חוסר אונים
.jpg)
חוסר אונים הוא תחושה פסיכולוגית של אדם שאינו יודע לפעול באירועים המתרחשים בסביבתו או שאין באפשרותו להתערב בהם ביעילות.
חוסר אונים יכול להתעורר בעקבות תפיסה של כישלון. דבר זה נכון גם כאשר לא התרחש כישלון ממשי בפועל. כלומר, די בכך שהאדם סבור שנכשל כדי שיחוש חוסר אונים[1].
משום שאנשים נוטים להימנע מעשייה כאשר הם מאמינים שאינם יכולים לשלוט במצב מסוים, פסיביות היא אחד הביטויים המרכזיים של חוסר אונים[2]. זאת להבדיל מלמידת בריחה ומלמידת הימנעות, שהן בעלות אופי פעיל יותר.
חוסר אונים עשוי להתבטא בעצבנות ובאי שקט. כאשר חוסר האונים גובר, עשוי האדם לחוש כעס, דכדוך ודיכאון ואדישות כלפי המתרחש סביבו.
חוסר אונים שנמשך בקביעות לאורך זמן רב עלול להגביר תגובות אלו ולגרום לשחיקה משמעותית המקשה את התפקוד התקין. מרטין זליגמן תיאר תופעה זו כחוסר אונים נלמד.
חוסר אונים נרכש
ערך מורחב – חוסר אונים נרכש
חוסר אונים נרכש הוא מצב פסיכולוגי הנוצר בעקבות חוויות מרובות של היעדר שליטה בהן אין לפרט יכולת לשנות מצב בלתי נעים. במקרים אלו תחושת חוסר האונים נוצרת לאור התפיסה שלא קיימת תלות בין התגובות של הפרט לבין התוצאות שלהן[2].
חוסר אונים נרכש שונה מלמידת בריחה, המאפשרת הפסקת גירוי בלתי נעים ומלמידת הימנעות, המאפשרת הימנעות עתידית מגירוי בלתי נעים פוטנציאלי. זאת משום שבשני המקרים הללו הפרט מאמין שיש בכוחו להשפיע על הסביבה, לשנות את המצב הקיים או את התגלגלות האירועים הבאים. להבדיל, חוסר אונים נרכש מאופיין בקבלה פסיבית של המצב ללא ניסיון להוביל לשינוי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: חסר אונים |
- חוסר אונים: נעים להכיר, באתר "על הספה"
הערות שוליים
| רגשות | |
|---|---|
| |
| מצב רוח • אפקט |
