אם לאם בקהילה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אם לאם בקהילה היא תוכנית תמיכה וליווי, המיועדת לאימהות בשנה הראשונה לאחר לידה. מערך התמיכה מורכב מרכזות אזוריות שתפקידן הוא ניהול מערך של מתנדבות: אימהות ותיקות, אשר עוברות הכשרה ולאחר מכן מלוות באופן אישי את האימהות החדשות. "אם לאם בקהילה" היא גם תוכנית למידה, אשר מנוהלת ויושבת במכללת אורנים, בתוך מערך "שדמות" – מרכז למנהיגות בקהילה.

התוכנית

העשייה של "אם לאם בקהילה", מורכבת ממספר צירים:

  • שיתוף פעולה עם מועצות מקומיות ועיריות, לצורך ניהול התוכנית והכנסת התוכנית לאזורים נוספים.
  • הכשרת רכזות חדשות, לצד קורס שנתי.
  • ליווי רכזות ותיקות.
  • עשייה מול גורמים ציבוריים, משרדי ממשלה ואנשי תקשורת – מתוך רצון להרחיב את העשייה בנושא אימהות בחברה הישראלית.

התוכנית "אם לאם בקהילה", הוקמה על ידי דפנה נוימן מדריכת הכנה ללידה, ובשיתוף עם נועה ברקת, מנחת קבוצות לאימהות, יועצת ביוגרפית ועורכת ספרים, מחברת הספר "מבטן ומלידה". התוכנית הוקמה בשנת 2002 כתוכנית פרטית ובשנת 2004 עברה התוכנית ל"אורנים - המכללה האקדמית לחינוך", כתוכנית קהילתית המתקיימת ברמה מוניציפלית.

התוכנית היא תוכנית קהילתית לליווי אימהות לאחר לידה. במסגרת התוכנית קיימים שני צירים תמיכה:

  1. אימהות ותיקות תומכות באימהות צעירות בקהילתן. המתנדבות, שעוברות הכשרה ייעודית, פוגשות את היולדת בביתה כשעתיים בשבוע, במשך שלושה חודשים ועד שנה.
  2. בית פתוח. מסגרת של מפגשים שבועיים, בקבוצות הפתוחות לקהל של אימהות.

את התוכנית מקימות ומפעילות רכזות "אם לאם בקהילה", שעברו הכשרה בשדמות. כל רכזת מקיימת קורס להכשרת מתנדבות באזור שלה, הקורס מלווה ומסובסד על ידי הרשויות המקומיות.

התוכנית מתקיימת ביישובים והמועצות האזוריות הבאות: כפר קרע, כרמיאל, מועצה אזורית משגב, מועצה אזורית מנשה, מועצה אזורית מטה אשר, מועצה אזורית עמק חפר, נתניה, מועצה אזורית עמק הירדן, עמק המעיינות, קדומים, ראשון לציון ורעננה.

מטרת התוכנית

להוביל לשינוי חברתי במקומן של אימהות בחברה הישראלית, לאפשר לאימהות לצמוח ולגדול מתוך חווית האימהות השלמה שלהן. העשייה של "אם לאם בקהילה", מתמקדת בשני עקרונות:

  1. לנפץ את מיתוס האם המושלמת, ולאפשר שיח על חווית האימהות על כל גווניה.
  2. ליצור קהילה תומכת באימהות. להעביר את האחריות על האימהות לכתפי החברה, הממשלה והקהילה. ובתוך כך להעלות את ערך ה"אימהות" כתפקיד.

הפעילות של "אם לאם בקהילה" מכוונת לשבירת קשר השתיקה לגבי קשיים וחוויות שעוברות אימהות בשנה הראשונה לחיי התינוק שלהם. כמו כן ליצירת מרחב לגיטימי ומוגן עבור אימהות. במסגרת התוכנית מתאפשר מפגש בין נשים שונות בקהילה, המאפשר שיח פתוח על חווית האימהות. זהו מפגש שחוצה הבדלי גיל, מוצא תרבותי, השכלה, מצב כלכלי וכו'.

המודלים התאורטיים על פיהם פועלת התוכנית

התוכנית נותנת מענה למציאות הקיימת בחברה הישראלית. אין אמירה אחת איך נכון להיות אמא אלא הצגת תפיסות שונות ומתן לגיטימיות לכל חוויה שעולה. מודלים לדוגמה:

אמא טובה דיה: ויניקוט טבע את המונח "אמא טובה דיה" כדי לתאר אם המספקת את צורכי תינוקה, תוך ניסיון להבין וללמוד את התינוק שלה. עצם המאמץ והניסיון להבין את התינוק הוא המשמעותי. מתוך הבנה שזה אנושי לטעות לעיתים.[1]

הולדתה של אם: דניאל סטרן מתאר את החוויה הפנימית והפרטית של האם. האימהות מהווה שינוי מהותי עבור האישה. היא מפתחת הלך רוח מחשבתי סביב תפקידה כאם וסביב האחריות שלה. סטרן מתאר את השינויים בעקבות האימהות: ביחס של האישה לעצמה, בזוגיות, במערכות קשרים, היחס של הסביבה אל האם ולהפך ובעבודה. סטרן מציג את נקודת המבט של האם, את החוויות והתנפצות החלומות שאולי נרקמו במהלך ההיריון.[2] מלאני קליין: תאוריית יחסי אובייקט – קליין הדגישה את תרומתם של הקשרים עם דמויות מטפלות- בדרך כלל האם, להתפתחותו הנפשית של התינוק. התנסויות אלה מעצבות את תפיסתו העצמית ומהוות בסיס להתפתחות נפשית תקינה.

שבירת מיתוס האימהות: הציפייה מאימהות היא שתהיינה תמיד נגישות ומסורות עבור ילדיהן, תספקנה את צורכיהם ואף יזהו את הצורך לפני שהילד חש בחסרונו. "מיתוס האמא המושלמת" מעצים, לכאורה, את האימהות, אך בפועל הוא מבטל את חופש הבחירה של נשים. מכיוון שלא משנה איזו אמא את בוחרת להיות - כזאת שיוצאת לעבוד או כזאת שנשארת עם ילדיה, התוצאה תהיה כישלון. אף אדם אינו מושלם ואינו יכול לספק את כל צרכיו של האחר. מיתוס "האמא המושלמת" יוצר ציפייה בלתי אפשרית מאימהות, אשר מובילה לשיפוט ואשמה. האימהות מצויות במבחן בלתי פוסק של החברה הקרובה והמעגל הרחב יותר; גם האמא בוחנת ושופטת את עצמה על פי סטנדרטים שאינם אפשריים. "מיתוס האימהות" מייצר תחרותיות בין אימהות, מוריד את הערך של תפקיד האימהות, מעצים את הילדים, ומסיר את האחריות מהאבות ומהמדינה.[3] מודלים אלו, מהווים דוגמה למגוון הרחב של התפיסות אשר נלמדות במסגרת הקורס של הרכזות ומהווים בסיס לידע שמועבר למתנדבות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 2004 משחק ומציאות, דונלד וויניקולט
  2. ^ 1998 הולדתה של אם, דניאל סטרן ועמיתים
  3. ^ 2004 The mommy myth: the idealization of motherhood and how it has undermined women, Douglas, S. J., & Meredith, M. W.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24641418אם לאם בקהילה