מחנה סירקין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף בסיס אלון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כנף 12 - בסיס אלון
RAF Petah Tiqva
תצ"א של שדה התעופה כפי שצולם על ידי ה-RAF בשנת 1944
תצ"א של שדה התעופה כפי שצולם על ידי ה-RAF בשנת 1944
תצ"א של שדה התעופה כפי שצולם על ידי ה-RAF בשנת 1944
נתוני השדה
קוד IATA
‏אין‏
קוד ICAO
‏אין‏
סוג השדה צבאי
תקופת הפעילות 1941–2021 (כ־80 שנה)
מפעיל רשות מקרקעי ישראל
מפעיל בעבר חיל האוויר הישראלי
חיל האוויר המלכותי
עיר סמוכה פתח תקווה
קואורדינטות 32°05′19″N 34°54′56″E / 32.08861°N 34.91556°E / 32.08861; 34.91556
גובה מעל פני הים 32 מטר (105 רגל)
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
10/28 4,003 1,220 אספלט
14/32 4,003 1,220 אספלט
חברי ההגנה שומרים על מחנה סירקין בעת מלחמת העצמאות
מטוס ספיטפייר בריטי בשדה התעופה סירקין

מחנה סירקין (לשעבר "כנף 12 - בסיס אלון" וגם "RAF Petah Tiqva") הוא בסיס צה"ל לשעבר השוכן בעיר פתח תקווה. הבסיס גובל בשכונות יוספטל וקריית אלון ממערב, עמישב-הדר גנים וכפר סירקין מדרום ובקיבוץ גבעת השלושה מצפון.

היסטוריה

"מחנה סירקין" נבנה על ידי שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1941 כחלק ממתחם הצבא הבריטי באזור ראש העין. הבסיס שימש את חיל האוויר המלכותי הבריטי עד לעזיבתם את הארץ במאי 1948 ונקרא "RAF Petah Tiqva". משנת 1955 ועד 1968 שכן במקום בית הספר לקצינים בה"ד 1 וכיום ממוקמות בו יחידות שונות של צה"ל.

ב-25 בנובמבר 1945 חדרה קבוצה של לוחמי אצ"ל עם משאיות במסווה של חיילים בריטים לשדה התעופה הבריטי במקום ולקחה שלל כ-70 תת-מקלעים סטן, שתי מרגמות, 5 מכונות ירייה ורימונים רבים.

ב-25 בפברואר 1946, במסגרת התקפת שדות התעופה הבריטיים, חדרה קבוצה של לוחמי לח"י לבסיס ופוצצה שמונה מטוסים של חיל האוויר המלכותי.[1]

בחודש מאי 1948, כבשו לוחמי האצ"ל את הבסיס ואת הכפר הערבי פג'ה הסמוך אליו.

לבסיס ניתן השם "כנף 12 - בסיס אלון" (ע"ש מודי אלון), והתמקמה בו טייסת 101 של חיל האוויר הישראלי שאך הוקם. ב-20 באוקטובר 1949, נוסד בבסיס "בית הספר לטיסה" הראשון של חיל האוויר. קורסי הטיס התקיימו בו עד לחודש מרץ 1955.

בית הספר לקצינים שכן במחנה סירקין בין השנים 1955 - 1968.

בשנת 1957 הוקמה יחידת סיירת מטכ"ל, שבחרה בבסיס הגדול וגדוש בסככות מטוסים ריקות כבסיס הקבע של היחידה. הקמת הבסיס בוצעה בצורה מאולתרת ואף פלילית, כאשר לוחמי היחידה "סחבו" חומרי בניין וציוד מיחידות אחרות אשר שכנו בבסיס וכן מפאתי העיר הצמודה פתח תקווה, הבסיס היה מזוהה עם היחידה עד סגירתו.

מאז קום צה"ל ישבה בבסיס היחידה לסילוק פצצות (יחס"פ) של חיל ההנדסה. בשנות ה-80 עם הקמת יחידת יעל למשימות הנדסה מיוחדות, היא שוכנה בצמוד ליחס"פ. בשנות ה-90 הוקם "המכון הלאומי לחקר ופירוק תחמושת" בו נמצאים שרידי מטענים טילים ותחמושת של האויב שבהם נתקלו לוחמי צה"ל למן הקמת המדינה.[2] בשנת 1995 כונסו כל היחידות ליחידה ראשית אחת - יהל"ם.

ב-5 ביוני 1967, היום הראשון של מלחמת ששת הימים, הופגז הבסיס בתותחי צבא ירדן. בהמשך היום תקפו את הבסיס שני מטוסי הוקר האנטר ירדניים והעלו באש מטוס תובלה מסוג נורד ומטוס פייפר[3], וכמה חיילים נפגעו.

