ברק MX

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברק MX
ספינת סער 6 משגרת מיירט LRAD במהלך ניסוי
ספינת סער 6 משגרת מיירט LRAD במהלך ניסוי
מידע בסיסי
ייעוד טיל קרקע-אוויר וטיל נגד טילים לטווח בינוני
ארץ ייצור ישראלישראל ישראל
יצרן ישראלישראל התעשייה האווירית
משתמשים צה"ל: חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
פלטפורמת שיגור ימי או יבשתי;
שיגור אנכי - 8 תאים.
מאפיינים כלליים
הנעה מנוע רָקֵטָה-דֹּפֶק כפול, דו-שלבי,
הנעה וקטורית[1]
ממדים
אורך 4.5 מטר (תלוי בטיל המיירט)
קוטר 22 ס"מ לגוף הטיל
54 ס"מ בשלב המאיץ[2][3]
מוטת כנפיים 94 ס"מ[2][3]
ביצועים
טווח 35 ק"מ / 70 ק"מ / 150 ק"מ
גובה טיסה עד 20 קילומטרים (66,000 רגל)
(30 ק"מ בדגם ER)
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי 60 ק"ג[3]
מרעום מרעום קרבה[3]
הנחיה ביות מכ"ם פעיל
ביות מכ"ם פעיל למחצה
ביות על קרינה
ניווט GPS-S-band

ברק MX היא מערכת הגנה אקטיבית והגנה אווירית ישראלית רב-משימתית של טילי ים-אוויר וקרקע-אוויר, שפותחה על בסיס טיל הברק 8, ומיועדת להגנה מפני מטוסים, מסוקים, כלי טיס בלתי מאוישים, טילים נגד ספינות, טילי שיוט ועוד. ייעודה המקורי של המערכת הוא להגן על כלי שיט ומתקנים אסטרטגיים ימיים.[4] המנוע הרקטי של הטיל מיוצר במפעל "גבעון" (בעבר של תעש ומנובמבר 2018 של "תומר"). בניגוד למערכת ברק 8, שפותחה ומיוצרת בשיתוף פעולה של התעשייה האווירית עם תעשיית DRDO ההודית או הברק 1 שפותח יוצר יחד עם רפא"ל. ברק MX היא פיתוח בלעדי של התעשייה האווירית לישראל על בסיס הניסיון של הברק 8 והברק 1.

מאפיינים ואופן פעולה

ברק MX היא מערכת מודולורית שכוללת מרכז בקרת אש[5], מגוון סוגים של מכ"מים וכן 3 סוגי מיירטים. את רכיבי המערכת ניתן להתאים לפי דרישות הלקוח, ולהתקין על פלטפורמות שונות, יבשתיות וימיות, בהן אוניות מלחמה כגון ספינת טילים, קורבטה או משחתת.

המערכת כוללת 3 דגמים של טילים מיירטים:

  • MRAD – מיירט לטווח קצר ובינוני של 35 ק"מ
  • LRAD – מיירט לטווח בינוני וארוך של 70 ק"מ
  • ER – מיירט לטווח מוגדל של 150 ק"מ ורום טיסה של 30 קילומטרים (98,000 רגל)

פיתוח וניסויים

ב-22 במרץ 2021 דווח על השלמת סדרת ניסויים מוצלחת של גרסת ברק ER, המסוגל ליירט איומים בטווח של 150 ק"מ[6].

ב-30 בנובמבר 2022 נערך ניסוי מוצלח בשיגור טיל LRAD מספינת סער 6 של חיל הים הישראלי, שיירט טיל מטרה שדימה טיל שיוט.[7]

משתמשים

  • ישראלישראל ישראל: מותקנת על ספינות הסער 6 של חיל הים הישראלי, ושמה בצה"ל "ברק מגן".
  • מרוקומרוקו מרוקו: הזמינה את המערכת ב-2022.[8]
  • קולומביהקולומביה קולומביה: הזמינה את המערכת ב-2023 בעסקה ששווייה 131 מיליון דולר,[9] אך העסקה הושעתה בעקבות ניתוק היחסים עם ישראל.
  • אזרבייג'ןאזרבייג'ן אזרבייג'ן: הזמינה את המערכת ב-2023 בעסקה של 1.2 מיליארד דולר.[10]
  • סלובקיהסלובקיה סלובקיה: הזמינה את המערכת ב-2023 בעסקה של מעל 128 מיליון יורו.[11]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ IAI en route to extended range Barak-8ER באתר IHS Jane's 360
  2. ^ 2.0 2.1 Naval Barak-8 Missiles, Israel, India מאתר naval-technology.com
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Polish navy tests Barak-8 missile מאתר flightglobal.com
  4. ^ אתר למנויים בלבד גילי כהן, "ברק" - "כיפת ברזל" של אסדות הקידוח, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2014.
  5. ^ ראו בקרת אש ימית לגבי הפן הימי של המערכת.
  6. ^ עמי רוחקס דומבה, ‏תעשייה אווירית: ניסוי במיירט ״ברק״ לטווח 150 ק״מ, באתר "IsraelDefense‏", 22 במרץ 2021
  7. ^ יירוט מוצלח של מיירט ארוך טווח ‘LRAD׳ נגד מטרה המדמה טיל שיוט מתקדם, באתר צה"ל, 30 בנובמבר 2022.
  8. ^ דני זקן, ‏עסקת ענק של יותר מחצי מיליארד דולר לתעשייה האווירית במרוקו, באתר גלובס, 13 בפברואר 2022.
  9. ^ איל בוגוסלבסקי, ‏קולומביה רוכשת טילי ברק MX מהתעשייה האווירית, באתר "IsraelDefense‏", 2 בינואר 2023
  10. ^ דין שמואל אלמס, ‏נחשפה המדינה שרכשה הגנה אווירית מתע"א ב-1.2 מיליארד דולר, באתר גלובס, 13 בנובמבר 2023.
  11. ^ CZDEFENCE, Israeli BARAK MX system succeeded in Slovakia, www.czdefence.cz (באנגלית)



הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38569859ברק MX