תסכול
.jpg)
תסכול הוא תחושה שנוצרת עקב אי התגשמות רצון, צורך או דחף.
התסכול יכול להיווצר כאשר האדם ניצב בפני אתגר שנתפס בעיניו כבעל רמת קושי גבוהה מדי ביחס ליכולתו[1].
תסכול והתנהגות
התסכול הוא חסימת התנהגות מכוונת למטרה מסוימת או הפרעה לה. ההתנהגות יכולה להיות פעולה פיזית גלויה או פעולה קוגניטיבית סמויה, ולכך מתלווה מצב רגשי לא נוח שמקורו בסיכול המטרה. מקובל להניח שהתסכול בא ליצור התנהגות הבאה לעקוף את החסימה או להתגבר עליה. הוכח שיש קשר מסוים בין תסכול לתוקפנות, שכן במקרים רבים התנהגות תוקפנית מציינת תסכול כלשהו ובאה בעקבותיו.[2]
תסמיני תסכול
תסכול יכול להחשב כהתנהגות הנובעת מתגובה לבעיה ויכול לגרום לאפקטים שונים, התלויים במצבו המנטלי של הסובל מהבעיה. במקרים החיוביים, תסכול ייבנה ויתעצם עד לשלב אשר בו לפרט אין את היכולת להכיל עוד את התסכול. במצב זה, ינקוט הסובל מהתסכול פעולה ישירה על מנת להתמודד עם הבעיה המהותית. במקרים השליליים, יקלוט הסובל כי המקור לתסכול שלה הוא לא בשליטתו ובשל כך, יחמיר התסכול ויוביל לבסוף לבעיות התנהגותיות נוספות כגון תגובה אלימה.
סכנות
מצבי תסכול יכולים להפוך לדאגה אשר עלולה להתעצם לתחושת חרדה[1].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: תסכול |
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אשר משיח, קורין ספקטור ואורלי רונן (2004). לחנך לפנאי. רעננה: מכון מופ"ת.
- ^ שרה שמעוני, שרית סגל וורדה שרוני (1997), http://www.mofet.macam.ac.il/ktiva/publish/catalog/Pages/theory/634658753858107705.aspx משמעת בכיתה: היבטים פסיכולוגיים וחינוכיים]. מכון מופ"ת
| רגשות | |
|---|---|
| |
| מצב רוח • אפקט |
