8" להודו, באתר ‏מאקו‏‏, ‏6 באפריל 2017‏
  12. ^ יובל אזולאי, ‏עוד עסקת ענק לתעשייה האווירית בהודו - ב-630 מיליון דולר, באתר גלובס, 21 במאי 2017
  13. ^ אלמס, דין שמואל (2023-11-13). "נחשפה המדינה שרכשה הגנה אווירית מתע"א ב-1.2 מיליארד דולר". Globes. נבדק ב-2023-11-14.
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 הודו אישרה רכישת טילי ברק מאתר israeldefense, ‏14 בינואר 2014
  15. ^ אמיר בוחבוט, קרי פועל לסיכול עסקת מכירת טילים ישראליים להודו, באתר nrg‏, 14 בפברואר 2014
  16. ^ 16.0 16.1 רון בן ישי, ברק והסערה ההודית, באתר ynet, 29 במרץ 2000
  17. ^ 17.0 17.1 עקיבא אלדר, שבויים בקונספציה, באתר הארץ, 17 ביולי 2008
  18. ^ 18.0 18.1 כתב כלכליסט קורץ, הודו: לא נבצע עסקאות עם התעשייה האווירית במשך חמש שנים - אם הייתה מעורבת בנתינת שוחד, באתר כלכליסט, 11 באפריל 2009
  19. ^ 19.0 19.1 אתר למנויים בלבד גילי כהן, עסקת נשק בין ישראל והודו שהוקפאה יוצאת לפועל, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2014
  20. ^ 20.0 20.1 20.2 אמיר בוחבוט, הודו מציגה: כך ננהל עסקאות נשק עם ישראל, באתר nrg‏, 16 באוקטובר 2008
  21. ^ "ברק 8" נגד "יאחונט" מאתר IsraelDefense
  22. ^ 22.0 22.1 22.2 Israel, India Start To Equip Sea Forces With Barak-8 Defensesdefensenews.com
  23. ^ 23.0 23.1 Watch Out, China: India Is Launching New Stealth Destroyer, באתר The National Interes, 7 באפריל 2015.
  24. ^ קצין בכיר: אסדות הגז מהוות יעד אסטרטגי מאתר IsraelDefense
  25. ^ יובל מעוז, השותפות בתגלית הגז הטבעי: קידוח "תמר 1" נמצא במלואו במים הכלכליים של ישראל, באתר TheMarker‏, 21 בינואר 2009
  26. ^ 26.0 26.1 חנן גרינברג, התחקיר: קצין באח"י חנית ניתק לבדו מערכת התרעה, באתר ynet, 7 בנובמבר 2006
  27. ^ תא"ל ניר מאור, תחקיר מבצעי – פגיעת טיל חוף-ים באח"י חנית, מנ 22,חיל הים/לשכת מפקד הבה"ד, 30 אוקטובר 2006
  28. ^ בני מיכלסון, שני כישלונות מודיעיניים והצלחה אחת, מבט מל"מ גיליון 75, יוני 2016, עמ' 4-7
  29. ^ קצין בכיר: אסדות הגז מהוות יעד אסטרטגי מחלקה ראשונה, 14 במאי 2014
  30. ^ 30.0 30.1 "צוללת דולפין של חיל הים תקפה בלטקיה", באתר ‏מאקו‏‏, ‏14 ביולי 2013‏
  31. ^ 31.0 31.1 יואב זיתון, צפו בתרגיל חיל הים: יירוט טיל נגד אסדת גז, באתר ynet, 02 בספטמבר 2015
  32. ^ הארץ, גורמים אמריקאים: ישראל תקפה טילי יאחונט רוסיים בשבוע שעבר בסוריה, באתר הארץ, 13 ביולי 2013
  33. ^ 33.0 33.1 גילי כהן, איתי טרילניק, חיל הים דורש 3 מיליארד שקל כדי להגן על אסדות הגז בים התיכון, באתר הארץ, 9 ביולי 2012
  34. ^ לכידת ה"ויקטוריה" מאתר חיל הים, 16 במרץ 2011
  35. ^ תומר קורנפלד, דיווח: החמאס טוען ששיגר טיל מתוצרת איראן למתקני הגז בישראל שמול עזה 20 באוגוסט 2014, באתר ביזפורטל
  36. ^ שלי אפלברג, מדד הנפט והגז ירד ב-1.3% לאחר דיווחי חמאס על שיגור רקטה לעבר ים תטיס, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2014
  37. ^ פוראת נסאר וניר דבורי, ‏מזל"ט של חיזבאללה יורט מול חיפה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏25 באפריל 2013‏
