חוסר אונים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוסר אונים

חוסר אונים הוא תחושה פסיכולוגית של אדם שאינו יודע לפעול באירועים המתרחשים בסביבתו או שאין באפשרותו להתערב בהם ביעילות.

חוסר אונים יכול להתעורר בעקבות תפיסה של כישלון. דבר זה נכון גם כאשר לא התרחש כישלון ממשי בפועל. כלומר, די בכך שהאדם סבור שנכשל כדי שיחוש חוסר אונים[1].

משום שאנשים נוטים להימנע מעשייה כאשר הם מאמינים שאינם יכולים לשלוט במצב מסוים, פסיביות היא אחד הביטויים המרכזיים של חוסר אונים[2]. זאת להבדיל מלמידת בריחה ומלמידת הימנעות, שהן בעלות אופי פעיל יותר.

חוסר אונים עשוי להתבטא בעצבנות ובאי שקט. כאשר חוסר האונים גובר, עשוי האדם לחוש כעס, דכדוך ודיכאון ואדישות כלפי המתרחש סביבו.

חוסר אונים שנמשך בקביעות לאורך זמן רב עלול להגביר תגובות אלו ולגרום לשחיקה משמעותית המקשה את התפקוד התקין. מרטין זליגמן תיאר תופעה זו כחוסר אונים נלמד.

חוסר אונים נרכש

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חוסר אונים נרכש

חוסר אונים נרכש הוא מצב פסיכולוגי הנוצר בעקבות חוויות מרובות של היעדר שליטה בהן אין לפרט יכולת לשנות מצב בלתי נעים. במקרים אלו תחושת חוסר האונים נוצרת לאור התפיסה שלא קיימת תלות בין התגובות של הפרט לבין התוצאות שלהן[2].

חוסר אונים נרכש שונה מלמידת בריחה, המאפשרת הפסקת גירוי בלתי נעים ומלמידת הימנעות, המאפשרת הימנעות עתידית מגירוי בלתי נעים פוטנציאלי. זאת משום שבשני המקרים הללו הפרט מאמין שיש בכוחו להשפיע על הסביבה, לשנות את המצב הקיים או את התגלגלות האירועים הבאים. להבדיל, חוסר אונים נרכש מאופיין בקבלה פסיבית של המצב ללא ניסיון להוביל לשינוי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Firmin, M., Hwang, C., Copella, M., & Clark, S. (2004). LEARNED HELPLESSNESS: THE EFFECT OF FAILURE ON TEST-TAKING. Education, 124(4), 688-693.
  2. ^ 2.0 2.1 לאה קוזמינסקי (2004). "מדברים בעד עצמם - סינגור עצמי של לומדים עם לקויות למידה". הוצאת יסוד ומכון מופ"ת


Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0