בשנות ה-2000

בשנות ה-2000 החל תהליך פינוי הבסיס כחלק מתוכנית כוללת להעברת בסיסי צה"ל ממרכז הארץ לפריפריה. בשנת 2003 דרש צה"ל לקבל את התמורה העתידית ממכירת הקרקעות במחנה, בסך 750 מיליון דולר באופן מידי[4]. באפריל 2011 אישרה ממשלת ישראל את התוכנית להעברת בסיסי צה"ל לנגב עד סוף 2019, כולל מחנה סירקין, בעלות של 19 מיליארד שקל[5].

יחידת "עוקץ", ששכנה במקום, הועברה למתקן אדם[6], בעקבות פסק דין בתביעה אזרחית שהגישו השכנים[7]. אגד 167 של מערך הנ"מ, שהיה מוצב בבסיס עד למרץ 2006, עבר לבסיס פלמחים.

בשנת 2021, חטיבה 55 ששכנה בבסיס, הועברה למחנה ביל"ו ואילו יחידת יהל"ם הועברה למחנה עמנואל (ג'וליס).

במאי 2021 התקיים אירוע פרידה של סיירת מטכ"ל מבסיסה הוותיק במחנה סירקין. היחידה עתידה לעבור לבסיס חדש ומודרני בדרום הארץ.[8]

מקטע קטן משדה התעופה עדיין משמש כמנחת מסוקים צבאיים, ושאר המסלולים משמשים ככבישים לתנועה בתוך הבסיס ומצבם רעוע.

פיתוח כשכונת מגורים

פרק זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בפרק פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
פרק זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בפרק פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.

בפברואר 2017 אישר מינהל התכנון במשרד הפנים תוכנית לבניית 12,000 יחידות דיור בשטח שבו ממוקם המחנה[9]. באפריל 2017 הגישה עיריית פתח תקווה עתירה נגד התוכנית, על רקע מחסור בפתרונות תחבורתיים לשכונה החדשה וחששות מעומסי התנועה שהיא עלולה ליצור עם תוספות יחידות הדיור[10] למרות זאת במרץ 2019 הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל) אישרה להפקיד את התוכנית[11].

בנובמבר 2021 אושרה באופן רשמי הקמתה של שכונה "סירקין מזרח" על שטח של כ-600 דונם.[12] בנובמבר 2022 נהרס הבסיס, למעט מספר מבנים לשימור, והכנת השטח להקמת שכונת מגורים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחנה סירקין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "ההתקפה על שדה התעופה סירקין" , באתר "העמותה להנצחת מורשת לוחמי חרות ישראל".
  2. ^ מזתומרת אוהל? 9 בסיסים צה"ליים ששווה לשרת בהם, באתר מאקו, 13 באוגוסט 2015
  3. ^ השמדת נורד 4X-FAX/077, באתר מרקיע שחקים.
  4. ^ אמנון ברזילי, הצבא דורש מהאוצר 3.5 מיליארד שקל על חשבון מכירה עתידית של בסיסים, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2003
  5. ^ מוטי בסוק, הממשלה אישרה מעבר צה"ל לנגב בעלות של 19 מיליארד שקל, באתר TheMarker‏, 17 באפריל 2011
  6. ^ גילי כהן, יחידת עוקץ התאמנה בבן שמן - והמטיילים לא יכלו לנפוש, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2012
  7. ^ ת"א (שלום פתח תקווה) 1523/01 שכונת פועלים ע"ש משה בילינסון נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון, ניתן ב-8 באוגוסט 2004
  8. ^ מערכת אתר צה״ל, התקיים אירוע פרידה מבסיס סירקין, באתר צה"ל, 31 במאי 2021
  9. ^ אתר למנויים בלבד מירב מורן, התוכנית ל-12 אלף דירות במחנה סירקין שלא היתה ולא נבראה, באתר TheMarker‏, 13 בפברואר 2017
  10. ^ אתר למנויים בלבד מירב מורן, פתח תקווה הגישה עתירה נגד תוכניות לבנייה במחנה סירקין, באתר TheMarker‏, 1 באפריל 2017
  11. ^ אתר למנויים בלבד עדי כהן (עיתונאית), למרות האזהרות מפני פקקים: אושרה תוכנית הענק במתחם סירקין בפתח תקווה, באתר TheMarker‏, 7 בפברואר 2019
  12. ^ "סירקין מזרח" - השכונה החדשה אושרה לבנייה, באתר פתח תקווה NEWS, ‏2021-11-12
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36160398מחנה סירקין