  38. ^ מערכת האתר, לראשונה: חזבאללה הפציץ באמצעות מל"ט, באתר ynet, 22 בספטמבר 2014
  39. ^ יואב זיתון, מזל"ט של חמאס חדר מעזה ויורט על ידי טיל פטריוט באזור אשדוד, באתר ynet, 14 ביולי 2014
  40. ^ חדשות 2, ‏מזל"ט של חמאס בשמי תל אביב? "ראיתי משהו מעופף", באתר ‏מאקו‏‏, ‏14 ביולי 2014‏
  41. ^ חדשות 2, ‏תיעוד בלעדי: צה"ל יירט מזל"ט בגבול עם סוריה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏31 באוגוסט 2014‏
  42. ^ אחיה ראב"ד, יואב זיתון, רועי קייס ומיכל מרגלית, חיל האוויר הפיל מטוס קרב סורי בגולן, באתר ynet, 23 בספטמבר 2014
  43. ^ 43.0 43.1 43.2 43.3 יואב זיתון, התשובה לחזבאללה: צפו במכ"ם של חיל הים, באתר ynet, 8 במאי 2014
  44. ^ 44.0 44.1 מתקרב: החלטה על עתיד בניית ספינות קרב בישראל מאתר IsraelDefense
  45. ^ 45.0 45.1 45.2 45.3 45.4 תע"א מכרה מערכות "ברק 8" ב-2 מיליארד דולר מאתר מחלקה ראשונה, מאי 2011
  46. ^ תא"ל ניר מאור, תחקיר מבצעי – פגיעת טיל חוף-ים באח"י חנית, מנ 22,חיל הים/לשכת מפקד הבה"ד, 30 אוקטובר 2006
  47. ^ בני מיכלסון, שני כישלונות מודיעיניים והצלחה אחת, מבט מל"מ גיליון 75, יוני 2016, עמ' 4-7
  48. ^ התעשייה האווירית מספקת לראשונה את המכ"ם הדיגיטלי המתקדם MF-STAR מאתר אופלי:מגזין אלקטרו-אופטיקה, אוקטובר 2010
  49. ^ 49.0 49.1 "ברק 8" נגד "יאחונט", באתר Israel Defense
  50. ^ חיל הים בחר במכ"ם של אלתא מאתר israeldefense, אוקטובר 2012
  51. ^ Successful Conduct of LR SAM Firing by Indian Navy מאתר indian navy
  52. ^ אמיר בוחבוט‏, נכשל ניסוי משותף עם הודו בטיל העתיד של חיל הים, באתר וואלה!‏, 2 בפברואר 2013
  53. ^ ניר דבורי, ‏ניסוי מוצלח ל"כיפת ברזל - גרסת הים", באתר ‏מאקו‏‏, ‏12 באוקטובר 2014‏
  54. ^ ניר דבורי, ‏ניסוי יירוט מוצלח במערכת "ברק-8", באתר ‏מאקו‏‏, ‏10 בנובמבר 2014‏
  55. ^ יואב זיתון, ניסוי מוצלח למערכת ההגנה "ברק 8": טיל שמסוגל ליירט טילים ומטוסי קרב, באתר ynet, 26 בנובמבר 2015
  56. ^ 56.0 56.1 יובל אזולאי, ‏הזמנות במיליארדי דולרים לטיל שאמור להגן על אסדות הגז, באתר גלובס, 30 בנובמבר 2015
  57. ^ אמיר בוחבוט‏, ניסוי במערכת ההגנה הימית "ברק 8" עבר בהצלחה - הפעם בהודו, באתר וואלה!‏, 30 בדצמבר 2015
  58. ^ 58.0 58.1 יובל אזולאי, ‏הצלחה בהודו: ניסוי בטיל של התע"א; נמכר בכ-3 מיליארד ד', באתר גלובס, 30 ביוני 2016
  59. ^ יואב זיתון, הודו ביצעה ניסוי מוצלח נוסף במערכת הישראלית "ברק 8", באתר ynet, 20 בספטמבר 2016
  60. ^ ndia Conducts Maiden Firing of Israeli Barak Missile From Aircraft Carrier באתר ספוטניק ניוז 25 במרץ 2017
  61. ^ https://www.business-standard.com/article/current-affairs/india-successfully-test-fires-surface-to-air-missile-off-odisha-coast-120122300912_1.html
  62. ^ עמי רוחקס דומבה, ‏תעשייה אווירית: ניסוי במיירט ״ברק״ לטווח 150 ק״מ, באתר "IsraelDefense‏", 22 במרץ 2021
  63. ^ יובל אזולאי, ‏ישראל בעשירייה הפותחת במכירות הביטחוניות בעולם, באתר גלובס, 4 באוגוסט 2017
  64. ^ PM Modi clears air defence missile deal with Israel for Rs 17,000 crore מאתר India Today
