כמיהה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כמיהה היא תחושה סובייקטיבית של מחסור פנימי אל מול אובייקט חיצוני, וצורך עז לקבלו או להיות קרוב אליו. אל הכמיהה מתלווה פנטזיה, דימוי תודעתי, של האובייקט ה"חסר". למשל סיגריה, ידיעה, בן זוג, מקום.  

לפי תאוריות פסיכולוגיות מסוימות, כמיהה נפשית עמוקה מקורה בתחושה שה"אני" אינו מרגיש שלם ללא האובייקט החיצוני.[דרוש מקור]

בתנ"ך ישנה הופעה יחידאית של הרגש, שבו המשורר מתאר את כמיהתו אל ה':

"צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי, כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי, בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם:" (תהילים, ס"ג, ב')

ראו גם

קישורים חיצוניים


Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0