לורה (טיל)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לורה
שיגור קרקעי של הטיל לורה
שיגור קרקעי של הטיל לורה
מידע בסיסי
ייעוד טיל קרקע-קרקע
ארץ ייצור ישראלישראל ישראל
יצרן מפעל מלמ של התעשייה האווירית לישראל
פיתוח מפעל מלמ של התעשייה האווירית לישראל
עלות יחידה 3 מיליון
פלטפורמת שיגור משגר נייד עם 4 זבילים
מאפיינים כלליים
הנעה דלק מוצק
משקל 1600 ק"ג
ממדים
אורך 5.2 מטרים
קוטר 624 מ"מ
ביצועים
טווח 90–400 ק"מ
דיוק CEP של 10 מטר
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי 400–600 ק"ג
ניווט INS-GPS
משגר של טילי לורה

לורה או LORA (ראשי תיבות באנגלית של LOng Range Artillery), הוא טיל קרקע-קרקע מתוצרת מפעל מלמ של התעשייה האווירית לישראל. זהו טיל לטווח של עד 400 ק"מ, בעל מנוע דלק מוצק ודיוק מרבי (CEP) של כ-10 מטרים. לורה מונחה באמצעות INS-GPS[1] ומסוגל לשאת ראש קרב (רש"ק) של 400 או 600 ק"ג, לפי מטרות השימוש[2].

קיומו של הטיל נחשף בתחילת נובמבר 2003, כאשר ניסוי שיגור סודי מעל לים שודר בטעות ברשת לוויינית בינלאומית ונקלט ברחבי המזרח התיכון. את הסיפור הביא אז ערוץ 10 בטלוויזיה. אותו ניסוי נכשל אז, כאשר הטיל יצא משליטה וצנח לים. הניסויים הבאים הוכתרו כהצלחה. במאי 2020 בוצע ניסוי מוצלח בלורה שכלל שיגור שני טילים מכלי שיט, אחד לטווח 90 ק"מ והשני לטווח 400 ק"מ, ושניהם פגעו במטרה.[3]

המתחרים בולטים של לורה הם ה-ATACMS האמריקאי, ה-איסקנדר הרוסי וה-WS-3 הסיני.

משתמשים

ביוני 2016 פורסם[4] שאזרבייג'ן מחזיקה בטילי לורה כתגובה להתחמשות ארמניה בטילי איסקנדר. ככל הידוע, נעשה בטיל שימוש מבצעי ראשון בשנת 2020, במהלך מלחמת נגורנו קרבאך השנייה[5].

בסוף 2016 פורסם כי צה"ל שוקל לרכוש טילי לורה[6], אבל הדבר לא יצא אל הפועל עד לסוף 2020, בעיקר בשל התנגדות חיל האוויר וגורמים נוספים במערכת הביטחון[7] במרץ 2017 פורסם כי פולין תרכוש טילי לורה במאות מיליוני דולרים[8].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לורה בוויקישיתוף

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0