  65. ^ גולן חזני, דיסקונט יערוב לעסקת תע"א עם הודו ב־600 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 7 באוגוסט 2017
  66. ^ List of ammunition purchased by Azerbaijan made public מאתר news.az
  67. ^ תעשייה אווירית מכרה מערכת ברק 8 יבשתית לאזרבייג'ן
  68. ^ ניר דבורי, ‏מרוקו: עסקת ענק לתעשייה האווירית לאחר ביקורו של גנץ, באתר ‏מאקו‏‏, ‏13 בפברואר 2022‏
  69. ^ Polish navy tests Barak-8 missile מאתר missilethreat.com
  70. ^ תעשייה אווירית מציעה את הברק 8 לקולומביה מאתר IsraelDefense ‏03 בדצמבר 2015


הגנה מפני טילים בישראל ישראל
מערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל נגד רקטות וטילים
חץ 4 (בפיתוח) טיל נגד טילים אקסו-אטמוספירי, מיועד לירוט טילים בליסטיים בעלי ראשי קרב מתפצלים בחלל
חץ 3 טיל נגד טילים, מערכת הגנה אקסו-אטמוספירית נגד טילים בליסטיים ובפרט נגד טילים בליסטיים בין-יבשתיים
חץ 2 טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים ארוכי-טווח ובפרט נגד טילים בליסטיים
קלע חד (בפיתוח) טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים היפר-סוניים
קלע דוד טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילי קרקע-קרקע לטווחים בינוניים-ארוכים ונגד טילי שיוט וכלי טיס
יהלום מערכת טילי MIM-104D פטריוט משופרים נגד מטוסים ונגד רקטות וטילים לטווחים בינוניים
כיפת ברזל טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילים לטווחים קצרים ובינוניים, וכן נגד מטוסים. התצורה הימית מכונה כיפת מגן.
מגן אור מערכת הגנה מקומית מבוססת נשק לייזר נגד פצצות מרגמה ורקטות קצרות-טווח, ידועה גם כ"קרן ברזל". מערכת דומה, שככל הנראה בעלת יכולות קטנות יותר נקראת "להב אור".
מערכות ההגנה נגד טילים לכלי רכב, כלי טיס וכלי שיט
לכלי טיס לוחמה אלקטרונית • מוץ • נור • מגן רקיע
לכלי שיט לוחמה אלקטרונית • ברק 1 • ברק 8 • ברק MX • כיפת מגן • תותח אוטומטי פלנקס (נוקמני)
לכלי רכב מעיל רוח • חץ דורבן • מעגל איתן • כיפת רחפן
מערכות גילוי והתראה
מכ"מים ומערכות התראה מתקן המכ"ם בדימונה • מכ"ם אורן ירוק • מכ"ם אורן אדיר • מכ"ם ר"ז EL/M-2084‏ • מכ"ם EL/M-2083 • טל שמיים • הילה • צבע אדום
ערכים קשורים
ראו גם מערך ההגנה האווירית של צה"ל • תעשייה ביטחונית בישראל • מנהלת חומה • רפאל מערכות לחימה מתקדמות • התעשייה האווירית לישראל • אלתא מערכות • אמפרסט מערכות • חץ (מערכת נגד טילים)


כלי טיס מתוצרת התעשייה האווירית לישראל
מטוסי קרב נשר • כפיר • נמר • אריה • לביא • F/A-259 סטרייקר
מטוסים צבאיים ערבה • סי-סקאן • צוקית
מטוסים אזרחיים וסטווינד • גאלפסטרים G100 (אסטרה) • גאלפסטרים G200 (גלקסי)
כטב"מים בירד-איי • I-View
כטב"מים טקטיים מוסקיטו • סקאוט • RQ-2 פיוניר • האנטר • סרצ'ר • פנתר • תעתוע • הרון-T
כטב"מים ארוכי טווח הרון 1 • איתן • סופר הרון • הרון 2 • יסעורון ירוק
חימוש משוטט הארפי • הארופ • ברקן ירוק
טילים שביט (משגר לוויינים) • יריחו • להט • נמרוד • ברק 8 • ברק MX • גבריאל • לורה • חץ 2 • חץ 3 • חץ 4 • ג'אמפר • SkySniper • (אנ') Wind Demon
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ברק 837476654Q16695097

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ברק_8&oldid=2409263"