בית ניר
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | יואב |
| גובה ממוצע[1] | 241 מטר |
| תאריך ייסוד | 1957 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 660 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 7.1% בשנה |
(למפת השפלה רגילה)   בֵּית נִיר | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
| http://www.beit-nir.org.il | |
בֵּית נִיר הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי הממוקם בחבל לכיש.
נקרא על שם מַקס אִיזִידוֹר בּוֹדנְהיימֶר (לפי תרגום שמו מגרמנית לעברית), מעוזריו הראשונים של בנימין זאב הרצל, ממייסדי ההסתדרות הציונית וממנהליה הראשונים של קק"ל[3].
הקיבוץ שוכן בסמיכות למספר אתרים ארכאולוגיים מרכזיים בשפלת יהודה. כקילומטר מדרום לו נמצא תל בורנה, המזוהה עם העיר המקראית לבנה, וכקילומטר מצפון מערב לו נמצאת חרבת ד'כרין, המזוהה עם העיירה התלמודית הגדולה כפר דיכרין.
היסטוריה
היישוב הוקם לראשונה ביולי 1955 כמושב שיתופי על ידי גרעין של בני הארץ בלתי מפלגתיים בני חקלאים מאזור ראשון לציון ובאר יעקב[4]. היישוב עסק בגידול בקר, והתושבים התייחסו לתפקיד הבוקרים בצורה רומנטית ובמקום נתלו שלטים: "מסבאה", "באר" ו-"שריף".[5]. במקום היו זוג אחד, בחורים ומעט בחורות.
במקום התעוררו קשיים חברתיים קשים, לפי גרסה אחת בגלל פיצול לשתי קבוצות יריבות, ולפי גרסה אחרת בגלל שלטון יחיד של אחד החברים. על כל פנים, רוב החברים עזבו ונשארו רק 13 מהם. ב-10 באוקטובר 1956 הודיעו 9 מהם להנהלת החבל שהם מסתלקים מהמקום ומאחריותם עליו. בעקבות זאת הוחלט בסוכנות להעביר את המקום לידי השומר הצעיר[6], שתבעו לקבל את המקום. ארבעת החברים שנותרו לא ויתרו, וניסו להביא גרעין אחר השייך לתנועת חירות. כעבור כשבוע, 10 אנשים מתנועת החירות נכנסו למקום ללא רשות המחלקה להתיישבות, הם פונו לבסוף בהתערבות המשטרה, ובו ביום נמסר המקום לגרעין של השומר הצעיר[7]. גרעין הקבע של השומר הצעיר עלה על הקרקע ב-11 באוגוסט 1957.
כלכלה
כלכלת הקיבוץ נשענת בעיקר על חקלאות, ומתחלקת לענפים אחדים: גידולי שדה ומטעים" לקיבוץ ענף גידולי שדה גדול מאוד, שכולל גידולי פלחה כגון חיטה וחמצה, וגידולי שלחין, כגון כותנה. גידולי השדה מתפרסים על שטחים נרחבים (מעל 10,000 דונם) ומהווים חלק מכלכלת הקיבוץ. בנוסף לגידולי השדה, לקיבוץ גם פרדסים וכרמי זיתים.
- גידול בקר
- ענף הבקר הוא חלק בלתי נפרד מהקיבוץ עוד מראשית דרכו. לקיבוץ עדר בקר גדול בן כ-700 אמהות הרועה בשטחי המרעה המקיפים את הקיבוץ ומתפרסים על פני עשרות אלפי דונמים.
בנוסף לעדר הבקר במרעה ישנה גם מפטמה.
- מפעל "גניר"
- לקיבוץ מפעל משותף עם קיבוץ גת, בשם "גניר" המייצר מיצים טבעיים ומוצרי פרי שונים לשוק המקומי ולייצוא. בשוק המקומי נמכרים המיצים תחת המותג "פרימור" אשר הוקם ביחד עם גת, וב-2007 נכנס לשותפות גם קיבוץ גן שמואל. המפעל הווה את מקור ההכנסה העיקרי של הקיבוץ.
בנוסף לענפי החקלאות והייצור, בקיבוץ קיימים גם מספר ענפי שירות הנותנים שירות לתושבי הקיבוץ והסביבה כגון מוסך וכלבו (מינימרקט).
בקיבוץ נמצא מוזיאון משה שק, גלריה לאמנות להנצחת הפסל הישראלי משה שק, שהעביר בקיבוץ את מרבית שנותיו
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של בית ניר- "בין מטאטא לשוקת", ספר אודות ההיסטוריה של בית ניר
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ בית ניר, באתר 'חלון אחורי', 1 במאי 2019
בית ניר (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך ומטח, 2010
- ^ נוער ישראלי התנחל בלכיש, דבר, 21 ביולי 1955
- ^ פ. גילון, הפרולטריון - של הבקר, מעריב, 28 בנובמבר 1957
- ^ מ. אחידורון, בית ניר הבלתי תלוי נתפרק, מעריב, 24 באוקטובר 1956
- ^ אנשי "חרות" פונו בכח מבית ניר, הבוקר, 23 באוקטובר 1956
יצחק יעקבי, אנשי "חרות" ניסו לפלוש במרמה למשק "בית ניר", דבר, 24 באוקטובר 1956
| ||||||||||||||||
38929327בית ניר